ביטאון 'דגל התורה' משתלח במנדלבליט: "הרועץ המשפטי"

"היועץ המשפטי חצה קו אדום", נאמר במערכת המערכת של 'יתד נאמן', "אמנם מדינת ישראל החליטה כבר מזמן שהיא מעוניינת ב"חרדו-ריין", ארץ נקייה מחרדים. אחרת אי אפשר להסביר את האג'נדה העקבית להתנכל לאורח החיים היהודי ולהצר את צעדי היהודים באופל שהחיים הפכו להיות בלתי נסבלים".

המאמר מתייחס לאופי האירוע שהיה צפוי בחיפה וטוען כי "אדם חילוני שטבוע ברפש הזה, לא יכול להבין שירה יהודית. בפרט כאשר מדובר באנשים שחרטו על דגלם לחלן את העם היהודי ולהפוך אותו לכאחד העמים בית ישראל".

כותב המאמר משתלח אישית במנדלבליט וכותב כי "כשיושב אדם דתי בעל חזות של אדם ירא שמים, אדם שמגיע ללמוד קבלה בבתי מדרשות, מנסח הנחיה חוקית ומוציא מתחת ידו הוראה האומרת שגם אם חרדים רוצים לקיים אירוע שמיועד להם בלבד, תוך שמירה על הקפדה דתית והלכתית, אסור להם – זו חצייה של קו יהודי אדום. אדם שמכיר את ההוויה ומכריע נגדה, הופך לבו לשנוא עמו.

"אם יועץ הופך רועץ לעמו, אם אדם שמבין שיש דברים שאינם שייכים כלל לנשים, שזה לא אירוע זמר חילוני אבל עם כיפה, מחליט שזה אסור, אי אפשר שלא לחשוד ולהרהר שהכל נעשה כדי לרצות את המערכות המגוייסות של המשפט והתקשורת, והצורך לרצות את הסגנית שלו דינה זילבר וגדודי שמאלניה, היא חלק מאדרת כזב של נאורות שהוא חייב להתהדר בה, בדרכו למינוי הנכסף בבית המשפט העליון, בתמיכת האליטות.

"הכיפה לא יכולה לכסות על קרחת רעיונית, והזקן הוא זקנו של הרצל שרצה לכלוא את הרבנים בגטאות. כאשר אדם המסתווה בנוצות של איש תורני, מוציא מתחת מקלדתו חוות דעת רעילה האוסרת על יהודים לחיות לפי אורח חייהם, צריך לבדוק גם בציציותיו. הוא לא קיבל את זה בחלום מהאדמו"ר מאשלג שהוא מתהדר כחסידו! זה לא כתוב בספר "הסולם" שהוא נוהג להתגאות בלימודו! אי אפשר להשתחרר מהתחושה שההפרעה לאורח החיים היהודיים נובעת מכך שהמטרה – העליון – מחדשת את האמצעים!".

בהמשך המאמר נכתב כי "אם ההפגנות בדרכו של מנדלבליט לבית הכנסת מסעירות את מדינת ישראל, לפחות גם בבתי הכנסת, שם רק מתפללים, הוא חייב להרגיש את הדחייה, את הבוז ואת שאט הנפש שהלב היהודי מרגיש כלפי רועץ שידו לא רועדת כשהוא כותב החלטה, כשמחר היא עלולה לשמש גם את שיני הדחפור שיהרוס את עזרת הנשים בהיכלי התפילה, בגין איסור קיום ארוע לגברים בלבד.

"זה לא יעזור, מנדלבליט. את מנגינת הנצח של האדם היהודי, אי אפשר להפסיק. אתה לא הראשון וגם לא האחרון שיירדו לטמיונות ההסטוריה. ההחלטה האומללה והמרושעת שיצאה תחת קולמוסך היא לא רק שיר ארס, אלו הם גם תווים לדמותך!".