אאא

לקראת ועידת ההייטק החרדי הראשונה שנערכה בשנת 2013, חיפשנו יזמים או עובדי הייטק חרדים שיוצגו בועידה כ'סיפורי הצלחה'. אני ושותפתי להפקת הועידה היזמית רחלי גנות יחד עם ועדת ההיגוי של הועידה, הפכנו כל אבן כדי להגיע להייטקיסטים חרדים מעוררי השראה, ללא הצלחה רבה. בסופו של תהליך, ועדת ההיגוי נותרה עם שני מועמדים רלוונטים, אחד היה חרדי אבל לא כל כך הייטקיסטי, השני היה אמנם איש הייטק אבל לא מאוד חרדי.

שבע שנים אחר כך, מצבו של עולם ההייטק החרדי במקום אחר לחלוטין. השיח הציבורי על הצורך בשילוב חרדים בשוק העבודה בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט לצד סיפורי הצלחה שמתפרסמים לעיתים בתקשורת החרדית, יוצרים לעיתים את התחושה שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה ותעשיית ההייטק החרדי היא סיפור הצלחה.

אך המספרים מגלים שהבעיה עדיין קיימת. אם לפני כעשור עמדנו על 500 מועסקים חרדים בתעשיית ההייטק, כיום המספרים עומדים על 5000-7000 מועסקים בסך הכל. דו"ח 'המקפצה להייטק' שהוכן באגף הכלכלן הראשי באוצר מגלה שרק 0.3% מהעובדים בתעשיית ההייטק הם גברים חרדים ורק 0.4% הן נשים חרדיות.

הסיבה המרכזית שבגללה הציבור החרדי לא משתתף בכוח העבודה באופן זהה לכלל האוכלוסייה, היא מכיוון שמדובר בציבור שמקדש את השמירה על הזהות והקהילתיות. בציבור החרדי קיים חשש מתמיד מהתוצאות של השתלבות בתעסוקה בחברה הכללית ובעיקר בעולמות ההייטק והיזמות, שמא הדבר ישפיע ויפגע באורח החיים החרדי.

ולכן הפעילות העיקרית של הגופים שפועלים לעידוד תעסוקה בציבור החרדי, היא לאפשר לצעירים חרדים להשתלב בעולם העבודה בלי לפגוע באורח החיים שלהם. יש צורך למנוע מאנשים את ההכרח בבחירה בין שמירה על רמת החיים הדתית לבין השמירה על רמת החיים הכלכלית. כך גם הפעילות שלנו, נועדה לספק לאנשים מקום עבודה ופעילויות תוכן שונות ברמה המקצועית והטכנולוגית הגבוהה ביותר ויחד עם זה בהתאמה ותוך שמירה יתירה על אורח החיים והערכים החרדיים.

את המענה לחשש מהשפעות זרות על אורח החיים כתוצאה מהשתלבות בעבודה בחברות מעורבות, סיפקו ה'רול-מודלים' הראשונים. דור הנחשונים של עובדי ההייטק החרדים. חשיבותם של אותם מודלים לחיקוי בחברה החרדית, היא כפולה. הצעיר החרדי בוחר ללכת להשקיע 4 שנות לימודים קשים, לא רק כי הוא יודע שהשכן שלו הוא ראש צוות בגוגל ומרוויח שכר יפה שמאפשר לו לתמוך באברכי הכולל של הקהילה, אלא בעיקר כי הוא יודע שהשכן שלו נשאר יהודי ירא שמים ששומר על קלה כבחמורה. הוא מודל לחיקוי לא בגלל שיש לו רכב של גוגל, אלא בגלל שהוא חוזר עם הרכב של גוגל לשכונה שבה גדל והתחנך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

דמויות כמו ליבי אפין סמנכ"לית מטריקס גלובל, רחלי גנות מנכ"לית רייצ'יפ והיזם שלמה גולדברג מייסד ויו"ר חברת הפיתוח 'הרב דוטנט', נמנים על קבוצה מצומצמת של חלוצים חרדים שאיפשרו את צמיחת הדור הנוכחי של מנהלים חרדים בכירים, יזמים פורצי דרך וחוקרים מצטיינים בתחומי האלגוריתמים ומדעי המחשב.

השלב הנוכחי, הוא השלב הפחות זוהר אבל קריטי של התהליך. כעת אין את אור הזרקורים שממנו נהנים החלוצים, כעת אנחנו בשלב "המצטרף הראשון". זה השלב שבו רעיון של "משוגע לדבר" הופך להיות טרנד אופנתי או מהפכה חברתית. המצטרף הראשון הוא זה שקובע האם מה שהתחיל דור המייסדים יהפוך להיות משהו שימשוך אחריו את ההמונים.

כעת, כשאנחנו עוסקים בגיבוש אנשי השנה לקראת 'ועידת ההייטק החרדי 2020' ואנחנו נחשפים לסיפוריהם של "המצטרפים הראשונים" - חרדיות חרדים שהגיעו להישגים מרשימים בהייטק בזכות עבודה קשה וקהילה תומכת, אנחנו תוהים מה מקומה של המדינה בתהליך הזה, מה מקומם של המשקיעים והמעסיקים הגדולים ומה עוד צריך לעשות כדי לפתור את אתגר שילוב החרדים בתעשיית ההייטק הישראלי?

איציק קרומבי, מנכ"ל 'ביזמקס' - מתחם העסקים והחדשנות לחרדים 

בואו לבחור את אנשי ההייטק שלכם לשנת 2020! לחצו כאן>>>