אאא

היום, כ"ו באייר, לפני 274 שנים, לאחר 39 שנים שהעולם התבשם מקדושתו, רבינו הרמח"ל הקדוש החזיר את נשמתו ליוצרה. ספרו "מסילת ישרים" נחשב לאחד מעמודי התווך של ספרי המוסר, מאז ומעולם.

המקובל הקדוש רבי משה חיים לוצאטו נולד בפאדובה (צפון-איטליה), והיה מפלאות שבגדולי ישראל. שקידתו ויגיעתו בתורה, עוד בילדותו, הייתה פלאית ביותר, לאין ערוך, ונודע בשערים כבור סיד שאינו מאבד טיפה. לשיא גילויו הגיע כשפנה אליו 'מגיד' מן השמים, וביקש להכשירו להגיע לדרגה של גילוי אליהו, וציווה עליו לסגף עצמו, כדי שיזכה להופעת אליהו הנביא בהקיץ. 

לא קלה הייתה דרכו של הרמח"ל, באותה העת מקובלים נחשדו כממשיכי דרכו של שבתאי צבי, ואף ועד ד' ארצות החרים את לומדי הקבלה מתחת לגיל 40. רבנו הרמח"ל סבל מכך קשות, כיון שבראשית חורף שנת תפ"ט (1729) מסר לו מלאך 'בהסכמת הקב"ה ושכינתא' לחבר ספר כעין ספר ה'זוהר', לשם-כך קיבל סודות מפי מלאכים ונשמות הצדיקים, אברהם סבא ורב המנונא סבא ועוד, שנתגלו לו באמצעות המגיד, והחליט לכנות את חיבורו בשם 'זוהר תניינא'.

הדבר עורר את חמתו של רבי יעקב עֶמְדין - היעב"ץ שהיה תקיף נגד רבנים רבים שנחשדו כ'שבתאים', אליו הצטרף הר"מ חגיז מירושלים ששניהם לא האמינו לרמח"ל שהעיד על עצמו שהאר"י הקדוש נגלה אליו, ומסר לו  שהוא בדרגתו של רשב"י. הללו רדפו אותו קשות, וביקשו להשמיד את כתביו, לרמח"ל לא נותרה ברירה, ולדרישתם העביר לרבו את כתביו, ונאלץ לגנוז כל מה שכתב על-פי המגיד.

לעולם  לא ניתן לדעת איזה כתבים יקרים מפז  הפסיד עם ישראל בהשמדת כתבי הרמח"ל. אחד מהגורמים לכך שהרמח"ל הוחזר לחיק שלומי אמוני ישראל, הוא מרנא הַגְּרָ"א מוילנא, שייחד חשיבות רבה לרמח"ל הקדוש.

אחד ממאמריו שיקר מפז ופנינים של הרמח"ל שנשאר בידינו, הוא מאמר "גן המבוכה" – ובו המשל המופלא שהרמח"ל המשיל לנו שכותב השורות מעיין בו כל פעם מחדש בעלייתו על הר עצמון בגליל המערבי.

• • •

לעילוי נשמתו הטהורה נתעמק במשל 'גן המבוכה' מתוך ספרו 'מסילת ישרים'. 

בין פדובה (עירו של הרמח"ל) לוונציה נשתל גן מרהיב בשם "הלבירינת של סטרה", הרמח"ל שנע על ציר 'פדובה - וונציה', הכיר אותו, ומסתבר למדי כי הוא נעזר בו על מנת להמחיש לתלמידיו 'דעת תורה' בשם 'גן המבוכה' אשר הפכה ליסוד מרכזי בתנועת המוסר ומשפיע עד ימינו על 'עולם הישיבות' עליה כתב בספרו 'מסילת ישרים'.

''הלבירינת של סטרה'' (צילום: שאטרסטוק)
"הלבירינת של סטרה" (צילום: שאטרסטוק)
הגדלה
העלייה המייגעת להר עצמון בגליל התחתון, בטיול שהוביל המדריך ישראל שפירא (צילום: ישראל שפירא)
העלייה המייגעת להר עצמון בגליל התחתון, בטיול שהוביל המדריך ישראל שפירא (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

הר עצמון העצום בגליל המערבי, מתנשא לרום של 547 מעל פני הים, מתחתיו נשקף נוף מרהיב ביותר של כפר מנדא ובקעת בית נטופה המקסימה, המלאה באגמים ושדות חקלאות.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

בכובעי כמדריך טיולים הלוקח את בני התורה, ילדי ישראל צאן קדושים, למסלולים בגליל ובגולן, בהגיעי לרום גבוהו של ההר, אני נעצר ומתבונן על הנוף, ומוציא את ספרו הקדוש של הרמח"ל רבינו משה חיים לוצאטו זי"ע, ומתבונן בדברים שכאילו נכתבו במיוחד לימינו, ומקריא לקהל מטיילי.

'גן המבוכה'

"כֹּה אָמַר יְהוָה עִמְדוּ עַל דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹא נֵלֵךְ" (ירמיהו פרק ו' ט"ז)

"הָא, לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְגַן הַמְּבוּכָה, הוּא הַגָּן הַנָּטוּעַ לִצְחוֹק הַיָּדוּעַ אֵצֶל הַשָּׂרִים, שֶׁהַנְּטִיעוֹת עֲשׂוּיוֹת כְּתָלִים כְּתָלִים, וּבֵינֵיהֶם שְׁבִילִים רַבִּים נְבוּכִים וּמְעֹרָבִים — כֻּלָּם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, וְהַתַּכְלִית בָּם הוּא לְהַגִּיעַ אֶל אַכְסַדְרָה אֶחָד שֶׁבְּאֶמְצָעָם, וְאָמְנָם הַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה מֵהֶם יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים בֶּאֱמֶת אֶל הָאַכְסַדְרָה, וּמֵהֶם מַשְׁגִּים אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיקִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, וְאָמְנָם הַהוֹלֵךְ בֵּין הַשְּׁבִילִים, הוּא לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וְלָדַעַת כְּלָל אִם הוּא בַּשְּׁבִיל הָאֲמִתִּי אוֹ בַּכּוֹזֵב, כִּי כֻלָּם שָׁוִים וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעֵין הָרוֹאֶה אוֹתָם, אִם לֹא שֶׁיֵּדַע הַדֶּרֶךְ בִּבְקִיאוּת וּטְבִיעוּת עַיִן שֶׁכְּבָר נִכְנָס בָּם וְהִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא הָאַכְסַדְרָה".

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

הרמח"ל מסביר לנו שההולך ב'עמק המבוכה' לכיון המגדל במרכזו, הוא אינו מכיר את הדרך, ויכול לטעות.

 "וְהִנֵּה הָעוֹמֵד כְּבָר עַל הָאַכְסַדְרָה הוּא רוֹאֶה כָּל הַדְּרָכִים לְפָנָיו וּמַבְחִין בֵּין הָאֲמִתִּיִּים וְהַכּוֹזְבִים, וְהוּא יָכוֹל לְהַזְהִיר אֶת הַהוֹלְכִים בָּם, לוֹמַר: זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ! וְהִנֵּה מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַאֲמִין לוֹ — יַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַמְּיֻעָד, וּמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַאֲמִין וְיִרְצֶה לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו — וַדַּאי שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹבֵד וְלֹא יַגִּיעַ אֵלָיו".

ורק מי שנמצא מלמעלה בראש המגדל, יודע את הדרך בין כל השבילים המבלבלים.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

"כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשַׁל בְּיִצְרוֹ, הוּא בְּתוֹךְ הַשְּׁבִילִים — לֹא יוּכַל לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, אַךְ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ אֶל הָאַכְסַדְרָה, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מִן הַשְּׁבִילִים וְרוֹאִים כָּל הַדְּרָכִים לְעֵינֵיהֶם בְּבֵרוּר, הֵם יְכוֹלִים לְיָעֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ, וַאֲלֵיהֶם צְרִיכִים אָנוּ לְהַאֲמִין. וְאָמְנָם מַה הִיא הָעֵצָה שֶׁהֵם נוֹתְנִים לָנוּ, "בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן" — "בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם"! כִּי כְבָר הֵם נִסּוּ וְרָאוּ וְיָדְעוּ שֶׁזֶּה לְבַדּוֹ הוּא הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי לְהַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ וְלֹא זוּלַת זֶה"

הנמשל, מי שעוד לא כבש את יצרו הרי הוא כהולך ומחפש את דרכו בעמק, ואינו מוצא את המגדל.

"כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ תָּמִיד בְּכָל זְמַן, וּבִזְמַן קָבוּעַ לוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוֹ — מַה הוּא הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי לְפִי חֹק הַתּוֹרָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לֵילֵךְ בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא לְהִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשָׂיו אִם הֵם עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה אִם לֹא, כִּי עַל יְדֵי זֶה וַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נָקֵל לִטָּהֵר מִכָּל רָע וּלְיַשֵּׁר כָּל דְּרָכָיו, וּכְמוֹ שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי ד, כו), "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" וְאוֹמֵר (איכה ג, מ), "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'".

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

בהר עצמון יש דמיון רב למשל 'גן המבוכה'. למעלה רואים את השבילים בעמק ובטוחים שכשנרד, הרי נדע לאן לפנות. אולם כשיורדים למטה, אנו מבינים שאנו לא מזהים את המשך המסלול.

רבינו הרמח"ל מלמדנו מוסר עצום של 'דעת תורה', ועל הצורך לשמוע בדעת חכמים שהם עומדים למעלה קרוב לשכינה, ומּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם  ולכן הם יכולים לראות את השבילים בעמק למטה, ולהתוות לנו התלמידים את המשל מסלול החיים.

יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו משה חיים בן ר' יעקב חי ולדיאמנטי-אבן חן זי"ע.

  • • •

בתמונות בני תורה בימים כתיקונם במסלול 'הר עצמון' ופרחים מקסימים במסלול 'הר עצמון' בטיול שהוביל המדריך ישראל שפירא

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא) 

לקריאה נוספת, מאמרו של החוקר הרב יחיאל גולדהבר 'עליית הרמח"ל לארץ ישראל'

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון ועורך תורני, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם
    לפרטים נוספים נא לפנות: [email protected]
 (צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)