אאא

ברוכים הבאים לשמורת הטבע חוף דור הבונים, והגן הלאומי תל דור

נכתוב ב'ווייז': "שמורת טבע חוף הבונים", שעולה דמי כניסה, אולם ניתן לחנות ברגל בחניון מרוחק, וללכת רגלי לעבר חוף הים. שם נלך על גדות החוף בשביל מסומן באדום אל עבר "המערה הכחולה" – מערה שנוצרה מגלי הים העקשנים שמשך שנים רבות מוטטו את דפנותיה, ולנו נותר להנות ממערה  נפלאה בגוונים כחולים מהממים.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

נמשיך ללכת עוד, ונגיע ל'חוף הצדפים' בו נמצאים סלעי ענק שמכונים בעברית תקנית 'סלע חופי' שעשויים מאלפי צדפים שהתלכדו לסלע אחד גדול.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

בסוף המסלול נגיע לגן הלאומי תל דור שסמוך לו נמצא "מוזאון המזגגה" בקיבוץ נחשולים.

במוזאון נוכל להביט בבקבוקי הזכוכית - זיכרונות מרים מהמפעל של הברון רוטשילד שהקים לפני 150 שנים ולא עלתה בידיו. מסכת שלמה של כישלונות בראשות הפקיד דיזנגוף (לימים ראש עיריית תל אביב) הורידו את המפעל לטמיון.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

בתחילה היה זה רעיון חלומי שהיה אמור להצליח ביותר: לקחת יין משובח מכרמי מושבת זכרון יעקב, לייצר בקבוקי זכוכית מחולות העיר טנטורה, ולמכור את שניהם ליהודי התפוצות תחת המיתוג "יין ארץ ישראל בבקבוקי ארץ ישראל" – מיזם שהיה אמור לגרוף מיליונים רבים, אך דע עקא שפקידי רוטשילד לא ידעו לקרוא את פרוש רש"י לתורה, ובנוסף לא ידעו היסטוריה.

נתחיל בהיסטוריה שפקידי רוטשילד לא ידעו: הטעות הגדולה ביותר, הייתה להקים את המפעל באזור זה, כיון שאת הזכוכית שאמורים לייצר מחול ים, צריכים להכינה מחול ים לבן, ולא חול ים שנמצא בחופי ארץ ישראל שכולו מגיע מהדלתא של הנילוס מאזור אתיופיה, והוא מלא בבזלת ששישים אחוז ממנה בצבע שחור. לעומתו החול מעכו צפונה הוא לבן כשלג, ללא הבזלת, ורק הוא מתאים לייצור זכוכית.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

מרתק לדעת שהעם הפיניקי שחי באזור העיר צור בזמן דוד המלך, שהיו ידועים ביצור כלי זכוכית יפיפיים, ידעו את כל זה ונמצאה כתובת עתיקה מלפני 2500 שנה שהם כתבו שמשמעותה היא: "תייצרו זכוכית, רק מהחול של עכו וצפונה!".

כאמור פקידי רוטשילד לא ידעו היסטוריה, ולכן תקציבי הענק שרוטשילד הוציא, ירדו לטמיון בניסיון הכושל לייצר זכוכית מחול שחור.

כאמור, גם תנ"ך ומדרשים הפקידים לא ידעו, וכל המעיין בפרושו של רש"י הקדוש לפרשת 'וזאת הברכה', לומד על כך שלא ניתן לייצר זכוכית במקום זה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

בפרשת 'וזאת הברכה' משה רבינו בירך את שבט זבולון: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר... וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (דברים ל"ג י"ח), מבאר רש"י ושפני טמוני חול: "כסויי טמוני חול, טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול, ובחלקו של יששכר וזבולן היה".

הנה לנו מפורש שזכוכית לבנה שמייצרים מחול ים, הייתה רק בנחלת יששכר וזבולון הרחוקה מאזור שמורת חוף הבונים היכן שרוטשילד ופקידו דיזינגוף חפצו להקים מפעל לייצור כלי זכוכית לבנים.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

הערה: הנהלת אתר אינה נוטלת אחריות על הביקור במקום, ועל המטייל ליצור קשר עם הרשויות המוסמכות לכך, בנוסף לכך הקפידו להתעדכן על הוראות משרד הבריאות ועל כך שבימינו חובה להירשם טרם הביקור באתר רט"ג.

  • ישראל שפירא, הינו מדריך טיולים ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com