אאא

במשך שנים ארוכות היה קורס הצוערים במשרד החוץ מועדון סגור של צעירים וצעירות מגוון אחד של האוכלוסייה. בשנים האחרונות אט אט חל שינוי ובקורס האחרון נכנסה לראשונה בהיסטוריה אישה חרדית שבסיומו היא תצא לשליחות דיפלומטית באחד ממדינות העולם.

הצוערת, הדסה אייזנשטרק, חרדית משכונת הגבעה הצרפתית בי-ם היא אם ל-4 ילדים ובוגרת סמינרים חרדיים.

בפוסט שעלה לעמוד הפייסבוק של משרד החוץ מתארת אייזנשטרק את החיבור הטבעי, כך לדבריה, בין היותה אמא לצוערת במשרד החוץ. "עוד בטרם כתיבת הטקסט שלהלן" כותבת אייזנשטרק, "היה עליי להשלים מגוון מטלות ביתיות הכרוכות בהיותי אמא לארבעה ילדים: להכין את הבגדים לבית ספר, להדפיס הצהרת בריאות לבוקר, להפעיל מכונת כביסה, כמובן לא לפני שקרצפתי באופטימיות לא ברורה את הכתמים העיקשים שעל בגדי השובב בן השש."

"רק כשהתפניתי מכל אלו" היא ממשיכה לתאר בפוסט, "יכולתי לשבת עם כוס קפה ולהרהר בשבוע שחלף, או למעשה בדרך החדשה שבחרתי לעצמי. ולא, אין לי הסבר רציונלי לבחירה שעשיתי מעבר לסיבה המאוד קלישאתית אך גם מאוד נכונה: יש בי דחף עצום ליטול חלק בעשייה המדינית, להשפיע."

"חשבתי עם עצמי על המקום שתופסת לי האימהות מאז הצטרפותי לקורס צוערים. על ההנאות והיצירתיות שבה, כמו גם על האתגרים הכרוכות בה. להיות רעיה, אמא וצוערת במשרד החוץ. בקורס אנחנו לומדים את תפקידו של הדיפלומט, מקצוע הדורש מיומנויות בתחומים רבים כמו תקשורת, ניהול משא ומתן, דוברות, ואפילו הרתעה".

אייזנשטרק בעבודתה
אייזנשטרק בעבודתה (מתוך עמוד פייסבוק  משרד החוץ)
הגדלה

"זהו עולם שלם מחכים ומרתק שבאופן מפתיע לעיתים קצת מזכיר לי אמהות. הרי כמעט בכל יום אני מוצאת את עצמי עוסקת בדיפלומטיה ('הוא לא באמת התכוון להכאיב לך') ובדוברות ('היא תשתדל לא לאחר יותר לבית הספר') ואף ניהול מו"מ קשוח עם בן השלוש ('תביא לה קצת מהגלידה שלך ואז היא תסכים להתחלק איתך. וכן, בפעם הבא אני אמדוד עם סרגל לפני שאני חותכת')".

"האמת, אין כמו האימהות להכין אותך להיות צוערת . עובדת היותי אמא במשרה מלאה מאלצת אותי להתעמת עם הטעויות שלי. אמא לא יכולה להיות פרפקציוניסטית, לא עם עצמה ולא עם אחרים. הרי בסוף, תמיד אהיה באור הזרקורים: כל מה שאעשה, ישתקף באנשים הסובבים אותי".

לסיום כותבת אייזנשטרק: "המשמעות של להיות אמא וצוערת בו זמנית היא לעבוד 25 שעות ביממה, זה מרגש, זה מתיש, ועדיין אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון. איך אני יודעת? כיון שאין שום דבר בעולם שיכול לדמות את התחושה של היצור האנושי הקטן הזה שראשו מונח על הכתף שלך, נושם ברכות ולוחש לך לתוך האוזן: 'אמא אני רוצה להגיד לך סוד. כשאגדל, אני רוצה להיות כמוך'".