אאא

בחסדי ד', זימן לנו ד' יתברך לעמוד בניסיון, ולעבור את הנגיף. החלק הפיזי היה החלק הקל ביותר בכל הסיפור הזה.

אנשים בקהילתנו מבקשים שנחשוף ונשתף את כולם, למען "יראו וייראו", ואני תוהה לעצמי מה באמת כוונת הלב שלהם...

אני, אם למשפחה צעירה, ברוכת ילדים, נדבקתי בנגיף. רק אני, לא בעלי ולא הילדים - ברוך ד'.

אין לי מושג ממי וממה, מטרת האל היא בכדי להידבק בו יתברך!

כל מי שמכירה אותי יודעת שהקפדתי מאוד ואף הייתי חרדתית בנושא. איך אומרים? "אשר יגורתי בא לי".

אני בוחרת לשתף ולא להיחשף כי יש לי תובנות בדבר:

הרגשה של יומיים לא טוב? "ביג דיל", כך חשבתי לעצמי, אך הקב"ה חשב אחרת.

הרפואה לא חייבה אותי להיבדק כי לא היו לי תסמינים 'כאלה' קשים, אך הלב שלי לא נתן לי, ולא יכולתי לחשוב על מציאות שמישהו אחר ינזק בגללי, וכל גדולי ישראל זעקו שזה דין "רודף".

נבדקתי ונמצאתי חיובית... שלילית בעיני כל העולם, אך חיובית בעיני ד'.

ואז התחיל "הסיוט" הגדול שצריך לספר למי שצריך. לחטוף ניתוקי טלפון, דממת אלחוט בקו כשאת מודיעה לאנשים או תגובות כמו "אמאל'ה, החזקת את הבת שלי" וכו'...

וכן, גם לקבל טלפונים חטטניים כמו "איך זה להיות חולת קורונה?", "איזה תסמינים הרגשת?", בלי להציע עזרה בסיום השיחה...

בעלי כל הזמן קיבל טלפונים בכולל, רק לדעת מה תוצאות הבדיקה שלו, האם גם הוא נדבק... לא באמת התעניינו איך הוא מרגיש...

אתן בטח אומרות, 'איזה אנשים איומים, ככה מגיבים?', אבל אני מבקשת מכל אחת מכן, שתבדוק טוב עם עצמה, איך היא הייתה מגיבה אם חברה/שכנה שלה מבשרת לה שהיא חולת קורונה?!

אני הייתי מגיבה בהיסטריה, בואו נודה על האמת.

משתוללת מגיפה בעם ישראל, מגיפה לא רק פיזית.

כשגיליתי שאני חיובית, בעלי אמר לי: 'היית חולה יומיים ואת מתנהגת כמו אישה שבישרו לה שהיא חולה סופנית...'.

איבדנו פרופורציות!!!

את יוצאת בחוץ, פתאום כולם יודעים; איפה הרסן של אנשים?! שכחו את ה'חפץ חיים' בקורונה?

למה אם היה לי איזה ניתוח אישי או מחלה אז מובן שזה לא צריך להיות פומבי אבל "קורונה"? מה פתאום זכות הציבור לדעת?! למה ובשביל מה?!

בשביל להתחיל להיכנס לסרטים אולי בטעות אני או הילדים שלי נשמנו על מישהו ברחוב? אל דאגה משרד הבריאות שלח הודעות לכל מי שהיה בקרבתי.

גם אם לא, איפה האמונה שלנו שד' שומר ואין אדם נוקף אצבע למטה עד שלא מכריזים עליו מלמעלה?

כולנו מצווים על השתדלות, ההשתדלות שלנו היא לשים מסכה על האף, לשמור מרחק והגיינה, ולא לפתוח את הפה ולהתחיל לחשב חשבונות (כן הייתי לידה, הילדים שלי וכו'...)

ומה איתי, החולה, ששמרתי על כל הכללים ונדבקתי בגלל שמישהו אחר לא היה אחראי מספיק והסתובב חולה ולא הלך להיבדק?!

הרבה אנשים אומרים לי 'חבל שהלכת להיבדק, סתם את ומשפחתך הייתם בידוד 18 יום', אבל אני לא מצטערת אפילו לרגע אחד שנבדקתי, אם חסכתי למשפחה אחת לעבור את העוול הזה - הרי זה שכרי.

לסיכום,

אני לא שופטת אף אחד, הכל במטרה לעזור, עם ישראל בעל חסד רב, רק כשסיפרתי שאנחנו בבידוד (בלי לציין כמובן שאני חולה) הרעיפו עליי עזרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אני רק מבקשת שתיקחו הכל בפרופורציות. התקשורת מפחידה ומבהילה מאוד. נכון, מחלת הקורונה מסוכנת אבל היא מסוכנת בעיקר למבוגרים ולבעלי מחלות רקע. אני ועוד רבים כמוני, חטפנו את הקורונה יותר קל מדלקת גרון ברוך ד'. תסתכלו בסקרים - הרוב חולים קל.

תלכו להיבדק, ואם לא, תשארו בבית תקופה מספקת אתם וילדכם.

אל תסתכלו על חולי קורנה כאל "מצורעים" ותתנו להם להרגיש כך.

והכי חשוב, תשמרו על הלשון שלכם! הרי מגפות באות לעם ישראל בעיקר בגלל הלשון, לנו יש את הכוח למגר את המגיפה מקרבנו.

זה מתחיל כאן ועכשיו, הרי כולכם בוודאי סקרנים לדעת מי עומדת מאחורי הסיפור הזה, וכאן הכח שלכן לעצור, ולא לדבר או לחטט אלא להפנים את המסר.

שנזכה כולם לגאולה שלמה במהרה בימינו ויתקיים בנו "והסירותי מחלה מקרבך".