טור אישי

מחשבות על הקורונה // מרדכי גולדמן

החרדה הדביקה את כולנו. באזור שבו אני מתגורר ראיתי ביום שישי אנשים גורפים את המדפים בבולמוס הישרדותי כשמבע מוזר בעיניהם. אם התרחיש האפוקליפטי יתגשם, אזי אגרני המזון יהיו הראשונים שיבזזו על ידי ההמון המורעב, שחלקם אולי יהיו נשאי קורונה (מאמרים)

מרדכי גולדמן | כיכר השבת |
מדפים ריקים בצפת (צילום: דוד כהן - פלאש 90)

ככל הנראה רובנו לא נידבק, אבל החרדה כבר הדביקה את כולנו. באזור שבו אני מתגורר ראיתי ביום שישי אנשים גורפים את המדפים בבולמוס הישרדותי כשמבע מוזר בעיניהם. אם התרחיש האפוקליפטי שרץ במוחם של אותם מרוקני-מדפים יתגשם, אזי בכאוס שייווצר, אגרני המזון יהיו הראשונים שיבזזו על ידי ההמון המורעב, שחלקם אולי יהיו נשאי קורונה. מעבר לעיוורון המוסרי שבהתעלמות מצרכי הזולת, גם מבחינה הגיונית, מדובר במעשה טיפשי.

1.

מעבר לזה, חשוב להדגיש: לא צפוי מחסור במזון, וזאת מסיבה פשוטה, כל דבר שיש לו מניע כלכלי, ישרוד כל עוד הממשלה לא תסגור אותו בכוח. תאגידי המזון ימשיכו לעבוד ללא הפסקה, ויספקו מזון לציבור. הקורונה אינה פוגעת ביבול ובחי, וחומרי הגלם ימשיכו לזרום למפעלים. גם בסין ובדרום קוריאה, באף שלב לא היה בעיה של מחסור במזון.

(צילום: דוד כהן - פלאש 90)

2.

לפי הנתונים שזורמים מהעולם, רובם המוחלט של הנדבקים ישרדו את הקורונה. ההערכות נעות על בין 0.3 אחוזי תמותה ל-4 אחוזי תמותה. למרות שלא הרבה ידוע על הנגיף הזה, מה שידוע בוודאות הוא שהנגיף הזה תוקף בעיקר אנשים מבוגרים ואנשים עם היסטוריה רפואית.

האדם הצעיר ביותר באיטליה שמת מהווירוס הוא בן 63. הסיכוי של צעירים למות מהנגיף שווה לסיכויים שלהם לזכות בפיס. אנשים בקבוצת הסיכון לא צריכים להמתין להוראות מפורשות של משרד הבריאות כדי להיזהר ולהישמר שבעתיים.

3.

סגירת מוסדות החינוך מאלצת אותנו לעשות משהו שאנחנו בורחים ממנו שנים: להתמודד נכון עם הילדים במשך שעות ארוכות. במשך חיים שלמים אנחנו יכולים לגלגל את המשימה החינוכית על מוסדות החינוך, אבל לא עוד.

הקורונה מאלצת אותנו למצוא פתרונות, לייצר סדר יום ערכי לילדים, שכולל תפילה, לימוד, עזרה בבית ומשחק הדדי ללא עימותים. כעת, אנחנו ההורים, יכולים לשמש דוגמא אישית נפלאה לכל הדברים הללו.

(צילום: דוד כהן - פלאש 90)

4.

הקורונה גורמת למחשבה מחודשת על החיים שאנו חיים. הסגר המתוכנן יאפשר לרכוש רק מה שאנחנו צריכים באמת. מה אנחנו צריכים באמת? נראה שכבר שכחנו מזמן. שנות השפע שהעולם לא ידע כמותו, עיוותו לחלוטין את הרגש הזה. אולי הקורונה תאפס את המונח המסולף הזה.

לפני חג הפסח הקרוב, אנשים יקנו פחות בגדים ויבזבזו פחות כסף על מותרות. חתונות ייערכו בצמצום, ואנשים יגלו פתאום, שאפשר להיכנס לחג בשמחה בלי לחדש את כל המלתחה, ואפשר לערוך את הסדר בבית בצניעות, ועדיין להתעלות בלילה הגדול ביותר בשנה. אולי אחרי שכל זה יעבור, בזוכות הימים הללו, אנשים יחשבו שוב לפני שהם רוכשים עוד משהו שהם שכנעו את עצמם שהם "צריכים".

(צילום: דוד כהן - פלאש 90)

5.

במשך שנים מחנכים אותנו, מאז גיל ינקות, לשמור על כל פעולה שלנו, על כל מילה שיוצאת מהפה, להילחם ברפלקסים ובטבעים, לפתח נוגדנים נגד הנפש הבהמית, או בהגדרה של האדמו"ר הזקן "מוח שליט על הלב".

למלחמה הזו יש פתאום משמעות בימים אלו. הקורונה לא עוברת באוויר. היא עוברת רק בהעברת נוזלים. נתז רוק קטן של חולה קורונה על השולחן נוגע בידו של אדם חף-מכל-חולי, שמגרד באף או מכניס את היד לפיו, והווירוס קפץ לאדם נוסף. אם הנדבק היה מקפיד לשמור על הידיים ולשטוף אותם בסבון אחרי כל אינטראקציה עם אנשים, הוא לא היה נדבק. אדם שהרגיל את עצמו שכל פעולה שלו מחושבת, ולא נע בהתאם לזרם הרגעי של הרפלקסים, כעת יכול ללמד את עצמו להישמר בקלות יותר.

  • הטור פורסם הבוקר בעיתון 'המבשר'

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר