אאא

היום, ה' בשבט, לפני 128 שנים (שנת תרנ"ב) העולם היהודי הוכה בתדהמה, בהישמע הידיעה המרה על סגירת שעריה של אם הישיבות "עץ חיים דוולוז'ין" - 90 שנים לאחר הקמתה, בשנת תקס"ב, ע"י מרנא הגר"ח מוולוז'ין, גדול תלמידי הגר"א.

מדוע הישיבה המפורסמת נסגרה? מחלוקת בין בניו של הנצי"ב!

בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)

בנו, רבי חיים ברלין כתב לרבני ירושלים שהיא נסגרה מפני מאבק הכנסת לימודי חול להיכל הישיבה: "לזכרון, מה שהזהירני וציוה עלי מר אבא הגאון זצלה"ה קודם פטירתו. על דבר שמסר נפשו על ענין ישיבה דוואלוז'ין, שלא להכניס לתוכה שום לימוד חול, ולסיבה זו נסגרה הישיבה ומזה נחלה בחוליו אשר לא עמד ממנה, וציוה עלי באזהרה שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם".

לעומת בנו ר' חיים, בנו רבי מאיר סבר שאביו הנצי"ב דווקא אישר מתחילה לימוד חלקי של השפה הרוסית מחוץ לכותלי הישיבה, כפי שנעשה. הלה מביא ראיה לדבריו, כפי שכתב בשו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "ואם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים".

ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)

דעה שלישית מובאת בספרו של פרופ' שאול שטמפפר, על פי מסמכים שנמצאו בארכיון הממשלה הרוסית מאותו הזמן, כי סגירת הישיבה התגלגלה בעקבות מחלוקת ההנהגה שפרצה בה לרגל החלטתו של הנצי"ב למנות את בנו ר' חיים ברלין לראש הישיבה.

מינוי זה עורר התנגדות חלק מבני הישיבה שסברו שאין הגר"ח ברלין מתאים לעמוד בראש הישיבה, (חוקרים סבורים שזוהי הסיבה שבנו של הגר"ח רבי חיים ברלין, שהיה אחד מהמועמדים לרבנות ירושלים, שלח מכתב לרבני ירושלים כמובא לעיל).

בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)

הנצי"ב, שאחז שבנו מתאים לעמוד בראשות הישיבה, הבין שאין הוא יכול להכריח את בני הישיבה לקבל את המינוי - ולכן קם והתפטר מתפקידו כראש הישיבה וחפץ לעלות לארץ ישראל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנתיים קבוצת משכילים שמעה על ההתפטרות, ומסרה דיווח כוזב לממשלה על מנהלי הישיבה, ואכן הממשלה ניצלה את ההזדמנות, היא הציבה לישיבה רף שלא יכלה לעמוד בו ודרשה ללמד בישיבה לימודים כלליים במשך 9 שעות ביום, ובאם לא – עליה להסגר. כך נוצר שהישיבה נאלצה להודיע על סגירתה.

קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה

למען האמת, מחלוקות בישיבות ליטא אינן דבר חדש. כבר בשנת 1853 עת הוכתר הנצי"ב לר"מ ראשון, הדבר עורר אי נוחות אצל מקורביו של ה'בית הלוי' - רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, שגם היה נינו של ר' חיים מוולוז'ין ושימש כר"מ שני. לאחר התערבותם ופסק-דינם של כמה מגדולי הדור, הוסדרו המעמדות והנצי"ב הוכתר לראש הישיבה.

ככלל, בישיבה הונהג בה שלטון ה'זוגות', ר"מ ראשון הוא ראש הישיבה ומשנה לו הר"מ השני. פעילות זו של שני מגידי שיעור ללא חלוקת תפקידים ברורה ביניהם היתה מקור לחיכוכים ולמאבקים מתמשכים.

לקריאה נוספת:

  • שאול שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה.
  • שלמה טיקוצ'ינסקי  ועמנואל אֶטְקֶס "ישיבות ליטא פרקי זכרונות"