חתונות רבות מבוטלות בימים אלו, בעקבות סגירת האולמות בשל הוראת משרד הבריאות האוסרת התכנסות של יותר מעשרה בני אדם במקום אחד כדי לעצור את התפשטות נגיף הקורונה, ובציבור החרדי מוצאים פתרונות כיצד להפחית את עוגמת הנפש מהמשפחות ומבני הזוג הטריים.
כך לדוגמה משפחת מונטג מהעיר בית שמש, שאביה מוכר כמ"מ ראש העיר לשעבר וכיזם נדל"ן בהווה. המשפחה, המחזיקה בדירה עם חצר גדולה, מציעה כעת עריכת חתונות בביתם - בחינם - למי שגר בשכנותם.
וכך נכתב בהודעה שהם מסרו לשכנים: "עקב המאורעות האחרונים, אנו נערכים לארח שמחת חתונה אצלנו בבית, במתכונת מצומצמת, על פי הנחיות משרד הבריאות. אנחנו מאוד מבקשים להתחשב במצב העדין ובמורכבות העניין, בתקווה להבנה, משפחת מונטג".
ולזווית אנושית אחרת ומרגשת בתוך כל הכאוס הנוכחי: תהילה, כלה חרדית המתחתנת הערב (ראשון), בחתונה שהיתה אמורה להתקיים באולם נאות ירשלים בבני ברק ומתקיימת לבסוף בבית הוריה באופקים, תיארה את מה שעובר עליה ככלה, וגילתה כי חתנה זכה להיתר מיוחד לשוחח עמה.
"אתמול זה קרה", פתחה את הפוסט הנרגש שכתבה: "בחיים שלי לא האמנתי שאפשר להתעודד, ליהנות ולהתרגש משלושת רבעי שעה של שיחת טלפון; בתוך כל הלחץ של הטלפונים הבלתי פוסקים של אנשים שמבטלים הגעה לחתונה בגלל הקורונה וסידורים אחרונים לחתונת השנה שלי, בתוך כל הלחץ שגם ככה היה לי, כי זה רגע לפני החתונה - זה יצא, והתחלתי פשוט לבכות את הבכי של חיי".
"בכיתי על זה שחברה מאוד טובה שלי לא תוכל להגיע כי היא בבידוד; בכיתי על הדודים ודודות שכל כך חיכו לזה שאתחתן ולא יוכלו להיות שם כשזה קורה; שלא לדבר על סבא שלי שכל כך רצה לראות אותי מתחת לחופה, ודווקא הוא לא יגיע. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם, ופתאום... שיחת טלפון".
"אני עונה, ושומעת את הקול המתוקי הזה של החתן שלי", מפתיעה הכלה תהילה. "שתקתי לרגע. הייתי בהלם. למי שלא יודע, אז יש כאלו שנוהגים לשמור שלא לדבר ולהתראות שבוע לפני החתונה, כדי שנתגעגע ממש, כך שבחתונה עצמה תהיה את ההתרגשות הזאת. אני לא אומרת שהיה קל לשמור על זה. ממש לא".
לדבריה, "מה שקרה, זה שאימא שלי יצרה קשר עם החתן, ואמרה לו שמדובר במצב חירום ושמותר לו לדבר איתי ונתעודד יחד. הוא גם היה במצב של קריסה. בשיחה הזו היה הרבה בכי, פחות דיבורים ובעיקר געגוע, עידוד והזדהות".
"הוא אמר לי שאסור לי לבכות, ושנתפלל - כי התפילה שלי יכולה לחולל פלאים. נתפלל על כל העולם הזה שהולך ומתכלה לנו מול העיניים, על המשיח שחייב כבר להגיע, כי אין הסבר אחר למה שקורה כאן, עלינו, על הילדים שיהיו לנו, על הזוגיות שתהיה לנו, על כל העתיד שלנו, ובעיקר: לא לדאוג, כי החתונה הזאת הולכת להיות הכי שמחה ומרגשת שיש".
"ואני", מסיימת הכלה בכנות, "אני הרגשתי שיש לי מלאך. באותו רגע הרגשתי שלווה. שום לחץ בכלל. הרי אנחנו חתן וכלה מהעם היהודי, אז מי יכול עלינו, הא? אני מאמינה באמונה שלימה שכל מה שקורה כרגע הכל לטובה. נכון לעכשיו החתונה תתקיים בבית הורי הצנוע באופקים, ממש כמו פעם... בהשתתפות המשפחה הקרובה שלי ושל יעקוב".
"המסיבה הגדולה תיערך אי"ה כשהעולם ירגע מעט מהבלגן שנוצר בתוכו. ואל תשכחו לרגע, שאנחנו יכולים לתכנן את העתיד הכי ורוד שאנחנו חושבים שקיים בשבילנו, ומספיק פיפס של נגיף הכי קטן שהאל שולח, כדי לשבש לנו את כל התוכניות. ורק צריך להאמין שכל מה שעושה השם, הכל לטובה. כן, גם החתונה".