אאא

ממש ברגעים אלו - מוצאי יום כיפור, לפני מאה ארבעים ושתיים שנים, חזר לביתו הנער היהודי הגליצייני 'מאוריצי (משה) גוֹטליבּ' כולו נרעש מתפילות היום הקדוש, במוחו נשארה חקוקה פני ההוד של מתפללי בית הכנסת, עטופים בטליתות, שטריימלים וכיפות, והוא החליט לצייר את המחזה "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹורֹתֵיכֶם".

מאוריצי גוֹטליבּ בשנתו האחרונה (הספרייה הלאומית לישראל, ויקיפדיה)
מאוריצי גוֹטליבּ בשנתו האחרונה (הספרייה הלאומית לישראל, ויקיפדיה)

בגיל חמש עשרה החל לצייר גוטליב בעיר וינה מפי טובי הציירים, אח"כ למד מפי גדול ציירי פולין יאן מָטֶיְיקוֹ שם סבל מאנטישמיות, או אז החל לחזור לחיק היהדות, והחל מצייר דמיות מהתנ"ך וההיסטוריה היהודית.

גוטליב אף צייר ציור אישי למלך פולין בעת ההיא קז'ימייז' השלישי, ובגיל 20 הוא זכה במדליית זהב בתחרות במינכן.

ציורו האחרון: "יהודים מתפללים ביום הכיפורים" צויר בשנה האחרונה לחייו בו מתואר בית כנסת חסידי גליצייני. ציור זה, הינו ציורו המפורסם ביותר.

המרתק שהוא צייר את עצמו שלוש פעמים בין המתפללים בגילאים שונים, ובנוסף הוא כתב "לעילוי נשמת" על עצמו בכיתוב שעל גבי ספר התורה "לעילוי נשמת משה גוטליב", וכן צייר את אביו ואמו, ובעזרת נשים הוא אף צייר את ארוסתו לשעבר לורה רוזנפלד.

גוטליב הלך לעולמו בגיל 23 בלבד ממחלת השפעת, ויש הטוענים שהוא נטל את נפשו בכפו לאחר שארוסתו ביטלה למגינת ליבו את השידוך. על שמו של גוטליב ישנם רחובות בתל אביב ובירושלים.

רחוב גוטליב בתל אביב (צילום: גוגל מפות)
רחוב גוטליב בתל אביב (צילום: גוגל מפות)

הציור הינו מרשים ביותר, ועד ימינו הוא הודפס וצולם בעשרות ספרי חסידות, עיתונים, מגזינים, וקישוטי סוכה.

אף בעולם ה"מחקר" הציור עורר הדים רבים ביותר, ונכתבו עליו עשרות מאמרים ומחקרים אודות הציור, והצייר. היו שעשו שחזור מדויק ומושקע לתמונה, כולל שחקנים וניצבים.

השחזור של טובי כהן, עם שחקנים וניצבים (צילומסך: מתוך יוטיוב)
השחזור של טובי כהן, עם שחקנים וניצבים (צילומסך: מתוך יוטיוב)

הציור המקורי בימינו נמצא במוזאון תל אביב לאומנות.

דע עקא, שגוטליב שלא היה ירא שמים ברמה כזו או אחרת, ולכן הוא צייר רחמנה ליצלן נשים בציוריו, כולל בתמונה המדוברת בבית הכנסת ביום הכיפורים בה רואים נשים משקיפות על עזרת הגברים ללא כל וילון [!].

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

''יהודים מתפללים ביום הכיפורים'' התמונה המקורית  (מתוך ויקיפדיה)
"יהודים מתפללים ביום הכיפורים" התמונה המקורית (מתוך ויקיפדיה)

חוקרים סבורים שלא יתכן שנהגו כך ב"קלויז" חסידי בגליציה, וברור שהדבר נחשב כלא צנוע גם בתקופתם, לכן מסתבר שגוטליב "הוזיז" את מקום הוילון שני מטרים אחורה, כפי שמופיע בתמונה, כדי שיוכל לצייר אף את המתפללות.

התמונה "תוקנה וצונזרה" באתר החרדי "המכלול" שהינו אנציקלופדיה שיתופית חרדית המחליפה את האתר הכללי "ויקיפדיה".

''יהודים מתפללים ביום הכיפורים'' התמונה המצונזרת (מתוך המכלול)
"יהודים מתפללים ביום הכיפורים" התמונה המצונזרת (מתוך המכלול)
הגדלה

 

בערך "המכלול" באתר המכלול, נכתב בין היתר על הקמת אתר "המכלול" שהינו כתובת חילופית עבור ציבור שומרי התורה, ובמיוחד לציבור החרדי, אשר נמנע משימוש בויקיפדיה.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
    להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com