נקדים כמה מילים שיעזרו להבין את מאמרו של הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל לפר' עקב בספרו 'בית ישראל'.
האדם מורכב משתי נפשות שמנוגדות זו לזו: נפש אלוקית ונפש בהמית.
הנפש הבהמית של האדם מנוהלת ע"י המידות השליליות, ולא מאפשרת לו לעשות את הרצון האמיתי שהוא שואף אליו, והיא גורמת לו לניתוק הקשר עם ה' יתברך.
והנפש אלוקית היא, 'חלק אלוק ממעל' ממש! הקב"ה נפח באדם מנשמתו, ולכן האדם הוא ממש 'חתיכת אלוקות', והנפש האלוקית ניזונה רק מדברים רוחניים, ורוצה לקיים את מצוות ה' ולעשות את רצונו.
מה האדם באמת - אלוקי או בהמי?
האדם הוא - גם וגם, מה האדם יעשה שהנפש הבהמית מאוד 'חרוצה' ומחפשת כל היום כיצד להחטיא אותו, והוא צריך לחיות במאבק תמידי בין שתי הנפשות ששונאות זו לזו?
יש פתרון! הקב"ה טבע בנפש האלוקית כוחות עצומים שיחזקו את האדם, וישמשו עבורו 'כלי' להתמודדות עם הניסיונות, שהנפש הבהמית 'מייצרת' עבורו - בכל יום - וכל היום.
הבעל שם טוב הקדוש אומר: "תפקידו של היצר הרע הוא להסית את האדם ולהטותו מן הדרך הטובה, ואילו תפקידו של האדם לרדוף את היצר הרע בכל כוחו" (כנסת מרדכי פר' חיי שרה), על זה נאמר: 'ישראל גנבים' שהם גונבים את דעתו של היצר הרע ע"י דבר מצווה (עפ"י תולדות יעקב יוסף פר' חוקת), אבל, אין יאוש כלל! ניתנו לאדם כלים שבעזרתם הוא - ינצח!
אמת - אתה יוצרו ויודע יצרו – יש פתרון!
האמת לאמיתה היא שכל יהודי אוהב את הקב"ה, אך לא תמיד מכיר בכך, או לא תמיד מרגיש עד כמה 'נפשי חולת אהבתך', כי האהבה לפעמים מוסתרת עמוק עמוק בתוך נשמתו.
אם האדם 'ירשה' לעצמו להרגיש את "ואני קרבת אלוקים לי טוב", שנובע מהכרה וחיזוק הנפש האלוקית, הוא יוכל להתגבר על הרצונות והמידות השליליות, לעבוד את ה' מתוך אהבה וסיפוק, וכך זוכה לישועה גדולה שהיא 'אז תתחזק ותתרפא' הנשמה תמלא אותו באושר ושמחה אמיתיים, שיחזקו את כוחותיו הגופניים הרוחניים והנפשיים.
ממה עשויות התפילין?
התפילין עשויות מעור בהמה, אמרו חז"ל: "אין כותבים כי אם על עור בהמה וחיה".
מדוע דווקא מעור בהמה? לתת לאדם בכל בוקר כוחות מיוחדים, שירוממו ויקרבו את הנפש הבהמית לנפש האלוקית ע"י מצווה זו.
הנחת התפילין מכניסה באדם עוצמות שכליות חדשות, שעוזרות לו לשבור את הדימיונות - שמסיתים אותו לחטוא, מ'כח המדמה' שמתעתע באדם, שמקורו בנפש הבהמית.
סיבה נוספת שהתפילין עשויות מעור בהמה היא, להזכיר לאדם שהוא צריך לשים עצמו כ'בהמה' - חסרת דעת, וכך יבטל רצונו לרצון ה', ומוחו – יזדכך, והעקמומיות שבליבו - תתיישר, ויקבל 'מוחין' ודעת חדשים ממקור עליון.
הנחת תפילין היא 'הארת פנים' לאדם, שעל ידה יזכור תמיד "לעלמא דאתי" שע"י התפילין נשמר טוהר מוחו ונשמתו, ובכל יום לקבל מחדש, שכל ונשמה מחודשים.
הנחת תפילין - פתרון אלוקי!
הקב"ה אוהב אותנו ומתפאר בנו לפני המלאכים, שאעפ"י שיש בנו את יצר הרע, אנו עובדים אותו ומקיימים את מצוותיו, ולכן, התפילין נקראות "פאר" - 'פארך חבוש עליך'.
"כל התורה כולה הוקשה לתפילין" כל התורה כולה היא בחינת "פאר" והתפארות לאדם, שהקב"ה שמח להתפאר בנו שאנו מקיימים את תורתו הקדושה.
קדושת התפילין מכניסה באדם הכנעה וענווה, שהם נקודת פתיחה לתחילת היום, שיעזרו לו להחליט את ההחלטות הנכונות, ולבטל רצונו ולשמוע לנפש האלוקית.
כיצד האדם יקבל 'אור' ושפע אלוקי?
הנחת תפילין מעידה על דבקות של האדם בקב"ה, ניתן להמשיל את הדבר, לאדם שמסתכל על השמש ומרגיש את אורה ועוצמתה, וחש קטן לעומתה, כך הנחת תפילין מטמיעה בנפש האדם, את הרגשת הביטול והקטנות ל'אור האין סוף', והאדם מרגיש עד כמה הוא קטן לעומת - ה'אור' האלוקי, ומכוח הביטול מאיר באדם השפע וה'אור' האלוקי של מצוות תפילין.
ה'אור' האלוקי הוא גילוי התנוצצות 'מוחין' חדשים ממש, שנותנים לאדם כוחות מיוחדים למשך כל היום, בכל יום האדם מקבל 'אור התנוצצות' משפע מצוות תפילין, ואם האדם ח"ו לא הניח תפילין, השכינה צועקת: "קלני מראשי, קלני מזרועי", השכינה מצטערת וצועקת על אדם שפוגם במצווה יקרה זו.
חדשים לבקרים – רבה אמונתך
אחת ממטרות החיים היא להיות מחובר ומקושר לקב"ה בצורה תמידית, מה מנתק את האדם מהקב"ה? השכל והחכמה, שהם לעיתים האויבים הכי גדולים שלו.
שכל האדם אינו מאפשר לו להקטין ולבטל את רצונו לרצון ה', ולשחרר את השליטה על מה שיקרה עימו במהלך היום.
ולפעמים נוצר מצב, שרצונו של האדם לא מתממש, ויש לו קושי שדברים מתנהלים לא לפי הבנתו, וקשה לו להסכים לכך, ש'מציאות ה'' - היא היחידה ששולטת במציאות חייו, ולכן, הוא אינו מגיע לחיבור אמיתי ל'מציאות ה''. מכיוון ש'שכל התורה' מצוי בתוך מצוות תפילין, ע"י מצווה זו האדם יכול לחזק את מציאות ה' שתחדור לליבו.
שכל התורה – הוא דעת נכונה שמתחדשת בכל בוקר בעת הנחת התפילין, ומחזקת את הקשר בין האדם לבורא עולם, מכיוון שיש בתפילין ארבע פרשיות כנגד: חכמה, בינה, אהבה ויראה, שהם מקרבים את דעת האדם לתורת ה' ומצוותיו, מתוך אהבה ויראה, ונותנים לאדם 'חיות' ודבקות אמיתיים בבורא עולם.
הבעל שם טוב הקדוש אומר שיהודים הם כמו תפילין, יש יהודים שהם בבחינת תפילין של ראש כי הם - בעלי מוחין, ויש יהודים שהם בבחינת תפילין של יד בעלי - מידות טובות. ושואל: מדוע מניחים תפילין של יד לפני תפילין של ראש? מכיוון שקבלת עול מלכות שמים של האנשים הפשוטים בעלי המידות הטובות יותר נעלית מעבודתם של האנשים בעלי המוחין, עם ידיעות והשגות גדולות בתורה.
מכיוון שהאנשים הפשוטים מקבלים עליהם עול מלכות שמים תמימות ובאמונה שלמה בלי 'לומדס' וחוכמות. אבל, שני סוגי האנשים הם בבחינת תפילין, ולשניהם יש שייכות לתורה, כמאמר רז"ל: "קיימו מצוות תפילין, ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה" (מדרש תהילים א, ב).
הנחת תפילין - כחתימת 'חוזה' מתוך אהבה
אומר הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל שהנחת תפילין היא 'כלי וצינור' להחדיר לאדם את ידיעת ה', כך שיוכל להצליח לדבק בו מתוך אהבה ויראה, ולקשר את מוחו וליבו לקב"ה, וכך הוא הופך ל'צינור' לגילוי 'אור האלוקות' בנפש.
האדם מקבל 'הארות' שכליות של ידיעת ה' - שמשפיעות על כלי 'ההרגש' של האדם, דהיינו - טוהר ונקיות ליבו, ונחתם כמו 'חוזה' התקשרות בין הקב"ה לאדם, כפי שנאמר: "וארשתיך לי לעולם וכו' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'".
השפע האלוקי לכל - והרוצה - יבוא ויטול
כל אדם יכול לקבל שפע ואור אלוקי ע"י מצוות תפילין, כפי שמובא בזוהר הקדוש, וכך, לעבוד את הקב"ה מתוך הכרת גודלו ורוממותו שיחדירו בליבו אהבה ויראת ה'.
הבעל שם טוב הקדוש אומר שניתן להמשיל את הנחת תפילין של יד, לאדם שידו נחלשה, וקושרים את ידו כדי להחזיר אותה למקומה, כי הקשירה מחזקת ומקבעת את היד ומעמידה אותה במקומה.
שפע מצוות תפילין נותן לאדם 'חיות' והשגות בעבודת ה', הנקרא בלשון הקבלה 'מוחין' חדשים, ובשפתינו: ברכה חיים ושלום, וע"י מצוות תפילין האדם מקבל ארבעה מוחין שהם: חכמה ובינה, ומוח הדעת שהוא שורש האהבה והיראה.
למה מרמזות ארבעת פרשיות התפילין?
הזוהר הקדוש כותב שארבעת הפרשיות רומזות לחכמה בינה חסד וגבורה, והשפע שהאדם מקבל ממידות אלו מתחלק לארבעה חלקים: ידיעת ה' בכוחות השכל ע"י מידות חכמה ובינה, ידיעת ה' בכוחות הרגש ע"י מידות חסד וגבורה, שביחד מחדשים את האדם לעבודת ה'.
הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל מבאר איזה מידה מצויה בכל פרשיה, ואיזה כוחות היא מגלה באדם.
ע"י ספירת החכמה בפרשיה הראשונה מתגלה לאדם השפע האלוקי שהוא למעלה מתפיסת המחשבה של האדם שתלויה בהבנה ובהשגה, כי החכמה היא 'למעלה מהשכל'.
ע"י ספירת הבינה בפרשיה השניה מתגלה המוחין של האדם לאחר שכבר התגלה לאדם החכמה, האדם יכול להתבונן ע"י הבינה, שמורידה לו שפע לספירת ה'דעת', דהיינו החכמה והבינה של האדם יוצאים אל הפועל, וע"י הבינה הוא מרגיש את אהבת ה'.
הבינה עוזרת לאדם להבין מראש שלא שווה לחטוא, כי "טוב אחרית דבר מראשיתו", וכך, האדם מבין - כבר בתחילת הניסיון, שפנימיות המעשה שיצר הרע מנסה להסיתו - אחריתו רע ומר.
חכמה ובינה – כ'ברק המבריק'
מובא בספר יצירה שהחכמה והבינה הם שניים שהם אחד, כי הם כוללים אחד בשני, כי החכמה מתפשטת רק ע"י הבינה. נמשל הדבר לאדם ש'רואה' איזה דבר ב'חכמתו' מרחוק, ואז, מבריק לו הארה מלמעלה כ'ברק המבריק', כי הבינה היא 'כלי' לחכמה, ונותנת לאדם כח להתגבר ולקיים מצוות, ע"י שהחכמה חדרה לעומק שכלו וליבו.
מידת החסד - דבקות מאהבה
ע"י מידת החסד והאהבה בפרשיה השלישית מתגלה אהבת האדם למלכו של עולם, ומזכירה לו את אהבתו וחסדו של בורא עולם לכל ברואיו, ועל ידה, כל אדם יכול להודות ולהלל - ולדבק בבוראו.
האהבה נמשכת מצד החכמה, שהאדם אוהב את ה' יתברך עד כלות נפשו, כמו שכתוב "ואהבת... בכל לבבך" וכך נשמת האדם כלולה בה' יתברך, עד שאין לה שום מציאות נפרדת כלל.
מידת הגבורה – צמצום הדעת
ע"י מידת הגבורה בפרשיה הרביעית מתגלה העוצמה והתקיפות שיש לאדם שעל ידם, יוכל להתגבר על היצר הרע, ולא לנהל איתו שום משא ומתן, שנוגד את רצון ה'.
מידת הגבורה היא דווקא צמצום הדעת, כדי הדעת לא תתפשט למקומות לא נכונים, שח"ו יגרמו לקלקול ולנזק לגילוי 'אור' ה' בעולם.
"ואהבת... בכל לבבך ובכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך, שאין לאדם גבורה גדולה מזאת, וזהו שורש הגבורה שהוא צמצום ה'יש' וביטולו לקב"ה.
היום - אם בקולו תשמעו
בכל יום האדם צריך להתחיל את היום עם התעוררות מחדש בעבודת ה', כי הכל הולך אחר ההתחלה, וכאילו יש לפניו רק את אותו – היום.
כך במצוות תפילין ההתחדשות של המצווה עם הבנה חדשה של מהות המצווה, מחיה את האדם בכל יום מחדש, והוא יכול להרגיש כאילו היום הוא מניח תפילין בפעם הראשונה, ומה שהיה אתמול - לא משנה, וביום המחר – עוד פעם הוא יתחיל מחדש.
יהי רצון שמשפע מצוות תפילין יושפע שפע רב בכל העולמות, ונזכה לעבוד את ה' יתברך מתוך אהבה ויראה במוחין מחודשים, אמן.
לע"נ הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב בן רבי יצחק אייזיק זצ"ל זכותו תגן עלינו, אמן.