מאמר הכנה

כבוד: למה זה חשוב לדעת לפני יום כיפור?

הכבוד הוא - תענוג של הנשמה, והוא 'מצרך' חובה 'מציל' חיים לכל אדם, וזאת הסיבה שהאדם מוכן להתבזות ולמוות עבורו! • ומה הקשר ליום כיפור? מאמר מיוחד (אקטואלי, יהדות)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

כל אדם רוצה 'כבוד' - ולא צריך להוכיח! נסתכל סביבנו או עלינו...

מדוע זה כך?

האדם מוכן להתבזות ולמות עבור הכבוד

כל אדם רוצה לחיות מתוך תענוג ושמחה, והוא - צודק!

"האדם נברא להתענג על ה' ולהנות מזיו השכינה" – לא רק בעולם הבא, גם בעולם הזה! וזה מה שהקב"ה רוצה להיטיב עם האדם ושיתענג עליו...

אחרי שהאדם 'שבע' מכל ההנאות שהכסף והעולם הזה 'מיצרים', הוא ממשיך לרדוף אחרי הכבוד עד בית הקברות...

מדוע הכבוד נותן לאדם תענוג ואושר אמיתי?

הכבוד הוא - תענוג של הנשמה, והוא 'מצרך' חובה 'מציל' חיים לכל אדם, וזאת הסיבה שהאדם מוכן להתבזות ולמוות עבורו!

הכבוד 'למלך הכבוד' – ומה הקשר אלי?

בראש השנה התפללנו: "יבוא מלך הכבוד... מי הוא זה מלך הכבוד? ה' צבקות הוא מלך הכבוד סלע" הכבוד הוא תענוג רוחני ושייך לקב"ה.

נשאלת השאלה: הכבוד שייך למלך הכבוד, אם כן, היכן זה 'פוגש' את האדם?

האדם הוא חלקיק אלוקות 'חלק אלוק ממעל' – ויש בו נשמה טהורה, וחלק ממזונה של הנשמה הוא – הכבוד, אדם שמחפש כבוד לוקח אחריות ודואג ל'השביע' את נשמתו.

הנשמה לא 'קונה' כל כבוד ש'מוכרים' לה, רק – 'כבוד אלוקי', מדוע?

הנשמה יכולה לשבוע רק מתענוג רוחני אמיתי, תענוג גשמי לא ישביע אותה, והיא תשאר לא 'מסופקת', והאדם ירגיש 'צמא' וחסר תמידי.

הנקודה החשובה היא: כל עוד הנשמה לא 'שבעה' - האדם לא יהיה מאושר.

מה יציל את נשמתו?

הבחירה מתחדשת בראש השנה...

בראש השנה הבריאה והאדם מתחדשים, כל אדם יכול לחדש את חיותו, ולהרגיש תענוג, רק קירבה וקשר אמיתי עם הקב"ה נותן הנאה ותענוג מקיום תורה ומצוות, והם ממלאים את נשמת האדם.

האדם 'קונה' את החיבור לחלק האלוקי שבו בעמל ויגיעה, ואת זה ניתן לעשות בקלות רבה בעשי"ת - 'קראוהו בהיותו קרוב'.

מדוע לא כל מי ששומר תורה מצוות - מרגיש את הסיפוק והעונג מקרבת אלוקים?

'כל מעשיך בספר נכתבים' – גם הטובים?

ישנה טעות רווחת שגדלנו עליה: כל עבירה 'עין רואה ואוזן שומעת' והכל נכתב במדויק בספר, האם למדנו שכל מאמץ הכי קטן בקיום מצוות, ואפילו כל רצון טוב שלא מומש - גם נכתבים בספר במדויק?

האם למדו שכל מעשה טוב גורם לקב"ה תענוג ושעשוע שלא עלה לפניו מימות עולם? ואפילו רצון טוב שלא ממומש – עולה לפניו לרצון?

האם סיפרו לנו, שאדם שעוזב דקה לפני שקיעה את כל עיסוקיו, ורץ להתפלל מנחה, מלך העולם מקבל ממנו נחת, תענוג ושעשוע עד בלי קץ? לא בטוח!

רק מי שליבו מרגיש באמת את האמת הזאת, חי עם תענוג ואושר עצומים מכל מצווה ותפילה, ומכל פרק תהילים, וקל וחומר מכל מילה שלמד בתורה...

רק אדם כזה, נשמתו מתענגת ונהנית מזיו השכינה כבר - בעולם הזה, ולא צריכה לחפש מילוי 'חלול' – שישאיר אותה 'רעבה'.

עליה בסולם – בלי דילוגים

רוב הציבור גדל ב'שבלונה' קבועה, עם מטרות ויעדים לפי מה שהמסגרת הלימודים קבעה, האם ידענו שצריך להשוות שאיפות מול יכולות? ולעשות מידי פעם 'בדק בית' למצב העכשוי? לרוב לא.

בד"כ חוסר תענוג נובע מחוסר התאמה בין השאיפות ליכולות, וחוסר הכרה ומיצוי הפוטנציאל האישי שיש לכל אחד, הוא שגורם בהמשך לאכזבה, יאוש וחוסר סיפוק ותענוג, ותוצאת הלוואי: חיפוש תענוג במקום אחר וזר.

שהרי, נולדנו כדי להתענג, לא?

האדם צריך לדעת ולהגדיר לעצמו היכן הוא נמצא בקשר עם ה', ובשלב הראשון: לשמוח במה שהגיע עד היום, ורק אז, לראות כיצד הוא יכול להתקדם לשלב הבא, שלב ראלי ומעשי ליכולותיו ומבנה נפשו.

אדם שמתקדם בשלבים בעבודת ה' יכול לרומם בנפשו את החלקים הטובים, כל מדרגה שהוא עולה הופכת לקניין בנפשו, וכך הוא ממשיך לעלות בסולם הרוחני שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, שלב אחרי שלב בלי דילוגים, בקצב שלו ובלי להשוות לסביבה.

טיפוס על סולם שלא לפי מידות האדם, הוא - עצת היצר הרע!

יצר הרע משכנע את האדם לדלג בשלבי העליה, כדי - לרסק אותו אל 'מותו'!

זאת הנוסחה למציאת קשר וקירבת אלוקים שמביאה לאדם סיפוק ותענוג בעבודת ה'.

אתה מחליט באיזה ספר להיכתב!

ביום הכיפורים האדם בוחר באיזה ספר יחתם - וע"י רצון אמיתי ו'קבלה' קטנה, שמקבל על עצמו בישוב הדעת.

הרצון ושינוי המעשה 'בקטנה' הם שקובעים באיזה ספר האדם יכתוב את עצמו, והקב"ה יחתום על רצון האדם, על זה נאמר: "חותם יד כל אדם בו".

חשוב לציין - הקב"ה לא מודד הצלחות!

הקב"ה מודד רצונות והשתדלות שהאדם משקיע, הוא בוחן כליות ולב, ויודע מהו הרצון האמיתי של הלב, 'האם לעשות את רצונך חפצתי'?

ואם הרצון אמיתי גם מעשי - האדם נחתם בספר החיים!

באיזה ספר אתה בוחר להיחתם השנה?

איך אטפס בסולם לשמחה ותענוג חיי?

ימים אלו, הם הזמן שרצוי לאדם ל'תפוס' רגעי שקט, ולבדוק עם עצמו: היכן המקום המדוייק שלי בקשר עם הקב"ה? מה קרה במהלך השנה שחלפה? האם התקדמתי בשלבי העליה או ירדתי? איך אתקדם השנה בקצב שלי?

בשעת שקט האדם יכול לחדור למעמקי הנפש ולשאול אותה: איך אני יכול לזרום איתך ולקדם אותך? מה באמת רצונך, מה ימלא אותך? איך נוכל לעלות לשלב הבא, בלי ליפול?

הקב"ה מבקש מהאדם רק לפי כוחו, 'קבלה' גבוהה מזמינה את הנפילה, לא לתת קפיצה ל'מוות' הרוחני, האדם מתרסק – ולא ירגיש תענוג!

לצעוד בצעדים מדודים, להסתכל ולראות כל מכשול ואבן בדרך, לנוח קצת, להירגע, אל תחפז, ואל תתרגז - גם אם תכשל.

טיפוס נכון מוציא את הנשמה ממסתורה, ומאפשר למצוא את 'לבושה' האמיתי של הנשמה, נותן תוצאה אמיתית, שמוכיח שהיה - שווה להשקיע.

כיצד יודעים שעלינו למדרגה הנכונה?

ההוכחה לטיפוס נכון הוא: ההנאה והסיפוק מהעשיה, ותחושת התענוג הנלווית אליה, הרגשת נועם וקרבת ה' הממלאת את האדם תענוג ושמחה.

הנשמה נרגעת ומתמלאת שמחה ואושר, ומתחילה להאיר 'בנועם ה' ולבקר בהיכלו' – לא ניתן לטעות, כשהנשמה מקרינה לבחוץ באור יקרות.

חשוב להתענג מהעשייה, אבל, לא פחות חשוב לחגוג כל הצלחה רוחנית, להרגיש את הניצחון – ולחגוג אותו, כמו שחוגגים ניצחון גשמי...

התענוג של הנשמה – נותן לאדם כבוד אמיתי

"בפיך ובלבבך לעשותו" תענוג בעבודת ה' מגיע רק מקבלה ש'קרוב אליך הדבר מאוד', שהפה הלב והעשייה – מסתדרים איתה, 'טעם' הניצחון הרוחני ימלא את האדם בכוחות נפש לקראת – הניצחון הבא.

ההצלחה נותנת לאדם את הכבוד האמיתי, שהוא מחכה לו, למרות שהכבוד לא שייך לאדם, אלא - למלך הכבוד.

אדם המתאמץ בטיפוס בסולם הרוחני, מעלה את הכבוד לקב"ה, ונשמת האדם שהיא 'חלק אלוק ממעל' מתמלאת בחלקיק מתוך ה'כבוד אלוקי', שמאיר בה מתוקף אור ה', והאדם זוכה: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" הוא מגדל ומרומם את כבודו של הקב"ה - והכבוד האלוקי מאיר ומחיה אותו בחזרה.

לנצל את ה'מומנט' – לחתום על עסקת השנה

בימים אלו הקב"ה נמצא קרוב 'קראוהו בהיותו קרוב', וזה הזמן ל'חתום' את עצמנו ב'ספר החיים', הקב"ה ישמח ויתענג מהעסקה, יאשר אותה – ויחתום!

רק כך חיות הנשמה מתגלה ומאירה, רק כך ניתן להגיע לתענוג בעבודת ה', ורק כך האדם חי - באמת! (מתוך 'אש המועדים').

רגעי מעידה – עם השותף הכי משתלם

הרצון ל'בדק בית' פנימי בנשמה, פינוי הזמן וישיבה בפועל בישוב הדעת, הם ששוברים את כל המחסומים בינינו לבין הקב"ה.

הם מרסקים חלקים מהיצר הרע, וזה עיקר - מצות התשובה.

זאת יציאה ל'מלחמת רשות' – שמביאה ניצחון מידי!

אתה מאמין בה'? דבר איתו - תתפלל!

תבקש עזרה ותקבל, כי: "לולא ה' עוזרו לא יכול לו".

בקשת עזרה יוצרת שותפות 'משתלמת' עם - מלך העולם!

אלו ימים עם סייעתא דשמיא מיוחדת – תתחיל לטפס!

אתה - אף פעם לא לבד!

אם תיפול - הקב"ה ירומם ויגביה אותך! ויעזור לך להתחיל מחדש!

הוא מאמין בך – תתחיל גם אתה - להאמין בעצמך!

ה' איתך גיבור החיל - בעזרת ה' תעשה ותצליח...

בספר החיים ברכה ושלום נכתב ונחתם, אנחנו וכל בית ישראל, אמן!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר