אאא

מגיפת הקורונה מפילה רבים וטובים, חסד גדול עשה ריבון העולמים עם הצעירים שחסונים מהמגיפה, והיא פוגעת בעיקר בישישים הנושקים לגיל גבורה, והנה במוצ"ש התבשרנו על הקלות בחזרה לשגרה וכבר רואים את האופק בסייעתא דשמיא.

אך לא כן היה בהיסטוריה של ארץ הקודש. לפני כ-420 שנים לערך, איבד את בנו הפעוט במגיפה קשה, אחד מגדולי צפת הגאון רבי יום-טוב צהלון תלמידם של מרן הבית יוסף והמבי"ט, אשר הוסמך לרבנות ע"י האלשי"ך הקדוש אשר כיהן בראשות ישיבה בעיר המקובלים רבת ההוד.  

כאמור, לפני 420 שנים ארעה מגיפה קשה בעיר צפת, ומהרי"ט צהלון ברח לכפר 'פרעם' אשר בימינו נבנתה על מקומו העיר העברית חצור הגלילית. בעודו בכפר, מת עליו בנו הפעוט בן חודש ימים בלבד!

המהרי"ט מקונן על בנו ומצדיק עליו את הדין[1]: "כאן מת בני ידיד צדיק והנני מצדיק עלי את הדין... פתע פתאום טרוף טורף לא נודע מי הכהו".

מהרי"ט מציין אף את מקום קבורתו ליד קבר חוני המעגל: "הפקדתיו אצל אדוני הארץ התנא האלוקי הקדוש חוני המעגל, תחת האלה בוטם גדול, שם שמתי לו חוק שמה קברתי צדיק אצל צדיק".

360 שנים אחרי קבורת התינוק בשנת תשכ"ב (1962) יצאו מירושלים קבוצת "חלקת מחוקק" ובהם רבי שבתאי יודלביץ, רבי שמעון אייזנבך, רבי שלום גפנר ביחד עם הרב זנוויל כהנא מנכ"ל משרד הדתות, שלאחר מחקר מעמיק כולל התייעצות עם גדולי מקובלי דורם, הגיעו למסקנה היכן המיקום המדויק של מערת חוני המעגל בחצור הגלילית.

קברו של חוני המעגל (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
קברו של חוני המעגל (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
הגדלה

המערה הייתה קטנה והם החליטו להרחיב אותה כלפי התקרה, הפועלים שהיו עצלים החליטו לא לעבוד קשה וחפרו כלפי מטה, והנה חשפו בטעות את רגלו של חוני המעגל מהשוק ולמטה. הרגל היתה שלמה עם בשר ועור כצבע לבן של גרעיני הרימון, וכך מתאר הרב גרשון קופמן מירושלים שהיה במקום: "ובו ברגע שנחשפה השוק, המערה הוארה באור אדמדם כעין שקיעת השמש", ועד שלא כיסו הרגל המשיך האור להאיר.

בספר 'רפאים יקומו' המספר את הסיפור נכתב שחברי המשלחת התרגשו והתעלפו: "למרות שאנחנו צ'אלמרים לא מתרגשים...". בהמשך הסיפור נכתב: "ליד חוני המעגל מצאנו שלד של ילד קטן, לא ידענו האם הוא שייך לחוני המעגל או מתקופה מאוחרת יותר".

סיפור מרעיש זה הובא בספר 'רפאים יקומו'[2] בהסכמתם הנלהבת של מרנן הגר"י אדלשטיין והגר"א גניחובסקי זצ"ל, בו מסיק העורך שהנה לנו התשובה! התינוק הוא בנו של רבינו יום טוב צהלון  שנקבר במקום לפני 350 שנה וכך באה לפתרונה תעלומת השלד של הילד שזכה להיקבר במערה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לנו הדבר מהווה ראיה עצומה לכך שחוני המעגל אכן נקבר במקום המיוחס לו.

מעשה זה של רגלו של חוני שהבהיקה את המערה וריגשה את הצ'למארים שאחד מהם התעלף בתחילה נשמעת מעט תמוהה, אך בחודש אייר תשע"ב, פגש הרב שורץ מחבר 'רפאים יקומו' את ר' אברהם ביטון מרחוב ר"ע בני ברק, שהעיד בפניו שהוא זוכר מהתקופה בה התגורר בחצור הגלילית, שאכן המערה הורחבה בשנת תשכ"ב ע"י המועצה הדתית, והפועלים שנטלו חלק בחפירות המערה סיפרו לאנשי המקום אודות המחזה המבהיל לו היו עדים, הפועלים סיפרו לציבור הרחב על האורות האדומים שהאירו את חלל המערה מרגלו הקדושה של חוני המעגל, והציבור נרעש לגודל קדושת רבתינו תנאים קדושים.

שר התורה הגר"ח קיינבסקי מעיד על אמינות המעשה המופלא

עדותם של הפועלים תמוהה במקצת, שהרי מדוע שאנשים פשוטים יזכו לראות אורות קדושים מרגלו של חוני?

לכן הרב שורץ, טרם עליית ספרו על מכבש הדפוס עלה למעונו של שר התורה הגר"ח קיינבסקי ושאלו: "האם שייך באנשים בדורינו שראו עמודא דנהורא"? וענה "כן, להראות לנו מקצת מגדולתם של הראשונים".

[1] בחידושיו לפרק 'איזהו נשך' במסכת בבא מציעא.

[2] "אוצר סיפורי מופת וחיזוק, נשמות רוחות ורפאים וכו' בני ברק תשע"ב

  • ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com