רחל אסולין, אמו של חיים אושרי ז"ל, שהוגדר כנפטר הצעיר ביותר מקורונה, מצטרפת להאשמותיו של האב מאיר כי התנהלות לקויה בבית החולים שיבא היא שהובילה למות ילדה בן ה-26.
לדבריה, הוא נותק ממכשירים בעת העברה בין מחלקות, ובשל כך מצבו הידרדר, בבית החולים מנגד אומרים: "הוא קיבל טיפול מאוד הדוק ואינטנסיבי, אבל הפגיעה הראשונית הייתה מאוד קשה. נלחמנו על חייו".
וכך מתארת האם את השתלשלות האירועים הקשה, שהחלה לפני כחודש: "ביום רביעי היה לאושרי חום מאוד גבוה. אמרתי לו ללכת לבית חולים, הוא אמר שהוא מפחד למות. הוא לקח אקמול, ונשאר ככה יום יומיים בבית. הוא התמוטט בחמישי בבוקר, ולקחנו אותו לבית חולים. שלוש בדיקות קורונה יצאו שליליות, ובכל זאת החליטו לאשפז אותו ב'פנימית'. טיפלו בו, וביום שבת אמרתי לו שיש לו פריחה ושאני רוצה לקחת אותו הביתה, אבל הוא לא רצה ללכת".
"במוצאי שבת הוא לא הצליח לנשום. ביקשתי שיעשו משהו. במהלך השבת הזו כנראה היו רק סטאז'רים, שסמכו על הבדיקה השלילית של הקורונה. בראשון בבוקר הוא אמר לי שהבדיקה הרביעית של הקורונה שלילית, ושעושים לו פעולה בריאות".
"בעשר בבוקר ביום ראשון אבא שלו אמר לי לבוא מהר, כי מכניסים לו צינור לריאה. ככה הוא נשאר בהנשמה רוב היום, עד שבארבע-חמש אמרו לנו שמעבירים אותו מחלקה, ושהוא יעבור בהצלחה כמו כולם".
"אמרתי להם שהם חייבים להחזיר את הצינורות לשקעים. באו רופאים, והתחילו להחיות אותו במשך שעה וחצי, כי לא היו מדדים. החזירו לו דופק. בלילה השאירו אותו ככה, והעבירו לטיפול נמרץ-לב, ואמרו לנו בשתיים וחצי בלילה שהבדיקת קורונה הרביעית - חיובית".
"היינו בבידוד שבועיים, נשארנו בבית, יצאו לכולנו בדיקות שליליות. אם היה לו קורונה, מן הסתם גם אנחנו היינו נפגעים".
"העבירו אותו לטיפול נמרץ קורונה. קיבלנו דיווחים על השתפרות כל יום, אבל הם לא ידעו אם נגרם לו נזק מוחי. אחרי שיצא מהטיפול נמרץ, עשו לו בדיקת מוות מוחי, חד משמעי, כך התגלה. העבירו אותו לטיפול נמרץ רגיל, אחרי שהחלים מקורונה".
"נשארנו שם שבועיים כי פחדנו שיפגעו בו... אתמול התחילו לקרוס הכליות. התחילו להחיות אותו, ולבסוף קבעו את מותו. ההעברה בין החדרים, כשהיה מונשם, זה מה שהכריע. אנחנו מצפים שיבדקו את הכשל הזה, שלא יעזבו את זה. אני מודה ל'פנימית א' על המסירות נפש. טיפלו בבן אדם שלא היה חי", סיימה האם השכולה בכאב.
בתגובה לטענות החמורות, נמסרו מבית החולים שיבא, באמצעות מנהל המערך לטיפול נמרץ קורונה ד"ר איתי פסח, הדברים הבאים: "זה ברור שמשפחה שמאבדת איש כל כך צעיר בנסיבות כל כך טרגיות קשה לה, אבל קורונה זו לא שפעת. יש אנשים, בעיקר צעירים, שהמחלה לפעמים מתייצגת באופן לא טיפוסי ומאוד סוער. היא עושה פגיעה מאוד סוערת שמתקדמת מאוד מהר, שגורמת לפגיעה בכל המערכות והמשפיעות, ובהן הלב והריאות. זה מה שהיה במקרה הזה".
"אושרי הידרדר מאוד מהר במחלקה פנימית וקיבל טיפול מאוד הדוק ואינטנסיבי בהידרדרות שלו, אבל הפגיעה הראשונית הייתה מאוד קשה. לכן העלינו אותו על מכשיר אקמו מאוד מהר. המערכות שלו קרסו תוך זמן קצר מאוד, וזה מאוד אופייני להתייצגות הזו. המערכת שנפגעת הכי מהר זה הלב. כשזה קורה והלב מפסיק לפעול, החולה מאוד מהר מידרדר. וזה הטיפול שהוא קיבל".
"הוא עבר החייאה כשהוא מחובר למכונת לב-ריאה, ובמשך כל התקופה הזו נלחמנו כדי להציל את החיים שלו, אבל הנזק שנגרם מאותה קריסה ראשונית ומאוד נדירה היה כל כך אינטנסיבי והוא לא הצליח להתאושש ממנה. בסערה של הידרדרות כזאת של חולה, אדם שעומד מהצד לא תמיד יכול להעריך נכון את הצעדים שננקטים ואת הזמן שעובר, וזה מבלי שאני מתייחס למקרה הספציפי.
"למרות שהוא איש צעיר, הוא אושפז כדי לוודא שמזהים את הבעיה, הוא נבדק על ידי מספר מומחים והיה תחת השגחה - ומהרגע שהיה מעורב בהחייאה טופל על ידי מיטב המומחים. לגבי רגעי העברתו למחלקה אחרת, אני לא יודע להתייחס לזה. האם היה כבל שהתנתק או לא? נבדוק את האירוע הזה כמו שאנחנו תמיד בודקים, בצורה הכי רצינית והכי עמוקה. התחושה של המשפחה, חלקה נובע מהמצב הקשה שהיא נמצאת בו, ואת כל מה שאנחנו יודעים לעשות עשינו, כדי להציל את החיים שלו", הדגיש ד"ר פסח.