אאא

קורונה זו מגפה אמיתית ואסור להקל ראש בהנחיות ובהשתדלות. תוספות אמרו שיותר ממה שצריך אדם להיזהר שלא יוזק, צריך להיזהר שלא יזיק, והפחד שמא אנחנו או הזולת נשא סמוי של הנגיף יכול להטריף את הדעת.

ובכל זאת, צריך לדעת - יש מגפה לא פחות קשה מהקורונה והיא - והיא ההיסטריה. הפחד והדאגה, כשכולנו ביחד, חוששים מכל אלה שלא תמיד ממושמעים להנחיות משרד הבריאות ועלולים להדביק אותנו, לא יודעים מה ילד יום ומה יקרה, מנסים להיאחז באופטימיות ובינתיים מוטרדים, מפסח הקרב ובא, מהמציאות המוכרת שמתפוגגת לה ומהעתיד הלוט בערפל, ובינתיים מסיחים דעת מההומור היצירתי של עם הקודש שגם ברגעים הקשים לא מאבד את חוש ההומור ועושה את זה באמת בהצלחה.

חשוב לדעת - יש רפואה אמיתי שמסייעת לא להידבק, להחלים ולהירפא, וכדאי להכיר. לא מדובר בסגולה מיסטית, אלא במהלך שכבר לימד אותו שלמה המלך, החכם מכל אדם, והוא גם הוכח מדעית. מדובר בשמחה. בספר משלי (י"ח י"ד) כתוב: "רוח איש - יכלכל מחלהו" ומסבירים כל המפרשים (הגר"א על הפסוק, וכן בספר ליקו"מ תנינא כ"ד) שהשמחה מסלקת מחלות ומרפאת. זה הוכח מדעית וזה שורש המקצוע של ליצנות רפואית ועוד מחקרים רבים שמראים שאדם שמח - בריא יותר. ובכל זאת קשה, איך מצליחים ליישם ולשמוח שכל כך מודאגים? להלן מספר עצות שכדאי להכיר:

1 - להתנתק קצת מהחדשות. לא להתנתק לגמרי, צריך לדעת על מה להתפלל, וממה להיזהר, אבל עודף החיבור אחרי כל פרשן יכול לשגע את הדעת, ולכן צריך לקצוב את החדשות לזמן מסוים ושאר היום לעסוק בדברים אחרים.

2- התבוננות שכלית בכך שיש מנהיג לבירה, יש לו מהלך וחשבון שכולו לטובתנו, מהלך מחושבן בכל פרט ופרט וגם משבר הקורונה אינו 'באג' מפתיע אלא חלק מהעלילה שהיא חלק מצירי הלידה לקראת הגאולה. נכון, זה ממש לא פוטר אותנו מהשתדלות הראויה, אבל אין מקום לדאגה - כי הכל לטובה. כדאי גם להתבונן במעלות של עצמנו, לחפש ולמצוא בעצמנו נקודות טובות.

לא מספיק לדעת את זה בשכל, צריך זמן מסוים להזכיר לעצמנו את זה כדי לתת 'קונטרה' ומשקל נגד לשלל החדשות המייאשות.

3 - להגדיר את השמחה כיעד. בלי שנגדיר את זה כיעד ומטרה, ונחשוב על עצות יצירתיות להגיע לזה, מעצמו זה לא יבוא. העולם מדי סוחף למקומות הפסימיים, וצריך להיות פרואקטיביים ולחפש תחבולות לשמוח ולשמח.

4 - להתפלל על זה שנזכה לשמוח. שוב, זה לא מגיע לבד, וחלק מההשתדלות שלנו להגיע לשמחה זה גם להתפלל על זה. וכמו שכתב האדמו"ר בעל ה'צמח-צדק' במכתבו (נדפס באגרות הקודש, מכתב ד') שיש לבקש מה' על שמחת הנפש, כמאמר(תהילים פ"ו ד'): "שמח נפש עבדך", וכן (בתפילת שמונה עשרה): 'והסר ממנו יגון ואנחה', וכמובן שאפשר גם להתפלל מהלב בתפילה אישית שנזכה להגיע לשמחה אמיתית, דוקא בימים האלה.

5- אחרי הפעולות נמשכים הלבבות - גם אם מרגישים שקשה לנו - שנעשה עצמנו כאילו אנו שמחים, ואז, על ידי זה, נזכה שהשמחה באמת תתישב בלבנו (שיחות הר"ן, ע"ד). אם נצליח למרות הכל, לשמוע מוזיקה, לשיר ביחד, לרקוד, אפילו שזה מתחיל מאולץ, דרך הנפש לזרום עם הפעולות, והשמחה מתיישבת בלב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

6- לשמח אחרים. לדאוג לצרכיהם ולהתעניין, להשתדל להעלות חיוך ולא להיות 'בור ברשות הרבים' שרק מפיץ חדשות פסימיות. במיוחד להשקיע כאן בשלום הבית, וגם בילדים, עבורם אנו דמויות השראה והרוגע שלנו חשוב וחיוני לבריאותם הנפשית. פעילויות משותפות, במטבח, במשחקים, יצליחו להשרות וירה רגועה ומרגיעה שהיא הבסיס לשמחה.

7- מילי דשטותא. זו עצה שכתובה בספרים (ליקו"מ תנינא כ"ד), והיא בדוקה ומנוסית - דרך פרצופים, ריקודים, ושאר שטויות ניתן לגרש את הדאגות ולהיכנס למצב שמחה, החשוב כל כך. גם הומור הוא כלי חשוב, וכבר כתב הרש"ר הירש (שמות י"ד א') שתכונתנו כעם, שגם במצבים קשים אנחנו לא מאבדים את חוש ההומור!

הקווה שזכות השמחה תועיל לנו לעבור את התקופה הקרובה בשלום, ואם נזכור מה שכתוב בספרים, שעיקר גאולת ישראל מן הגלות הוא על ידי השמחה, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה י"ב): "כי בשמחה תצאּו" (ליקו"ה הל' נפילת אפים ד'), שבזכות השמחה נצא מכל הצרות, ומאפילה לאור גדול.

ואחרי כל זה, יש עוד עצות רבות אישיות שמשתנות מאדם לאדם, ואשמח לשמוע ולקבל עוד רעיונות להפריה הדדית ולהשראה - אנא כתבו ושתפו בתגובות!

בשורות טובות והרבה בריאות!