כיצד לעבוד מהבית כשיש ילדים שמתרוצצים בו ללא הרף

קיוויתם להיות פרודוקטיביים ולנצל היטב את הזמן, אך הקטנים לא נותנים לכם לשלוח אפילו מייל אחד? פסיכולוגית ילדים מייעצת מה ניתן לעשות כדי שכולם יהיו מרוצים ושמחים, הילדים וההורים (משפחה)

תהילה אלטמן | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

עבודה מהבית מציגה פרדוקס הורות ייחודי. בין אם זה רק ליום אחד ובין אם זה לתקופה ממושכת, בדיוק כמו בעת הזו. קיוויתם להיות פרודוקטיביים ולנצל היטב את הזמן, אבל הקטנים לא נותנים לכם לשלוח אפילו מייל אחד בודד. "הלוחשת הפעוטות" ופסיכולוגית הילדים הנודעת, ד"ר טובה קליין, מפרטת בדיוק מדוע כל כך קשה לילדים כשההורים שלהם מנסים להתנהג במקצועיות בבית ומה ניתן לעשות כדי שכולם יהיו מרוצים ושמחים.

מדוע כה קשה לילדינו לאפשר לנו לעבוד בבית? מדוע הם מתעלמים מאיתנו לחלוטין, שקועים בענייניהם, עד לרגע שבו אנחנו צריכים לסגור את דלת החדר?

"קשה לילדים צעירים ואפילו לילדים מבוגרים יותר, כאשר הוריהם עובדים מהבית, כי הבית הוא מקום הנוחות שלהם. זה המקום בו המשפחה נמצאת", אומרת קליין. "כאשר הורה עובד מהבית, הילד מרגיש דחוי, כביכול 'ההורה שלי לא רוצה להיות איתי'".

האם ניתן לעשות משהו כדי להקל על הדברים, מלבד היציאה מהבית לעבודה, שלא תמיד אפשרית?

כל סיטואציה שונה, אך כולן מורכבות. לפעמים יש לכם רק כמה שעות לעבוד והזמן שייקח לנסוע (בפקקים) לחלל משרדים משותף - או לבית קפה - 'יאכל' יותר מדי ממנו. לחלופין, תשלום לבייביסיטר עולה לא מעט ולא תמיד משתלם. בכל מקרה, מייעצת קליין, השקעה בעזרה מסוימת שווה את זה, מבחינה רגשית.

"אני כן רואה שלאורך זמן מצטברים הרגשות של הילדים בסגנון של 'אמא או אבא שלנו לא רוצים להיות איתנו'. שכירת שירותיה של שמרטפית כדי לקחת אותם לגן השעשועים או לבית של חברים היא רעיון טוב, אם אתם רוצים לעבוד בבית", היא אומרת. "עדיף גם להורה, שיהיה לו בית שקט יותר לעבוד בו. במקום שהילדים ירגישו שהם נדחקים הצידה כדי שההורה יוכל לעבוד. ההורה יכול לעזוב את הבית יחד איתם ולחזור הביתה כאשר הילדים נמצאים בחוץ עם הבייביסיטר".

הצעה נוספת (בחינם!)? "הורים יכולים לקבוע עם הורה עובד אחר. בוקר אחד הילדים משחקים בבית איקס ובבוקר שלמחרת בבית וואי".

אם הילדים נמצאים בבית עם השמרטפית בזמן שאנחנו עובדים, מה אנחנו יכולים לומר כדי להרגיע אותם שאנחנו לא דוחים אותם, חלילה?

"עדכנו את ילדיכם מתי הם יראו אתכם שוב באותו יום, אם זה אחר הצהריים או בערב. זה האיחוד שלהם", אומרת קליין. נסו לשחרר את הילדים מההרגשה שהם גרמו לכם לא לרצות להיות איתם. ילדים, מטבעם, ממוקדים בעצמם. להורים יכול להיות ברור שהם יעשו עם צאצאיהם משהו ברגע שהם יסיימו ולהגיד משפט כמו 'זה לא אשמתכם שאמא צריכה לעבוד. אני רוצה להיות איתכם, אז אסיים בקרוב ואז אוכל להכין לכם ארוחת צהריים' יכול לעבוד בהתמודדות עם רגשות הדחייה שהילדים חווים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר