אאא

היום, כ"ד בטבת, לפני 71 שנה, בשעה 5.35 בבוקר, קם הגאון רבי משה יקותיאל אלפרט ובהתרגשות גדולה כתב ביומנו את המשפטים הבאים: "בבוקר השכם קמנו אני ואשתי ואחי... אחרי ששתינו קפה, לבשנו בגדי שבת לכבוד היום הגדול והקדוש הזה, כי 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו', אחרי אלפיים שנות גלות או יותר, אפשר להגיד מששת ימי בראשית ועד היום הזה, לא זכינו ליום כזה, שנלך לבחירות למדינה יהודית ו'ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה'.

"אני ואשתי וגיסי הלכנו לקלפי באזור 10, בית הפועל המזרחי אשר ברחוב החבשים, ופנקסי הזהות של מדינת ישראל בידינו... בשמחה רבה ועצומה הלכנו את הדרך הקצרה מביתנו. כל הדרך אל הקלפי, הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות עם ספר תורה, כי פנקס הזהות של ישראל היה בידי, לא היה גבול לאושר והשמחה שהיו לי... בשעה 6.02 דקות התחילו הבחירות. ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היושב-ראש את פנקס הזהות שלי ונכנסתי לחדר השני ששם היו מונחים כל הפתקאות של כל הרשימות.

ביתו של הרב אלפרט (צילום: הרב ישראל שפר)
ביתו של הרב אלפרט, ברחוב זה התגורר רבי חיים שמואלביץ (צילום: הרב ישראל שפר)

"ביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד מספר 'ב', רשימת האיחוד הדתי, ושמתי אותה לתוך המעטפה שקיבלתי אותה מידי היושב-ראש. והגיע הרגע הכי קדוש בחיי, אותו הרגע שלא זכו האבא שלי ולא הסבא שלי. רק אני בזמני, בחיי, זכיתי לרגע כזה של קדושה וטהרה, אשרי לי ואשרי חלקי! ברכתי ברכת 'שהחיינו', ושמתי את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. בשעה 6.28 שבנו הביתה, והלכתי להתפלל, יום חג גדול. ביום זה פתחתי דף חדש בחיינו ובהיסטוריה שלנו".

מי היה הרב אלפרט בעל היומן?

ובכן: רבי משה אלפרט עטור הזקן והפאות, איש הישוב הישן, לימד לפרנסתו בחיידר "עץ חיים", הוא נולד בארץ - בשנת 1895, דור שלישי למשפחה שעלתה ארצה.

רבי משה יקותיאל עם תלמידיו
רבי משה יקותיאל עם תלמידיו (מתוך הספר "יומנו של מוכתר בירושלים")

הגר"מ אלפרט היה מבאי ביתו של המהרי"ץ דושינסקי שהעיד עליו, שהוא יודע בעל פה כל ש"ך וט"ז בחלק 'יורה דעה' שב'שולחן ערוך'. אחד התלמידים המפורסמים שלו, בחיידר עץ חיים הוא כ"ק האדמו"ר מגור.

בשל כישוריו, השלטון הבריטי ביקשו לכהן כ"מוכתר" שכונת בית ישראל, כשבמסגרתו הוא ייצג את תושבי השכונה מול השלטון הבריטי העוין. אחד מגדולי ישראל שביקש מהמוכתר ליטול את התפקיד, היה הרב ר' אליהו פרוש, משגיח מת"ת 'עץ חיים', שאמר לו כי לפי דעתו, "כדאי היה שאחד מבני 'היישוב הישן' ייקח בידו את המוכתר, כי אחרת אפשר שזה ייפול בידי רעים".

רבי משה יקותיאל אלפרט
רבי משה יקותיאל אלפרט (מתוך הספר "יומנו של מוכתר בירושלים")

רבי משה יקותיאל היה עוגן השפיות של השכונה. ביתו היה פתוח לכולם. הוא גישר בין נאמני הרב קוק לבין מנהיגי הקנאים - רבי עמרם בלוי והראב"ד רבי פנחס אפשטיין זצ"ל. הוא חבר לרבי משה פרוש וייסד עמו אגודות צדקה. הוא גם היה מעורב בשתדלנות בזמן משפטם של שלושת חיילי האצ"ל שנאסרו על ידי הבריטים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במשך כל אותן שנים, שבהן עברה ירושלים תהפוכות מבית ומחוץ, ישב רבי משה יקותיאל ורשם לעצמו יומן מרתק. הכל כתוב שם. לאחרונה, אחיינו פרופסור פנחס אלפרט ודוקטור דותן גורן הוציאו אותו מחדש בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, מה שנותן לנו את האפשרות לחוות את הרגשתו, שכפי הנראה אפיינה רבים מבני הישוב הישן שסבלו תחת שלטון הבריטי.

ספק גדול אם הגר"מ אלפרט בימינו היה מפזז ומרקד בחרדת קודש בהולכו לקלפי בפעם השלישית בשנה אחת... בכל אופן בטוח שהוא לא היה מברך ברכת "שהחיינו" על מועד ב' ומועד ג'...

כריכת הספר
כריכת הספר
הגדלה

תודתנו נתונה למו"לים שהביאו לנו את החומרים והתמונות המפורסמים בכתבה.

סמטת האמונה, בה נמצא ביתו של הרב אלפרט (צילום: הרב ישראל שפר)
סמטת האמונה, בה נמצא ביתו של הרב אלפרט (צילום: הרב ישראל שפר)
הגדלה
הדרך לביתו של הרב אלפרט (צילום: הרב ישראל שפר)
הדרך לביתו של הרב אלפרט (צילום: הרב ישראל שפר)
הגדלה