אאא

טיפול באדם קטנטן הוא תהליך של לימוד ללא הפסקה, אבל לעולם לא נשכח את רגע ההלם הכי גדול שלנו: הזמנו כמה בני משפחה לעל האש בביתנו ובילינו את רוב שעות היום בהכנות לקראת המאורע. היה יום יפה בחוץ וכולם התרגשו לפגוש את התינוק שלנו בן ששת השבועות. אבל ברגע שהאורחים התחילו להגיע, בננו חווה התמוטטות עצבים שהתבטאה במעבר מבכי סטנדרטי של רך נולד לתחום דמעות שונה לחלוטין (פנים אדומות, בעיטות ברגליים וחוסר שליטה מוחלט).

בסופו של דבר, החמצנו את כל החגיגה כשניסינו להרגיע את התינוק שלנו בחדרו. הבחור הקטן נרגע לבסוף רק לאחר שקרובי משפחתנו עזבו ולמרות שהוא התעורר כעבור זמן מה כאילו מאום לא קרה, היינו בהלם.

מה בעצם התרחש פה?

מומחית השינה לתינוקות, קארה דומפלין, יודעת בדיוק מה השתבש כאן: פספסנו את חלון הערות של התינוק שלנו.
"אני חושבת שהתפיסה השגויה הגדולה ביותר היא שאם התינוק שלכם מתעייף מספיק, הוא פשוט יירדם", היא אומרת. אבל כשתינוקות מותשים ממש, הנה מה שקורה: הם עוברים ממצב של עייפות לעייפות יתר", היא מסבירה. "והבלגן ההורמונלי הזה שאתם רואים - אדרנלין וקורטיזול - משמעו כמו ריצת מרתון". במילים פשוטות, התינוק הזה לא הולך להירדם (לפחות לא בלי מאבק).

מהם הסימנים לכך שתינוקכם עייף יתר על המידה? חוסר מנוחה, הקשתת הגב, משיכת רגליים ובכי מוגזם - הם כמה דברים שצריך להיזהר מהם. "ועם תינוקות חדשים לגמרי, עייפות מוגברת יכולה לחקות תסמינים של גזים", אומרת דומפלין. דהיינו: צעקות, גוף נוקשה וקושי מאד גדול להירגע. כיצד נמנעים מכל זאת? אתם צריכים לשים לב לחלונות הערות של התינוק שלכם, היא אומרת.

רגע, מהם חלונות ערות? זו כמות הזמן שהתינוק יכול להישאר ער בין תנומה אחת לשניה, מבלי להיות פחות או מדי עייף. אם תחמיצו את חלון הערות של התינוק שלכם (כמו שעשינו ביום המנגל), סביר להניח שתיתקעו עם תנומות קשות ו / או קצרות. "אם אני יכולה ללמד זוגות הורים על חלונות ערות המותאמים לגיל התינוק שלהם, זה יכול לעזור למנוע מהתינוק להתעייף יותר מדי ואז זה מקל על ההירדמות".

איך תדעו כמה זמן נמשך חלון הערות של התינוק שלכם? להלן חלונות הערות הבריאים הממוצעים על פי גיל:

לידה עד 12 שבועות: 60 עד 90 דקות

3 עד 4 חודשים: 75 עד 120 דקות

5 עד 7 או 8 חודשים: שעתיים עד שלוש שעות

8 עד 14 חודשים: 3 עד 4 שעות

14 עד 24 חודשים: 5 עד 6 שעות

זה אומר שהתינוק שלנו בן 6 שבועות הצליח להתמודד רק עם עד 90 דקות של ערות - והמשכנו אותן כמעט חמש שעות. טעות.

מה קרה כשהתחלנו לשים לב לחלונות הערות? איננו מגזימים כשאנו אומרים שהטיפ הזה שינה את חיינו. שעה אחרי שבננו התעורר מתנומתו, חיפשנו את "הרמזים המנומנמים" שלו. בסימן הראשון של שפשוף עיניים או פיהוק, הנחנו אותו לנמנם. ונחשו מה? רוב הזמן הוא פשוט נרדם בכוחות עצמו. בפעמים אחרות, הוא התפתל או התעסק קצת, אבל אז נרדם תוך עשר דקות. הוא קיבל תנומות סולידיות לאורך היום והצלחנו לסיים את הקבבים שלנו. לנצח.