אאא

הזמר מידד טסה, מתארח לראשונה באולפן 'כיכר השבת' יחד עם מנהלו האישי אביעד גיל לראיון חג בו הוא מספר על הקריירה הארוכה, הדילמות וההתמודדות שלו כילד פלא חרדי שלא מוותר כהוא זה על מראהו וסגנונו החרדי. 

טסה מספר על המעבר שלו מילד פלא לזמר בוגר ומסביר, "יש כאלה שחילוף הקול שלהם מסיים להם את הקריירה והופך להיות לא דומה למה שהיה. זה עניין פיזיולוגי, הקב"ה עשה איתי חסד, הקול השתנה אבל עדיין נשאר בצורה הטובה".

הוא מתייחס לתחושותיו כילד שחושש שיאבד את קולו ומספר, "אי אפשר היה לדעת, כל פעם יש תקופת חילוף שהיא קשה יותר לקול. עשינו הכל עם ייעוץ עם רופא אבל כמעט ולא היו תקופות שלא שרתי. כמובן שהיו תקופות עם יותר דאגות". 

"שאלו אותי מה יקרה ביום שייגמר לו הקול, ובאמת היו הרבה חששות של אנשים, אבל כשהכרתי את מידד כשהוא התחיל לשיר שמעתי כבר אז מעבר לקול שלו. שמעתי ביצוע ווקאלי, גם בימים הקשים יותר של הקול שלו, הוא ידע לגעת בנקודות הנכונות ולכן לאורך שנים האמנתי שזה יימשך גם לאחר חילוף הקול", מספר אביעד גיל שמלווה את טסה כבר 13 שנים כמנהלו האישי.

"היו תקופות לא קלות, בחילוף הקול כשאתה מרגיש את המעבר מהסולם הילדותי לסולם הנמוך. היו מקרים שנתנו לנגנים בהופעות סולם מסוים ובהופעה עצמה שבוע לאחר מכן צריך היה להוריד את הסולם בדרגה או שתיים", מספר גיל. 

טסה חושף את הסוד של יכולת ההתמודדות שלו כילד עם קריירה של זמר מקצועי, "זה לא פשוט, אבל אמא שלי עזרה לי מאד כל הזמן, לישון בזמן, גוגל מוגל שהיה אצלנו חופשי חופשי. אמא שלי בכלל דחפה אותי לכל הדבר הזה שהוא עם אחריות ולא פשוט בכלל".

גם גיל מצביע על אמו של טסה כדמות המשמעותית מאחוריו, "האמא הגיעה אליי לראשונה עם האלבום הראשון שלו "מול שלהבת" וכששמעתי את זה היה לי קשה למה כזה זמר עם קול כזה לא שר שירים מקוריים משלו שכולם ישירו אותם. זו הייתה תקופת הקאברים שכל זמר במיוחד מזרחי היה מקליט קאברים ואז הלכנו "על נהרות בבל" שהיה אמור להיות שיר של גד אלבז".

טסה מסביר את התעקשותו לשיר עם כובע וחליפה תוך שמירה עיקשת על צביון חרדי, "זה התחיל מהבית שלי, שהוא מושתת על אהבת השם ויראת השם ביסוד. ועל זה קרדיט להורים שלי. כשהגעתי לגיל שהקב"ה הביא לי את אביעד התחילה ההתלבטות לאיזה ישיבה אני ילך, כבר מצאו לי ישיבה שחשבתי שאלך אליה אך תוך כדי לקחו אותי לישיבת אור החיים שם הכניסו אותי באמצע השיעור של הרב אלבז ומאז שהכרתי אותו שום דבר לא היה יותר קשה. הכל ממנו".

טסה מספר על הימצאותו הייחודית כנער חרדי בישיבה לחוזרים בתשובה, "אני לא יודע את הסיבות למה הגעתי לשם. הקב"ה מגולל הסיבות. הכל היה בהפתעה.  הרב אלבז אמר אתה תהיה פה ואתה תצליח פה וכך היה".

אביעד גיל מספר אף הוא על ההתלבטויות בנושא, "היו שם מעט נערים בגילו והיה את קו המחשבה שהוא הולך לישיבה של חוזרים בתשובה, אבל הוא היה כשרון מוזיקלי אחד הדברים הנדירים כילד, זו מתנת שמים יוצאת מגדר הרגיל. אמרנו שאם ילך לסתם ישיבה שבה מתלהבים מזה שהוא זמר זו בעיה. ב'אור החיים' היה כבר משהו שונה של אנשים שהגיעו כבר מעולם הזוהר ושם היו חברה שבאו נטו ללמוד וזה נתן לו להיות יותר את עצמו מבלי לעסוק בדברים אחרים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

"הרב אלבז נתן לנו אמונה וביטחון ואמר לנו "אתם המצביאים שלי". חיוך אחד שלו עושה לי את הכל. תמיד הוא אמר לי כתוב "לכו בנים שמעו לי" והרי היה צריך לומר בואו בנים, אלא כשאתם תלכו תמיד תקדשו שם שמים", מספר טסה.

"לא כולם אהבו את זה, היו לנו כל מיני אנשים שהתלוננו למה הוא מופיע עם כובע וחליפה", אומר גיל. "הייתה באותם ימים תדמית שמי שנכנס לעולם המוזיקה צריך "להתפרע" ולהתאים את עצמו לעולם הזה. אני הבנתי שיש ילד שנכנס לעולם המוזיקה ויש ילדים שמושפעים ממנו, אז יש לנו אחריות גם בבחירת השירים וגם במראה שלו".

טסה ששר גם מוזיקה חסידית מזרחית מסביר, "בבית גדלתי על הברה אשכנזית, גדלתי בשכונת חזון איש בבני ברק וגדלתי על מוזיקה חסידית, אך גם היינו שומעים שירים מזרחיים כמו חיים ישראל ודברים כאלה. אביעד חשב שצריך לעשות משהו מיוחד, לשלב את שני הדברים יחד".

"תמיד צריך את הכל. אני חושב שגם הקהל המזרחי רוקד בחתונות עם מוזיקה חסידית אך גם עם מזרחית", מסביר גיל את ההחלטה.

צפו בראיון המלא: