אאא

פרק ה': בפרק הקודם עסקנו באדמו"ר הגה"ק רבי אברהם דב אבריטש זי"ע, שבקדושתו וגאונותו הציל את ק"ק צפת בעת הפוגרום בשנת תקצ"ד (1834), מנהיגותו הוכיחה את עצמה, גם ברעידת האדמה שלוש שנים אחרי.

וכך מסופר: בעת רעידת אדמה שהתרחשה בשנת תקצ"ז (1837) ונהרגו בה 4000 נפשות, הוכיח הרה"ק ה'בית עין' מנהיגות רוחנית וגשמית יוצאת דופן.

על תיאור רעידת האדמה נותרו בידינו תיאורים מזעזעים במיוחד, כגון:

"בכ"ד טבת תקצ"ז לאלף השישי לעת ערב, יצאו בטבריה מוקדי עולם הכלואים בבטן האדמה לחפשי, ותקיא הארץ נחלי אש וגפרית, מוט נתמוטטו הרים, פור התפוררו גבעות. העמקים התבקעו, והארץ התקלקלה, הבתים הוכו לרסיסים והחומות נהרסו עד היסוד בם, ויושביה מתו מיתות שונות ורעות מאוד, אלה נהרגו אלה נחנקו, ואלה נקברו חיים בין ערמות האבנים אשר נפלו עליהם, ופי תשעה בה נכרתו נוגעו בחרון אף ד', ואף העשירית בה נותרו בה לפליטה, ברוך דין האמת!".

עוצמתה של רעידת האדמה הייתה בין 7- 6 דרגות בסולם ריכטר, והיא מוגדרת, הכי חזקה בהיסטוריה של ארץ ישראל. העיר צפת נחרבה כמעט לחלוטין, וטבריה הוצפה כולה במי הכינרת.

סיפור מופלא סופר על אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם דב מאבריטש[1] ששהה באותה עת בבית הכנסת בצפת, הוא הורה למתפללים להתכנס בחציו האחד של בית הכנסת ולאחוז באבנטו, והחל לכוון כוונות גבוהות וקדושות כנגד הס"מ, ואכן באורח נס התמוטטה התקרה רק בחציו הריק של בית הכנסת, והמתפללים יצאו ללא פגע.

הנס מונצח עד היום בשלט: "מה נורא המקום הזה, בית מדרשו של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז, ובזכותו בגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים".

השלט בבית הכנסת בצפת (מתוך ויקיפדיה)
השלט בבית הכנסת בצפת (מתוך ויקיפדיה)

בעקבות הרעש, עזבו יהודים רבים את המקוםובעיר נותרו מעט יהודים, מאידך, היו שבאו להשתקע בצפת, בעקבות רעידת האדמה, כשנימקו שרעידת האדמה הינה סימן לחבלי משיח שיגיע בקרוב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מענין ש-120 שנה לאחר רעידת האדמה, בשנת תשי"ז (1957), תושב צפת בן לעדה הפרסית טען שהגה"ק רבי אברהם דב אבריטש התגלה אליו בחלום, וביקש ממנו לחדש את בית הכנסת שננטש במהלך השנים, וכך היום 'נוסח עדות מזרח' נישא בכותלי בית הכנסת "בת עין" אשר בצפת תובב"א[2].

לאחר רעידת האדמה היו חסידים שרצו ללכת בדרכו של תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב ולעבור דירה מצפת לירושלים, בהטעימם שכיון שהייתה רעידת אדמה בשנת תק"כ (1760), ומיד אחריה עוד אחת, הרי שרעידת של שנת תקצ"ז (1837) היא השלישית, וא"כ הרי חזקה שלושה פעמים בצפת[3] וצריך לעזוב את העיר!

אבל האדמו"ר הרה"ק ר' אברהם דב מאורטיש הבטיח להם שזה הרעש האחרון שהיה טרם הגעתו של משיח בן דוד, כראיה הוא הביא את הבטחת רבי יוסי בן קיסמא "לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא" דהיינו עד שלושה פעמים השער יפול, ואח"כ תבוא הגאולה...[4]



[1] ספר תולדות אד"ם

[2] בל נתבלבל עם בית כנסת וויזניץ שהוא היום נוסח טוניס, עם בית כנסת 'אבריטש' שהוא בנוסח פרס, מעניין שם בצפת...

[3] ראה בבא מציעא ק"ו ע"ב

[4] סנהדרין צ"ח, וההסבר לכך שהמילה "שער" היא בגימטריה "צפת" ואותיות המילה "שער" נקראות משמאל לימין "רעש"

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com