אאא

ארבעה עשר חיילי נצח יהודה, כולם לוחמים מבתים חרדים – נעצרו בשבוע שעבר בגין קטטה שנקלעו לה מול תושבי הפזורה הבדואית בתחנת הדלק דביר שבדרום.

הלוחמים שנמצאים בעיצומה של פעילות מבצעית ביהודה ושומרון והיו שותפים ללכידת מחבלים עם דם על הידיים תוך כדי סיכון חיים – נחקרים כעת במישור הפלילי על חילופי דברים עם עברייני כנופייה בדואית ששורצת דרך קבע בתחנת הדלק דביר שבדרום, תחנה שתושבי האזור מעידים על הפחד להיכנס אליה, על גניבות הדלק וכרטיסי אשראי שמבוצעים במקום כלפי נהגים מזדמנים ואף על חטיפת נשק מחייל באזור זה רק לפני מס' חודשים.

לוחמי נצח שחזרו מלוויית אח אחד הלוחמים (אירוע מכת הברק) ולא הכירו את היררכיית השלטון המקומי במרחבי נגב הפרוע של הפזורה הבדואית – נקלעו להתגרות לא שגרתית של חברי הכנופייה.

יש לציין שהאיומים שהושמעו כלפיהם בנוסח "בוא חייל, יש לי סכין מוכנה בשבילך" – אינם איומים אישיים. אלו איומים שמערערים ברמת הפרט על הביטחון האישי במרחב הציבורי בישראל.

כקצין לוחם בשייטת 13, אם היינו חווים חוויה דומה ולא היינו מנטרלים אותה, היינו נענשים ביחידה על אי חתירה למגע. מצופה מלוחם בצה"ל להגן על המרחב הציבורי, גם אם הוא עצמו – חייל במדים – מהווה את הציבוריות שכעת מפריעה לכנופיות הנגב העברייניות.

זכורה הדק היטב בושת הפנים של צוערי בה"ד 1 בקורס קצינים בורחים מפני מפגע האוטובוס בירושלים, במקום לדרוך נשק ולסיים את האירוע. טוב שסביב החיילים היו אזרחים ערניים ותכליתיים שפתרו את האירוע בזמן אמת. הרי בדיוק בשביל זה הקמנו חברה אזרחית – כדי לשמור על החיילים, לא?

 צילום: שלמה קאראוויאן

מעבר למחדל בו אמון לוחמי צה"ל מתוחקר בחקירות עומק ארוכות במישור הפלילי, בו ארבעה עשר לוחמים נלקחים היישר מפעילות מבצעית שוחקת למעצר בכלא צריפין – אף לא אחד מכנופיית תחנת דביר נחקר, תושאל או נעצר.

הרי פשיטא שלוחמי צה"ל שמסכנים נפשם על שמירת עם ישראל, מסכלים פיגועים ומתעמתים באש מול מחבלים – הרבה פחות אמינים מלהקות הפזורה הבדואית שעוסקים לפרנסתם בדר"כ בעבירות רכוש, אלימות וסמים. ידוע ומפורסם כי אמינות עברייני הפזורה היא ברזל. מילה של בריון - זו מילה.

אינני טוען שלא ייתכן כי חלק מהלוחמים תפקדו באופן לקוי. אך יש מנגנונים פנים יחידתיים, משמעתיים לטיפול בעבירות מעין אלו. ודאי לא במישור הפלילי. אלו לוחמים שמסכנים חייהם כדי להגן על עם ישראל! במה הם מואשמים? שנקלעו לדו"צ עם פורעי חוק וסדר בזמן שהם נציגי הזרוע הצבאית ולא המשטרתית? לא ראינו את נציגי משטרת ישראל מטפלים בעבירות בריונות ואיומים בדרך אלגנטית רכה ומכבדת – כדי שיהיה להם ממי ללמוד ואיך עושים זאת.

לא פחות מכך, חסרה ההתייחסות למישור הייחוס של קבוצת הלוחמים ההומגונית הזאת. לוחמים חרדים מגיעים ברובא דרובא של המקרים מבתים ללא תמיכה משפחתית (או תמיכה בדיעבד) ועם אפס תמיכה חברתית ציבורית. הם צריכים להוכיח יום אחר יום שעל אף שהתגייסו, הם עדיין בני תורה - בני תורה שבחרו בעולם המעשה.

הם בחרו לא לבזבז ולהתבזבז בישיבה על ברזלים ורישום ישיבה פיקטיבי. הם בחרו למורת אפם ורוחם של רבים מאוד בעולם החרדי, לסמוך על צה"ל שמאפשר להם מרחב שירות משותף שמותאם ככל הניתן לאמונתם ולדרכם. הם פורצי דרך, הם הנחשון בן עמינדב שמבוזים ברחובה של עיר, שמשפילים מבט מול שלטי 'חרדקים החוצה'!, שמסומנים כסוג ד', שחווים לעיתים התעלמות משפחתית מוחלטת וחוזרים לדירות שכורות ריקות, שיוצאים הביתה בלי מדים ונשק, כדי שיוכלו להיכנס ולצאת בשלום ממעוזי ילדותם. אלו בני תורה שמכפיפים עצמם לתורת ישראל, אך אינם מסוגלים או אינם מעוניינים לשבת 12 שעות לימוד ביום על הסטנדר בישיבה.

צה"ל בהתנהלות המשפטנית הטהרנית הנוכחית שלו, שרוקדת מצוין לצלילי אידאולוגיות ערכי השוויון הפרוגרסיבי, כובש תחת רגליו את מוטיבציית שרות הלוחמים החרדים באירוע משמעת שולי. חלק גדול מהם ללא תמיכה מבית, חלק ארי מתוכם ללא תמיכה חברתית וציבורית.

הלוחמים העצורים עצמם - ללא תמיכת מפקדיהם כעת, ללא תמיכות הפצ"ר והפרקליטות. אם יש אדם בצה"ל בעל פיקחון עיניים ורוחב דעת, אדם ערכי וראוי שמזהה ויודע לאבחן ולהגדיר תהליכים צבאיים אזוריים, מבלי שהוא שומט תחת רגליו תהליכים חברתיים ארוכי טווח – הוא רב אלוף אביב כוכבי.

מעצר וחקירת לוחמי נצח יהודה במישור הפלילי, מהווה שפיכת המים עם התינוק. ריצוי הלחץ הליברלי בנושא פוליטיקת הזהויות בישראל, הוא הכי תמצי שולי מינורי ונעדר חשיבות – מול הרס האמון הנבנה אט אט בין העולם החרדי לבין צה"ל.

מרב אלוף אביב כוכבי, אני מצפה שיבין זאת ויפעל לאור זאת.

הכותב: אלעד צדיקוב, סרן במיל' ש/13, חבר מועצת העיר הרצליה ויו"ר פורום אחריות יהודית.