אאא

זוג קשישים שנישאו לפני 60 שנה התגרשו ונישאו מחדש זה לזו, מבקשים כעת להתגרש פעם נוספת, ובית הדין הרבני האזורי בבאר שבע נדרש להכריע בסוגיה האם הסכם הגירושין הראשון הכולל דמי מזונות גבוהים עדיין תקף.

סיפור המעשה: לפני כ-60 שנה נישאה נערה בת 16 מדרום הארץ לצעיר בן 24. אחרי 45 שנות נישואין אירע קרע בין בני הזוג והם התגרשו כהלכה. בהסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני נקבע כי הבעל ישלם לאשתו דמי מזונות בסך 3,000 שקלים בחודש – עד מאה ועשרים. כמו כן ויתר הבעל על כל זכויותיו בדירה המשותפת ללא כל תמורה.

כעבור פסק זמן של שנתיים ימים החליטו בני הזוג לחזור ולהינשא זה לזו כדת משה וישראל. לפני הנישואין הם חתמו על הסכם ממון חדש שכלל התחייבות נוספת של הבעל לשלם לאישה סך של 5,000 שקלים עבור כלכלת הבית והוצאות שוטפות.

לפני מספר חודשים שוב התדרדרו יחסי בני הזוג. הבעל שמצב בריאותו רופף, נמצא בעשור התשיעי לחייו ונמנה על קבוצת סיכון של נגיף הקורונה, החליט לעזוב את הבית ועבר להתגורר בבית אבות. עם המעבר לדיור המוגן הוא חדל לשלם לאישה בשל העלויות הגבוהות של המקום החדש.

בשלב זה פנתה האישה לבית הדין הרבני עם הסכם הגירושין הראשון ודרשה שימשיך לשלם לה מזונות בסך 3,000 שקלים, כפי שנחתם בהסכם: "עד מאה ועשרים".

חברי בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, האב"ד הרב אהרון דרשביץ, והדיינים הרב עובדיה חפץ והרב אברהם גאופטמן התמודדו עם מספר שאלות: האם הבעל בגילו המופלג עדיין חייב לשלם מזונות על פי ההלכה, והאם נישואין מחדש מבטלים את הסכם הגירושין הראשון - או שהתחייבות הבעל לשלם מזונות עד מאה ועשרים תקפה ועומדת.

לאחר שהדיינים למדו את עומקו של התיק ותחקרו ממושכות את הצדדים הם כתבו פסק דין ארוך ומנומק החובק את ההיסטוריה ההלכתית בנושא. הדיינים החליטו כי בהתאם לנסיבות ועל פי הדין – הבעל אינו חייב במזונות לאשתו, אבל הם התלבטו בסוגיה מה תוקף ההתחייבות של הבעל בהסכם הגירושין הראשון.

לכאורה הסכם גירושין רגיל פוקע כאשר הצדדים שבים ונישאים זה לזה. יחד עם זאת, בהסכם זה צוין במפורש כי הבעל ישלם סכום זה "עד מאה ועשרים" שנות חייו שלו. לכן, ייתכן ואפשר לפרש זאת כהתחייבות להוסיף ולשלם סכום קבוע זה בכל מצב לכל ימי חייו.

לאחר שבית הדין ליבן את השאלות בפסק הדין בתמיכת מקורות רבים החל מהשולחן ערוך והרמב"ם וכלה בדייני זמננו – הגיעו הדיינים למסקנה כי יש לדחות את בקשתה של האישה לחייב את הבעל הקשיש בנסיבות אלה בתשלום המזונות.