אדריכלית והעולם הגדול + הפתעה לחנוכה

(צילום: יוחנן בלייך)

מיכל יפתח רותם אדריכלית בקנה מידה בינלאומי, מביאה עימה לכל פרויקט אדריכלות טוטאלית מדויקת, הכוללת על הבית משלב המעטפת, דרך הלבשתו ועד לאדריכלות הנוף.

לכבוד חנוכה, היא בקשה לפנק אתכם בעריכות שולחן הלוקחות השראה דווקא מאדריכלות הבית.

לשם כך בחרה 2 פרויקטים להשראה והתאימה מערכות כלים של חברת. Chocolove Home

אבל לפני הכול, מוזמנים להכיר אותה

מה מאפיין את הסגנון שלך?

הסגנון שלי מושפע מכל פרויקט באופן ספציפי. בכל פרויקט הנתונים, האנשים, והסביבה שונים כך שכל פרויקט שונה והפרויקטים לא דומים אחד לשני. התכנון והסגנון נתפר כמו כפפה ליד לכל פרויקט בנפרד כי בית מול הים לא יכול להיראות כמו בית ביער, ובית בסביבה אורבנית צריך להתאים לסביבה האורבנית שלו.

אני מתחילה תמיד מההרגשה שאני רוצה ליצור בתוך הבית, ומכאן מתחיל כל התכנון. לכן אני מתכננת גם את המבנה, גם את עיצוב הפנים שלו וגם את שטחי החוץ אני קוראת לזה "אדריכלות טוטאלית" כלומר אדריכלות שמתכננת גם את המבנה גם את שטחי החוץ וגם את עיצוב הפנים שלו. כמקשה אחת.

כשהבית מתוכנן בצורה שמותאמת גם לנוף שרואים מבחוץ, גם לאופי הבית וגם לסידור הפנימי, התחושה היא מדהימה.

איך הגעת למקצוע?

תמיד הייתה לי משיכה לאומנות, הייתי מאוד יצירתית, כבר כילדה. היה די ברור שיצירתיות תהיה חלק מהחיים שלי. הייתי תמיד יוצרת דברים שימושיים בעבודות יד, בגדים, רקמות, תכשיטים. ממציאה כל מיני דברים ואהבתי לעבוד עם הידיים. מצד שני היה ברור לי שאני לא רוצה לעסוק באומנות לשמה כמו ציור או פיסול אלא באמנות שיוצרת דברים שאפשר להשתמש בהם. בהמשך, כשהיה צריך לבחור מקצוע, הבנתי שאדריכלות היה בדיוק זה: ליצור דברים יפים שהם גם שימושיים ופרקטיים. אדריכלות בשבילי, זה כמו פאזל, זה כמו אתגר שצריך לפתור, איך לתכנן גם שתהיה בחלל הרגשה נהדרת וגם שהכל יעבוד ויתפקד כמו שצריך. מין שילוב כזה בין השמיים והארץ. רק היופי או רק לעשות דברים אסתטיים זה בסדר וזה נעים אבל להפוך את היופי למציאות שימושית, זה היה בעיני הדבר האמיתי.

מאותה סיבה גם היה לי חשוב ללמוד אדריכלות במוסד שהוא גם אומנותי ולא רק טכנולוגי, ובצלאל התאים לי בדיוק לזה.

איך באמת את משלבת בין האדריכלות לעיצוב הפנים?

בשנים הראשונות שלי כאדריכלית תכננתי רק את אדריכלות המבנה בלי עיצוב הפנים שלו ואז התחלתי להרגיש שמשהו חסר, הייתה איזה ריקנות. פעם ראשונה שתכננתי גם את האדריכלות וגם את עיצוב הפנים יחד זה היה בבית במושב שמולו היה פרדס ותכננתי בו את הכל כמיקשה אחת. כשעמדתי בתוך הבית הגמור והסתכלתי החוצה הרגשתי שזה הדבר הנכון והאמיתי וככה צריך לעבוד. אני ממש זוכרת את הרגע הזה, שאני מסתכלת החוצה על החצר ומבינה שזה זה.לדברים היתה שלמות הרמונית של החוץ והפנים והגינה והנוף והכל יחד עבד באיזה שלמות.

איך זה להיות אישה אדריכלית?

יש הרבה נשים אדריכליות אבל אם קיים איזה קושי, הוא נמצא באתרי הבנייה. אתרי בנייה זאת סביבה גברית, פיזית, ולא בדיוק אסתטית. לבקר באתרי בנייה ולפקח על העבודה בשטח זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו כאדריכלים. היה לי קושי גדול מאוד בהתחלה והיום...אני ממש אוהבת אתרי בנייה ! אני מרגישה שזה הדבר האמיתי זה החיבור למציאות, שם לאט לאט כל מה שתכננתי נבנה ומתממש. שם כל מה שנמצא בפנטזיות ובשרטוטים ובהדמיות מתחיל להגיע לרמה הפיזית של המציאות.

ממקום שהיה לי מאוד לא נעים, זה הפך להיות מקום שאני רק מחכה להגיע אליו. אני מגיעה לאתר מאד מפוקסת וברור לי מאד:

מה אני רוצה לבדוק בשטח
איזה הסברים אני רוצה לתת לפועלים
ועם מה אני רוצה לצאת מהביקור הזה

אני משתדלת להתמקד בדברים הקונקרטיים ולשמור על פוקוס עם בעלי המקצוע. אני יוצאת מנקודת הנחה שברוב המקרים, בעלי המקצוע יודעים את העבודה שלהם ואין לי בעיה להתייעץ איתם כדי להגיע יחד לפתרונות. כשיש התנגדויות, אני מנסה להבין אם ההתנגדות נובעת מזה ש:

אשה עומדת מולם ונותנת להם הוראות ( קצת מפתיע אבל זה לפעמים עוד בעייתי)
שההתנגדות היא מסיבות קונקרטיות מקצועיות ואז, אפשר לנהל דיון מקצועי.
בכל מקרה תמיד החזרת הדיון לרמה המקצועית היא הדרך להתמודד עם כל ההתנגדויות שיכולות להיות באתר

ברזומה שלך יש חלק בינלאומי חשוב, שתפי אותנו

לתכנן פרויקט בחול היה תמיד חלום בשבילי. אני מאוד אוהבת לקבל השראה ממקומות בחול, כמו שאני רואה את זה, אדריכלות היא בעצם שיקוף של צורת חיים מקומית שתלויה בסביבה. ולכן זה מעניין אותי וחשוב לי מאוד להיות בקשר עם מה שנעשה בעולם, ולהבין איך עושים שם את הדברים בשונה מאצלנו כי זה נותן קצת פרספקטיבה אחרת. אני משתדלת לנסוע באופן קבוע לתערוכות אדריכלות ועיצוב בחול ולראות כמה שיותר אדריכלות ברחבי העולם. באופן טבעי הקשר הזה זה יוצר שיתופי פעולה גם בתכנון.

בבסיס התהליך של תכנון בית זה אותו דבר בכל העולם. ההבדל הוא שבארה"ב למשל, להוציא היתר בנייה לבית לוקח שבועיים ופה שנתיים.
הבנייה מושפעת מהאקלים ההרגלים המקומיים ,החומרים, הטכנולוגיות הספציפיות שקיימות באזור וגם מהתרבות המקומית
לדוגמא, באזורים הכפריים של מדינת ניו יורק, ששם היה הפרויקט הראשון שעשינו בחול, הבנייה המקובלת היא בנייה בעץ. אצלנו לעומת זאת, רוב הבניה היא מבטון ובלוקים.
רק לעובדה הזאת יש השפעה משמעותית על התכנון ועל התוצאה הסופית כמובן וכשהגעתי לשם הייתי צריכה להבין את שיטות הבנייה המקומיות, החומרים השונים והמוצרים המקומיים כדי להבין איך לגשת לתכנון בצורה נכונה.
מה שיפה בזה, שזה דו כיווני, כשאני מגיעה לשם האדריכלות המקומית משפיעה עלי וצורת התכנון שלי משפיעה עליהם כך שבאמת נוצר בית שהוא יצירה חדשה שלא היינו מגיעים אליה אחרת.
בית שממוקם ביער לא יכול להראות כמו בית מול הים, הסביבה בעיני היא חלק בלתי נפרד מהתכנון.
מעניין מאוד, שאנשים מקומיים שראו את הבית הזה בניו יורק אמרו שהבית מעוצב בצורה מאוד מחוברת לסביבה ויחד עם זאת מזהים השפעה עיצובית שמגיעה ממקום אחר.

איך את מסכמת את החוויה הזאת?

הפרויקט הזה היה חוויה מדהימה. זה בית סוף שבוע באמצע היער על יד נחל וכדי לתכנן שם הייתי ממש צריכה להרגיש את החיים שם ואת הסביבה הציורית הזאת שכאילו יצאה מהאגדות. כל הפאזל היה שם שונה והאתגר שונה. גם הדברים הפרקטיים היו מעניינים כמו להתחיל לחשוב באינצ'ים ופיטים במקום במטרים וסנטימטרים ואיך לתכנן חדר בוץ....(חדר בוץ קים בארה"ב באזורים שבהם יש אקלים קר עם שלג והוא בעצם מעין מבואה בה משאירים את המעילים המטריות והנעליים עם השלג במעין כניסת שירות כזאת)

האדריכלות שלך מדהימה, אבל אחד הדברים שתפס אותי הוא קיר היין המדהים, מה הסיפור שלו?

קיר היין הוא חלק מדירת גג דו מפלסית בת"א שהקונספט שבחרנו לעיצוב שלה, הוא עננים מרחפים. ואני שאלתי את עצמי האם אפשר לשלב את אחסון בקבוקי היין שהוא חלק מהדרישות והצרכים של הדיירים באופן שמשתלב בקונספט הכללי. אני מנסה להסתכל על הדברים כל פעם מחדש, ולבדוק כל מיני אלמנטים שמקובלים בעיצוב ולנסות לראות אם אפשר אולי לתכנן אותם אחרת. להסתכל על הדברים כאילו זאת הפעם הראשונה כדי לאפשר לכל אלמנט בבית להיות חלק מהקונספט העיצובי שנבחר. לפעמים צריך לתכנן חלק מהאלמנטים מחדש.

הקיר הזה הוא חלק מדירת גג שהקונספט שלה היה עננים מרחפים., ויש בה ריהוט דמוי עננים גופי תאורה דמויי עננים שטיחים דמויי עננים ומדרגות ספירליות לבנות שנראות קצת כמו Stairway to heavon- מדרגות לגן עדן. כשהלקוחה ביקשה לתכנן " כוורת יין "שהיא בעצם מעין ארון לאחסון בקבוקי היין שאלתי את עצמי האם אפשר לתכנן את אחסון בקבוקי היין בצורה קצת יותר מעניינת שתשתלב בקונספט הכללי של הדירה כי בעצם מי אמר שיינות חייבים בעצם להיות מאוחסנים בצורה סימטרית אחד מעל השני בצורות המקובלות? לא רציתי מדפים וקונסטרוקציות שיחזיקו את בקבוקי היין אלא רציתי לקבל מראה נקי , אולי למקם את הבקבוקים באופן אקראי על איזה קיר בבית. מכאן עלה הרעיון להשתמש בקיר העגול שמתחת למדרגות הספירליות ולמקם עליו את הבקבוקים באופן אקראי, עוד לא היה ברור איך ליישם את זה עד שהגעתי לתערוכה בחו"ל שם גיליתי מתלים לבקבוקי יין מאד מינימליסטיים שמאפשרים לתלות עליהם את הבקבוקים באופן שהם נראים מרחפים. הזמנו את המתלים מחו"ל, הקיר שמתחת למדרגות קיבל גמר בטון ועליו חיברנו את מתלי הבקבוקים בפיזור אקראי. התקבל מראה של קיר יין עם אלומות אור טבעי שחודרות דרך המדרגות הספירליות הקלות הלבנות שמעל באופן שיוצר מראה מאד מיוחד. את בעצם היית הראשונה שפרסמת אותו במגזין דירה נאה ואחר כך הוא התפרסם בהרבה מקומות אחרים וגם בחו"ל.

מה החלום שלך

חד משמעית החלום שלי הוא לתכנן מוזיאון.... אני אוהבת מוזיאונים ואמנות , מרגישה שכל תערוכה שאני רואה נותנת לי השראה או רעיון למשהו שלפעמים נטמע בזיכרון ונשלף ממנו בשלב הרבה יותר מאוחר. אמנות מבחינתי זה קצת לצאת מהעולם הפרקטי ולרחף קצת מעל ולהסתכל על דברים בפרספקטיבה אחרת. כך שלתכנן מוזיאון זאת ממש הפנטזיה שלי. אני חושבת שכשיש אהבה לנושא שמתכננים השמיים הם הגבול.

מה בין אדריכלות טרנדית לעל זמנית?

טרנדים זה דבר שחשוב להיות מודעים אליו, כי טרנדים זה לא רק אפנה אלא לפעמים הם מבטאים יכולות טכנולוגיות חדשות שישנן היום ולא היו פעם ופותחים אפשרויות חדשות, כשמתכננים חשוב חשוב להיות מודעים לכל האפשרויות הקיימות כדי שיהיה חופש בחירה, ואז אפשר להחליט אם הטרנד משתלב בתכנון או לא. ההעדפה האולטימטיבית שלי היא כמובן אדריכלות על זמנית כי בסופו של דבר אני מתכננת לפי הצרכים הספציפיים של כל פרויקט, הסביבה והנתונים הפיזיים הקיימים ואלה לא תלויים בטרנדים בכלל.

מה הפרויקט שאת הכי גאה בו?

אני אוהבת את כל הפרויקטים שלי אבל כשיש פרויקט שבו היזם מגדיר שההשראה ואיכות התכנון הם מעל הכל וגם מעל שיקולים של מקסום רווח נדלני יזמי אפשר לתכנן פרויקט שהוא באמת מיוחד.

הפרויקט נמצא כרגע בשלבי רישוי בנייה. מדובר על מתחם מגורים בן שמונה דירות בחיפה,שהיזם הגדיר שההשראה שלו תהיה האדריכלות של קורדובה העתיקה, של צפת העתיקה ושל חיפה בגלל הסביבה. ההשראה נובעת מההיסטוריה של המשפחה שלו שהיה חשוב לו שתתבטא באדריכלות של הפרויקט ואני כמובן התלהבתי מהאתגר.....במסגרת המחקר לקראת הפרויקט ביקרתי בכל המקומות האלה וגם בקורדובה העתיקה. מקורדובה העתיקה לקחנו את האלמנט שהיה הכי מרשים בעינינו והוא גינות הפטיו שבין הבתים הכל כך אפייניות לקורדובה העתיקה והחלטנו לבנות סביב הרעיון הזה את כל הפרויקט.

בתהליך התכנון התקבל מתחם שבו שני מבני דירות שביניהם פטיו שהוא חצר פנימית ציורית ומטופחת דרכה נכנסים לשני המבנים. הפטיו הוא שטח חצי ציבורי וחצי פרטי, מתוכנן בהשראת גינות הפטיו של קורדובה. המתחם מתוכנן בחיפה על הכרמל ולדירות וגם מהפטיו יש נוף לים. הדירות הן דירות לשימוש המשפחה ולא למטרות רוח והפטיו ישמש למפגשים משפחתיים אירועים וארוחות משפחתיות. בחזיתות של המבנים רואים את הקשר לאדריכלות של צפת העתיקה וגם להשפעה של חיפה שם הפרויקט נמצא, יחד עם זה רואים שהמבנה מודרני ותוכנן היום.

טיפ לצופים:

הטיפ הכי חשוב הוא שכשמתכננים בית או דירה או כל פרויקט אחר לא לותר על החלומות שלכם. תמיד להתחיל מהחלומות והפנטזיות גם אם הם נראים בלתי מושגים, יקרים מידי לביצוע או בלתי אפשריים. כשאני שואלת אנשים מה החלומות שלהם בקשר לבית הרבה פעמים מסתבר שהחלומות שלהם לא כל כך קשים לביצוע כמו שהם חשבו והרבה פעמים מסתבר שאפשר להגשים את החלומות האלה ממש ולבנות אותם. גם אם אפשר להגשים את החלומות באופן חלקי זה עדיין הגשמת חלומות והגשמת חלומות זה דבר מאד חשוב בעיני.