אאא

את חג ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות נוהגים לציין ברוב הקהילות והמקומות באכילת פירות מסוגים שונים בכלל, ופירות משבעת המינים בפרט, ועל ידי כך לשבח את פירות ארץ ישראל העסיסיים, כפי שכותב ה'מגן אברהם' "נוהגין להרבות בו במיני פירות של אילנות בט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ר"ה לאילנות".

לא כך הדבר בחצרות החסידים, שם נוהגים לציין את ט"ו בשבט, לא רק כראש השנה לאילנות, אלא גם כחג בעל משמעות רבה להמשך השנה בשלל נושאים רוחניים, ובחלק מחצרות החסידים נהוג להתייחס לט"ו בשבט כאל יום המסוגל לישועות ממש, מה שהביא לכך שברוב החצרות חוגגים את ראש השנה בהידור רב, בעריכת 'טישים' המוניים, ואף במגשי פירות יוקרתיים.

הגישה החסידית לט"ו בשבט

בחסידות סוכטשוב מקובל לספר בשם האדמו"ר בעל ה'אגלי טל', שהתבטא כמה פעמים בחייו ואמר, כי ראש השנה לאילנות הוא גם ראש השנה לחידושי תורה, וכי מיום זה הוא מרגיש שחידושי התורה שלו מתחדשים בצורה מופלאה.

בחסידות ויז'ניץ מקובל להתייחס לט"ו בשבט כאל יום המסוגל לישועות של ממש. מובא בשם האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א, ששנה אחת בעת עריכת השולחן בט"ו בשבט התבטא הרבי ואמר כי " ט"ו בשבט הוא יום המסוגל לפקידת עקרות, והפירות שאוכלים הם על מנת להזכיר לכולם את עניין הצאצאים, ואלו שטרם זכו לילדים שיאכלו פירות ועל ידי כך יעזרם הקב"ה שייפקדו בפירות מתוקים שצילם נאה..

חסידים רבים נוהגים להתפלל דווקא ביום זה על כך שייזכו באתרוג מהודר לחג הסוכות הבעל"ט, וחלקם אף נוהגים לאכול אתרוג ביום זה ולכוון על כך, כפי שנכתב בספר 'בני יששכר', שם מביא הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב את העניין, ולראייה הוא כותב כי עצם זה שאנו אמורים "אילן אילן במה אברכך", אילן בלשון יחיד, ולא אילנות, הכוונה לאילן לצורך מצווה, וזהו מצוות נטילת האתרוג.

סיבה נוספת לאכילת אתרוג בקרב החסידים היא, שהאתרוג הוא הפרי היחיד שטעם עצו ופריו שווים, ועל ידי כך מתפללים על הילדים שיגדלו כפי ההורים, באותה דרך, ובאותו הטעם, בדיוק כמו האתרוג.

כמה סוגי פירות אוכלים?

בעניין סוגי הפירות, ברוב המקומות נהגו לאכול בעיקר פירות משבעת המינים, אך ישנם מנהגים רבים נוספים, בהם מנהג שכתב בספרו רבי חיים ויטאל, שנהגו לאכול 30 סוגי פירות. 10 סוגי פירות ללא קליפה בכלל, 10 סוגי פירות שיש להם קליפה פנימית - דהיינו פרי עם גרעין שלא נאכל, ו. 10 סוגי פירות שיש להם קליפה חיצונית.

עוד נהגו בחלק מהמקומות לאכול י"ג פירות כמניין אח"ד, ועוד שלל מנהגים שמקורם בספרים ובמקורות החסידיים.

יצוין, כי על אף המנהגים הרבים ישנם חסידויות שלא נוהגים ביום זה מנהגים יוצאי דופן, מלבד כמובן אכילת פירות משבעת המינים בצורה מצומצמת, ואפילו ללא עריכת 'טיש' כלשהו.

יה"ר רצון שנזכה כולנו לפירות מתוקים!