אאא

עם ישראל ציין בשבוע שעבר (ו' באייר) 100 שנים להצהרת 'סן רמו' שבה ראשי ממשלות בריטניה, צרפת, איטליה ויוון, ונציגי יפן ובלגיה אישרו את 'הצהרת בלפור' המפורסמת שפורסמה 3 שנים קודם לכן, בה הביעה האימפריה הבריטית את רצונה להעניק 'בית לאומי' לעם היהודי בארץ ישראל.

צירי ועידת סן רמו (מתוך 'ויקיפדיה')
צירי ועידת סן רמו (מתוך 'ויקיפדיה')

לשון הצהרת הלורד בלפור שליח ממשלת בריטניה: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

להצהרת 'סן רמו' היה תפקיד חשוב בהקמת מדינת ישראל, כיון שאם 'הצהרת בלפור' המקורית הייתה אישור של ממשלת בריטניה בלבד, הרי ש'סן רמו' היתה אישור של כל מעצמות העולם, והעם היהודי שמח וצהל, הנה 2000 שנות גלות מסתיימות, ולראשונה צאצאי מחריבי בית המקדש, מחזירים אותנו לארץ הקודש לקראת שיבת ציון השלישית.

 ההצהרה והלורד בלפור (ויקיפדיה)
ההצהרה והלורד בלפור (ויקיפדיה)

ההצהרה התקבלה בירושלים באופן משמח ביותר, כיון שבדיוק באותם ימים אירעו פרעות ביהודי ירושלים על ידי ערבים, ובתאריך י' באייר תר"פ רבני ירושלים קבעו יום צום כללי ותפילת רבים בבית כנסת החורבה.

בעיתון 'דואר היום' נמסר שהראי"ה קוק דיבר "בהתרגשות גדולה ובדמעות חמות איך דרכו רשעים על כבוד האומה בהיכל הקודש, שפכו דמי נקיים, שרפו בתי כנסת וספרי תורה, חללו כבוד נשים, ושדדו את הרכוש. כל הקהל פרץ בבכיות ממושכות".

פנים בית הכנסת החורבה בין השנים 1934–1939 (אוסף ספריית הקונגרס, ויקיפדיה)
פנים בית הכנסת החורבה בין השנים 1934–1939 (אוסף ספריית הקונגרס, ויקיפדיה)

לאחר ההספד עלה לבמה אוסישקין ובישר לקהל את הצהרת 'סן רמו' המשמחת: "הנני מבשר לכם כי לפני שעה קלה קבלתי שלשה מברקים, האחד ממנהיגינו  הנמצאים בסן רמו, והשני מועד הפועל הציוני בלונדון. כולם בנוסח אחד, הכרזת בלפור נכנסה לגוף חוזה השלום!".

אחרי הדברים האלה שנאמרו ברגש ובהתלהבות יוצאת מן הכלל, ברך מר אוסישקין ברכת 'שהחיינו' בשם ובמלכות, וכל הקהל הגדול ענה אחריו 'אמן' בקול.

 הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920 (American Colony (Jerusalem). Photo Department, photographer)
הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920 (American Colony (Jerusalem). Photo Department, photographer)

לא רק אשכנזים חגגו, גם הספרדים בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי התאספו ותקעו בשופר, מר אוסישקין הגיע ובישר להם את בשורת הגאולה ואמר השופר שתקעתם, הינו קולו של המשיח וגאולת ישראל, הקהל התרגש עד אין קץ, והחל לומר את תפילת 'הלל'.

• • •

לא רק ראשי התנועה הציונית חגגו, אלא גם גדולי ישראל, הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק פרסם מכתב שבו הוא קבע שהנה, 'סר פחד השבועות' שהשביע הקב"ה את בניו בעת חורבן בית המקדש שאסור להם לעלות בחומה, וכעת הגיע הזמן לעלות לארץ ישראל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעל ה'אור שמח' זצ''ל (Chesdovi, ויקיפדיה)
בעל ה'אור שמח' זצ"ל (Chesdovi, ויקיפדיה)

רבי מאיר שמחה, מעלה השערה, שיתכן שכמו שחורבן בית המקדש השני היה ללא נביאים, כך אולי הנחת אבן הפינה לבית המקדש השלישי יהיה ללא נביאים.

וכך דברי ה'אור שמח': "אומנם כעת הסבה ההשגחה אשר באסיפת הממלכות הנאורות רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב בארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצות שבתורה... מי יודע - אולי כמו חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, כן יהיה הנחת אבן פנה שלא עפ"י נביאים, וכנטילתו - כך נתינתו".

ההסכמה על רעיון לכתיבת ספר
ההסכמה על רעיון לכתיבת ספר
הגדלה

המכתב פורסם בספר מרן רבינו שמחה כהן זצ"ל - תולדותיו ומשנתו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, שקיבל את הסכמתו הנלהבת של מרן הרב שך זצללה"ה.

  • ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com