"על שולחן הניתוחים"

למה צריך "קליפ ראשון בדובאי"? // ביקורת סינגלים

חיים ישראל ושוקי סלומון נסעו לצלם קליפ במדבר של דובאי, מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, התרשם פחות מהמיקום. וגם היוצר הצעיר והמוכשר ששווה האזנה (מגזין)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: מנדי גרפו)

אחרי ששבוע שעבר התבכיינתי על יובש מוזיקלי כבד, השבוע ירדו גשמים, אמנם עדיין לא סופה אך בהחלט מדובר בגשמי ברכה משמחים.

את "הגשמים" נפתח דווקא בקליפ מדברי לחלוטין - "שירת הבקשות", הדואט המשותף של שוקי סלומון יחד עם חיים ישראל שצולם בחולות דובאי אליה נסעו השניים. לפני שאדבר על השיר עצמו, הבחירה לצלם קליפ בדובאי היא גימיק ריק וחסר משמעות לשיר, שכולו רק מכוון לתואר הריק והמיותר - "הקליפ היהודי הראשון שצולם בדובאי". דרך אגב לא ידוע לי על קליפ שצולם באלסקה, תימן, ויטנאם וגם בסלון הבית שלי.

למרות הניסיונות של השניים לטעון, כי הבחירה במדבר באה להדגיש את הפער של המדבר אל מול העושר של דובאי, "חיפשנו את המקום הכי פשוט שיש, לבוא הכי מלמטה , מדבר, עם המסר הזה של פשטות, מהמקום הכי נמוך שיש, באנו לבקש, מאבא, בעל הרחמים, שוכן מרומים, בתקופה הקשה והלא פשוטה שעוברת עלינו", כתבו השניים אך למעשה יכלו סלומון וחיים ישראל לצלם את הקליפ על מסך ירוק והוא היה נראה כמעט אותו הדבר.

באופן מוזר, לא צולמו השניים על רקע המדבר והבניינים המפוארים של איחוד האמירויות, למרות שני פריימים בהם נראים המבנים מרחוק, אך ללא נוכחות הזמרים. הקליפ כולו מצולם על שטח קטן מאד של חולות בו השניים עומדים, יושבים ושרים וללא כל בימוי והקשר למילים. הייתי סולח להם לו הקליפ היה נותן לי לפחות חוויה של "ביקור" בדובאי וברחובותיה לצד המדבר המשעמם, אבל זה ממש לא קורה בקליפ הזה.

סלומון שהוציא בשנה האחרונה מספר שירים וקליפים מנסה למצב את עצמו כמלחין וכותב כשהוא בתבונה בוחר לשים לצדו כל פעם זמר מוכר אחר, שמסייע לו הן לצלוח את השירים מבחינה ווקאלית, והן לקדם את מעמדו כיוצר. סלומון מבין היטב את ההתנהלות התקשרותית של 2020 והוא מתנהל בתבונה ברשתות החברתיות וצובר לעצמו צפיות נאות.

השיר עצמו נעים להאזנה הוא בסגנון מוזיקלי חסידי-ים תיכוני והולחן על ידי סלומון וחיים ישראל יחד, כשהעיבוד עם נגיעות העוד של דייויד טויב. לא מדובר במשהו שלא שמענו בעבר... ולמרות שזהו "הקליפ הראשון שצולם בדובאי" כל דבר ממנו נשמע מוכר אולי מוכר מידי.

הכי קל לבטל ולהתייחס בזלזול לזמרים ויוצרים שעדיין משלמים ברב קו נוער, אבל דווקא בגלל זה חשוב לשים לב לאלו שמראים נחישות ורצינות. אחד מהם הוא הזמר והיוצר איציק וינגרטן שהוציא השבוע את הסינגל השלישי שלו במספר. גם הפעם מדובר בלחן שלו, לחן קליט וכיפי להאזנה.

על העיבוד וההפקה האלקטרונית העכשווית אחרים הצמד המוכשר אלי קליין ואיצי ברי ששוב לוקחים את שיריו של וינגרטן קדימה והעיבוד עם אפקט ה'מיוט' במעבר מעניק לשיר קצביות כיפית במיוחד.

וינגרטן עושה דרך יפה בחצי השנה האחרונה, ובהחלט כדאי לשים לב אליו ליצירתו.

את הפינה להיום אסיים בסינגל טרי במיוחד שיצא הבוקר, "בסוף יהיה טוב" של הזמר והיוצר אסף הרוש, שכבר הוציא בשנתיים האחרונות כמה סינגלים משובחים.

הרוש זוכה לעיבודיו והפקתו המוזיקלית של המפיק הנודע מאור שושן (ישי ריבו, עקיבא תורג'מן), והשיר החדש שמנסה לתת תקווה גם במצב הקשה בו אנו נמצאים, מביא לנו גם את הגוון היותר אנרגטי של הרוש שעד עתה שמענו ממנו יותר שירים מלטפים.

הרוש הוא יוצר שיכול בהחלט להתאים לקהלים רחבים מאד ואני תקווה שאכן כך יקרה לבסוף.

להערות הארות ומתכונים ללביבות 'חרעמזלעך': nl@kikar.co.il

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר