אאא

היום, ט' בשבט, לפני 141 שנים (שנת תרל"ח), הלך לעולמו הגאון רבי שמעון דייטש זצ"ל, מגדולי תלמידיו של ה'חתם סופר', וממנהיגיה הבולטים ביותר של עליית תלמידי החתם-סופר לארץ-ישראל במאה ה-19.

קשר מיוחד היה לגר"ש דייטש עם החתם סופר, בזכותו נמצאים בידינו ספרים רבים מחידושי תורתו של החת"ס. באחד ממכתביו כתב: "ואני תלמידו של רבנו הקדוש מאור הגולה רבי משה סופר ז"ל שתורתו הקדושה נטעה בלבבי החובה לעלות לירושלים... ואני הולך בדרכי השי"ת כמו שלמדתי אותם מרבנו החת"ס ז"ל".

החתם סופר זיע''א (צילום: יצחק אלמקייס - אמנות יהודית)
החתם סופר זיע"א (צילום: יצחק אלמקייס - אמנות יהודית)

בשנת 1842 עלה לארץ, שם נשא אשה מבנות העדה הספרדית, אך הנישואין לא עלו יפה והם התגרשו. הוא נישא שוב ליענטא רייכל, והקים את כולל 'שומרי החומות', שבראשו עמד שנים רבות.

מעניין שלמרות שהיה חסיד נלהב של ארץ ישראל כמורו ורבו החתם סופר, שסבר שחקלאות בארץ ישראל היא מצות ישוב הארץ וצריך להתעסק בה, כפי שפסק רבי ישמעאל ולא כרשב"י, הרי שבפולמוס 'אתרוגי קורפו' שפרץ בשנת 1876, בה כמעט כל גדולי ישראל תמכו בכשרותם של אתרוגי ארץ ישראל ואסרו ליטול את אתרוגי האי היוני קורפו המורכבים, הגר"ש דייטש פסק בדווקא ליטול את אתרוגי קורפו!

בעיתון הירושלמי "חבצלת" פרסם הגר"ש דייטש מכתב חריף כנגד אתרוגי ארץ ישראל!  וכך דבריו: "אמרתי להודיע בשבטי ישראל נאמנה, כי מקרוב ניטעו נטיעות מורכבים בגלילי אדמת הקודש יחללו, ושולחים מירושלים אתרוגים מורכבים לכל אחינו בני ישראל שבגולה.. ומכשילים עם קודש... ומבטלים מצות עשה וברכות לבטלה". בסיום המכתב מדגיש הגר"ש דייטש את מורו ורבו החת"ס זצ"ל שהינו נוהג כפי פסיקותיו.

אתרוגים (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
אתרוגים (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)

מאמר זה של רבי שמעון דייטש גרם לכך שגדולי ירושלים הכריזו חרם על העיתון ועל עורכו בשנת 1877. לאחרונה נחשפו מכתבי מחאה מדהימים בחריפותם שכתבו רבני ירושלים נגד מאמרו של רבי שמעון דייטש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יש לזכור שלמיזם האתרוגים היה ערך כלכלי, ומדובר על ייצוא שנתי של ארבעים אלף אתרוגים שפרנסו כהוגן את אנשי הישוב הישן.

מרוב חריפותם, מכתבים אלה בסופו של דבר לא נדפסו מעולם!

נצטט מעט מילים: "ראינו ב'חבצלת' כי החציף... החוצפה הנוראה הזאת, כי יצא איש... כמוהו, הידוע ומפורסם לכל יושבי ירושלם, להבזות את פרי הדר פרי ארצנו הקדושה אשר נאמנו, ולא יצא עליהם שום לעז וחשש ופקפוק כלל, ולא עלה על לב כל בר לב לדבר תועה ודברי בלע ורעות רוח כאלה, והאף אמנם כי שמנו ב"ה... מחסום לפינו מאז לבלי להשיב על דיבת אנשי לשון... מוציאי דיבת הארץ רעה כאשר כבר הודיעו בכתבי העת... ובפרט להאיש הידוע הזה... כי הוא ומעשיו... ידועים פה, ומפורסם... והכל יודעים...

"וחרפה היא להשיב לאותו האיש... אך יען כי בוקי סריקי הלזה תולה עצמו באילן גדול, וחתם שמו תלמיד הגאון חתם סופר זצ"ל, להונות את הבריות למען ידמו כי יש איזה ממש בדבריו, על כן... נאלץ להחלץ חושים להשמיע אל אחינו כי כל דברי האיש הזה הם בטלים ומבוטלים... מהחל ועד כלה, ולהודיע בשער בת רבים... כי אתרוגי ארצנו הקדושה הגדלים בפרדסים 'עמעל פאחעם' וסביבותי' ופרדסות סביבות עיר שכם, ושארי הכפרים, ידוע ונתברר משנים כבירים... כי אין עליהם שום פקפוק וחשש מורכבים כלל...".

ציונו של החתם סופר זיע''א (באדיבות המצלם)
ציונו של החתם סופר זיע"א (באדיבות המצלם)

בימינו, אין כל דיון הלכתי, וכל גדולי ישראל מקפידים ליטול את אתרוגי ארץ ישראל, זולת חסידות חב"ד שמאמינים במדרש גנוז שהפיץ אדמו"ר הרי"ץ על מלאך שהביא למשה רבנו אתרוגים מאיטליה, ועד היום הזה כך מנהגם בקודש.