אבל בבאר יעקב: הרבנית חיה פייגא ציפורה שפירא ע"ה

הרבנית למדה במחזור הראשון של סמינר שצ'רנסקי, הייתה אם הישיבה, ודאגה כיובל שנים לכל מחסורם של בחורי ישיבת באר יעקב ועמדה לימין בעלה.

בנה הבכור הוא מ"מ בעלה בראשות הישיבה, הגאון רבי דוד יצחק שפירא ראש ישיבת באר יעקב, ואת בנה רבי מנחם מנדל, רבי רפאל, רבי נפתלי צבי יהודה שמכהן כראש ישיבת שערי שמועות, הגאון רבי יעקב, הגאון רבי אהרן והגאון רבי אריה ובנות נכדים ונכדות ההולכים בדרכה.

הרבנית ציפורה, נולדה לפני 92 שנה להגאון רבי אהרן וינשטיין זצ"ל בעיירה מעזריטש, שם כיהן אביה כראש ישיבת נובהרדוק.

כשהייתה צעירה לימים, לפני פרוץ המלחמה הארורה, עלו המשפחה לארץ ישראל והתיישבו בתל אביב. אביה נקרא לכהן בישיבת נובהרדוק המקומית של הגר"ה ויטקינד, ברחוב ברדיצ'בסקי בתל-אביב.

כשהגיעו לארץ, נפטר אחיה הצעיר הבה"ח ר' מאיר יעקב שהיה בחור בן 18, וככל הנראה האקלים הישראלי גרם לפטירתו בצעירותו.

כשהגיעה לגיל סמינר, היא נמנתה על מייסדות הסמינר של הרב שצ'רנסקי בתל אביב, לנכדיה היא תמיד סיפרה, כי השיעור הראשון של הסמינר התקיים על ספסל בתל-אביב.

כאשר הגיעה לפרקה, בגיל 17, התארסה לבכיר ישיבת לומז'ה בפ"ת וישיבת מיר שבפולין - מרן רבי משה שמואל שפירא זצ"ל.

מקורבים למשפחה מספרים כי השידוך הזה היה מפתיע, כולם היו בטוחים כי הגרמ"ש יינשא לביתו של הרב מבריסק ולכן היה תמיהה, בנוסף הרבנית הייתה צעירה מראש הישיבה ב-11 שנה.

תלמידי הישיבה מכל השנים של 'באר יעקב', מספרים ל'כיכר השבת': "הרבנית לא רק הייתה אם הישיבה, היא הייתה הרוח החיה בישיבה, היא עשתה הכל כדי שראש הישיבה יוכל ללמוד בשקט, שלווה ורוגע, גם בזמנים הקשים שהישיבה נדדה ברחבי ירושלים, היא לא נתנה ששום דבר יפריע לראש הישיבה בלימוד".