אאא

אחת הערים העתיקות ביותר שיש בארצנו הקדושה, היא העיר 'אַשְׁדּוֹד' שהייתה אחת מחמש ערי הפלשתים הגדולות.

הפלישתים אשר כבר בימי אברהם ויצחק אבינו, נלחמו נגדם, המשיכו ביתר שאת להילחם כנגד המלכים שאול ודוד, שקדם להם שמשון הגיבור שנלחם כנגדם, וניסה להצליח את מה שיהושע בן נון לא הצליח לעשות- לגרשם מעזה אשדוד ויתר ערי מישור החוף בהם שלטו.

העיר 'אַשְׁדּוֹד' מוזכרת כבר לפני 3700 שנים, לפני 3000 שנים היא נחרבה בידי דוד המלך ו-200 שנים אח"כ בידי המלך עֻזִּיָּהוּ.

מבצר 'אַשְׁדּוֹד יָם' (צילום: עמותת 'עמק שוה')
מבצר 'אַשְׁדּוֹד יָם' (צילום: עמותת 'עמק שוה')
הגדלה

בעיר אַשְׁדּוֹד שהה 'אֲרוֹן הַבְּרִית' הקדוש ביותר לעמנו, עליו נאמר שהיה "נושא את נושאיו", הארון נפל בשבי על ידי הפלשתים. ונלקח אל העיר אשדוד שם שהה בשבי וקדושתו שברה את פסל דגון המקומי.

ילדי ישראל משחקים בחולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)
ילדי ישראל משחקים בחולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)
ילדי ישראל משחקים בחולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)
ילדי ישראל משחקים בחולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
חולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)
חולות אשדוד (צילום: ישראל שפירא)

כל זה עמד לנגד עיניו של מרן הרב מפוניבז' ובביוגרפיה הלא רשמית שנכתבה בספר 'אחד בדורו' נכתב סיפור יוצא דופן על הרב על חיבתו לארץ הקודש.

רבי יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז' (פוטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0)
רבי יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז' (פוטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0)

לפני כ-70 שנים מגיע הרב מפוניבז' לחולות אשדוד כדי להקים את אחת משמונה עשרה ישיבות בארץ הקודש כפי חזונו המפורסם של החפץ חיים שהורה לו: "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ". כשהוא ירד מהאוטו, הוא מבחין בחול לרגליו, והוא גחן ונישק את החולות תוך שהוא ממרר בבכי של התרגשות: "הרי זה החולות שעמד עליהם ארון הקודש!".

מבצר 'אַשְׁדּוֹד יָם' (צילום: עמותת 'עמק שוה')
מבצר 'אַשְׁדּוֹד יָם' (צילום: עמותת 'עמק שוה')
הגדלה

אשדוד המשיכה להתפרסם, ולפני 1300 שנים כשמוחמד המוסלמי כבש את ארץ הקודש, נבנתה צמוד לים מצודה מפוארת  'קָלעת אל-מינָה' (מצודת הנמל), 400 שנים אח"כ בתקופה הצלבנית היא נקראה 'קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר' אולם סופה שננטשה בשנת 1260 כשהצלבנים גורשו מהארץ בידי המוסלמים הממלוכים, ועד היום לא נבנתה מחדש. שמה העברי של המצודה הוא -'אַשְׁדּוֹד יָם', ביקור במקום נותן לחוש את ימי הארץ לפני 1300 בתקופה הערבית, במקום נמצאו מטבעות וכלים מהתקופה הערבית.

ציור קיר של רבי משה בן נחמן (רמב''ן), על גבי האודיטוריום בעכו (צילום: יובל י, מתוך ויקיפדיה)
ציור קיר של רבי משה בן נחמן (רמב"ן), על גבי האודיטוריום בעכו (צילום: יובל י, מתוך ויקיפדיה)
הגדלה
פירוש הרמב''ן על התורה - כתב יד אוסף אדלר 662, גנזי שכטר 869; (מתוך ויקיפדיה)
פירוש הרמב"ן על התורה - כתב יד אוסף אדלר 662, גנזי שכטר 869; (מתוך ויקיפדיה)

ממבצר זה, איך שהוא נראה כעת, שבור הרוס ומנותץ, ניתן ללמוד מוסר רב שכתב מרנא תקיפי דקמאי הרמב"ן ז"ל שעלה לארץ ישראל בשנת 1267 למניינם.

תקופה זו של הרמב"ן התאפיינה בחילופי שלטון עזים בארץ ישראל, מעל 100 שנים של מלחמות בין מוסלמים לנוצרים, גרמו לנטישה כמעט סופית של יהודים מארץ ישראל, כיון שהיה מאד קשה לחיות בה.

המחאה (צילום: אורי ארליך)
המחאה (צילום: אורי ארליך)

מגיע הרמב"ן ורואה מבנים מוסלמים נטושים, שעליהם נבנו מבנים נוצרים שגם הם נטושים! כולו מתפעם מכך, ובביאורו לחומש ויקרא כ"ו ט"ז הוא כותב שהוא רואה בחוש את התגשמות הפסוק "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" וכותב שהסיבה שמוסלמים ונוצרים אינם יכולים לכבוש את ארץ ישראל יותר מכמה שנים, כיון שקדושת הארץ פולטת אותם![1]

• • •

בשבועות האחרונים הפכה המצודה העתיקה הבנויה מאדמת כורכר לסלע מחלוקת. במסגרת עבודות השימור באתר הוצבה קונסטרוקציה גסה מברזל שתומכת במרפסת שהוקמה על גג המצודה. סביב המצודה הוצבו גדרות והאתר נסגר למבקרים.

תושבי אשדוד מחו על הפגיעה באתר האהוב וראו לנגד עיניהם איך האתר שינה את אופיו כאשר בתקופת נגיף הקורונה חופות החלו להתקיים במצודה בחסות העירייה, ועלה חשש שהעירייה חפצה לשפץ את המבנה ולשנותו ליעוד של מסעדה ואולם אירועים.

המחאה (צילום: אורי ארליך)
המחאה (צילום: אורי ארליך)
הגדלה
המחאה (צילום: אורי ארליך)
המחאה (צילום: אורי ארליך)

עמותת 'עמק שווה' חוששת שעיריית אשדוד מתכוונים להוציא לפועל תכניות ישנות שאושרו לפני כמעט עשור, בשנת תשע"א, בוועדת התכנון והבנייה של אשדוד שאושר תב"ע לאתר הכוללת שימושים מסחריים. בתב"ע דובר על קומה מסחרית שתיבנה על גג המצודה כאשר 70% ממנה מיועד למסחר כולל מסעדה ובית קפה.

תושבים מקומיים הקליטו חבר מועצת עיריית אשדוד שאמר שבאתר יתקיימו אירועים, כמו כך באתר הוצבו כבר תשתיות הכוללות ביוב ומתקנים הנדרשים להפעלת מסעדה או מטבח מסחרי, ולכן קיים החשש שהמיזם יעלה מתי שהוא על פני הקרקע, ופיסת היסטוריה מרתקת של 1300 שנים תשתנה.

המחאה (צילום: אורי ארליך)
המחאה (צילום: אורי ארליך)
הגדלה
המחאה (צילום: אורי ארליך)
המחאה (צילום: אורי ארליך)

ביום שישי כ"ח באייר אף נערכה במקום הפגנה בידי תושבי אשדוד שמתנגדים לשינויים האמורים והגיע למקום נציג של החברה לתיירות שפועל מטעם עירית אשדוד שטען בתוקף שהתשתיות שהוכנו במקום, הם לא כדי להפעלת מטבח מסחרי.

אומנם ללא היתר בנייה מ'רשות העתיקות' העיריה אינה יכולה לעשות דבר, ואכן בתשובה לפנייה של הארגון ענתה רשות העתיקות שהתוכנית לא רלוונטית והמצב הנוכחי הוא המצב הסופי. לאור תשובה זו פנה הארגון לעיריית אשדוד בבקשה שתבטל את התוכנית.

'כיכר השבת ימשיך ויעקוב אחרי הפרשיה המטלטלת את תושבי אשדוד ושוחרי הארכיאולוגיה בארץ ישראל

 • • •

תגובת החברה לתיירות אשדוד: העבודות בפרויקט "המצודה" עתידות להסתיים עד סוף החודש הנוכחי, ובתקווה של כלל הגורמים המעורבים בפרויקט כי האתר ייפתח לציבור הרחב החל מה-1 ליוני (בכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים) – ללא תשלום –בין השעות 09:00-22:00, שבעה ימים בשבוע.

הפרויקט הוא ביוזמת החברה לתיירות, בשיתוף ומימון עיריית אשדוד, משרד התיירות ורשות העתיקות (הגורם המתכנן והמפקח של הפרויקט).

אתר המצודה עתיד לארח מסגרות חינוכיות וקבוצתיות לפעילות הסברתית וחווייתית על האתר והאזור – וכן ישמש כנקודת מוצא לסיור בפארק האקולוגי המשתרע מהמצודה ועד מלון לאונרדו – פרויקט ירוק בשיתוף הקרן לשטחים פתוחים.

כאמור, לא ייגבה כל תשלום עבור הכניסה לאתר, למעט הדרכות מתואמות לקבוצות או עבור קיום הופעות תרבות. אין כל תכנון להקים באתר מסעדה, מרכז קניות או כל מידע שגוי אחר שהופץ בנושא ע"י גורמים מסוימים.

העבודות במצודה כללו את חיזוק הקירות התומכים, הוצאת חולות וסינונם, יציקת רצפה וסלילת שבילים המנגישים את המצודה למבקרים ולבעלי מוגבלויות - בצורה שטרם נעשתה. בנוסף, הותקנו אלמנטים  שונים של בטיחות המאפשרים ביקור ראוי ובטוח במקום וכן בוצעו עבודות הצללה ותאורה לטובת שיפור חוויית הביקור לאורך כל שעות פעילות האתר והתקנת מצלמות בניסיון למנוע ונדליזם מכוון – דבר שהיה לצערנו תופעה קבועה באתר.

כל העבודות באתר תוכננו ע"י אגף התכנון של רשות העתיקות ובפיקוחם.

אלמנטים הדורשים הוצאת היתר (דוגמת מבנה השירותים – שעבורו הוקמה תשתית ביוב ולא עבור מסעדה כמו טוענים) – טרם בוצעו, וממתינים לקבלת היתר. כל שאר העבודות שבוצעו – נעשו כחוק ועל פי דין, ובהתאם להנחיות מהגורמים המוסמכים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עוד טרם תחילת העבודות באתר, תא השטח של האתר היה מגודר והכניסה אליו נאסרה בשל מפגעי הבטיחות הרבים שהיו קיימים בו.

החברה לתיירות גאה בקידום המצודה ורואה בה פנינת טבע והיסטוריה שזכתה לטיפול ושימור הולם לאחר שנים רבות בהן הייתה מוקד לעזובה והרס במשך שנים על גבי שנים.

כעת, אתר המצודה נגיש ומזמין לביקור בטוח ועשיר בחוויות עבור כלל התושבים, חלקם הגדול לראשונה בחייהם. אנו בטוחים כי בזכות הפעולות שנעשו באתר במסגרת פרויקט זה – המצודה תזכה להישאר כאן גם עבור הדורות הבאים.


[1] וכך דבריו: "היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם.."

  • ישראל שפירא, הינו מדריך טיולים בעלים של חברת הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com