הנר השני

החנוכיה המוזיקלית: הפרחים "מן השמים"

מידי יום בוחר 'המבקר', נתנאל לייפר את אחד האלבומים שהכי השפיעו על המוזיקה החסידית בכל שנותיה. בנר שני של החנוכיה המוזיקלית נבחר "מן השמים" של פרחי מיאמי (מגזין)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: סטודיו כיכר השבת)

היום זה נראה כמעט מוזר אבל בתשנ"ג (1993) האלבום "מן השמים" של מקהלת הילדים פרחי מיאמי היה להיט היסטרי שבכל אירוע שרו ורקדו עם שירים מתוכו.

לשאר האלבומים בפרויקט "החנוכיה המוזיקלית"

ירחמיאל ביגון המנצח והאיש מאחורי פרויקט "פרחי מיאמי" הצליח ליצור באלבום האולפן השמיני של הלהקה להיטים מדהימים וכיפים להאזנה גם היום כמעט שלושים שנה לאחר מכן.

אחת הסיבות המרכזיות להצלחה האדירה של האלבום - באותם הימים הוציא ביגון שני אלבומי הופעה מרהיבים במיוחד וחריגים לאותם ימים - "המיאמי אקספיריאנס" שהזניקו בצורה מטורפת את הפופולריות של המקהלה ושיריה.

"קומט שוין"

מופעי האקפיריאנס היו סדרה של מופעי ענק, שהתקיימה בעיקר בברוקלין קולג' בחג הפסח מידי שנה. המופע לא כלל רק שירים, אלא גם הצגה, כל שנה בנושא אחר. לכל מופע, יצאו דיסק לשמיעה, דיסק לצפייה במחשב ובשלב מאוחר יותר, גם DVD שנצפה בשקיקה רבה בארה"ב וגם בישראל בהיעדר שום מתחרה באותם ימים.

באותם ימים גם לא היו מופעים בישראל בכלל, ומופעי הענק המרהיבים של מקהלת הילדים של ביגון הגיעו כמים קרים לנפש עייפה.

מתוך האלבום בלטו במיוחד הלהיטים "קומט שוין" שהיה להיט חתונות מצליח במיוחד ו"לא ישא גוי" הסוער אף הוא שהפתיח שלו הסעיר באותם ימים את אולמות האירועים במבנה החריג שלו לאותם ימים. היום בשמיעה חוזרת הוא נשמע יותר מידי עם סינטיסייזרים ופחות מידי עם גיטרות חשמליות, אך להקות החתונות שילבו באופן מיידי את הפתיח בנגינת סולו של הגיטרה החשמלית שהפכה את אווירת השיר לסוער ורוקיסטי.

"לא יישא גוי"

לעיבודים הייחודיים לאותם ימים, אחראי המעבד הוותיק ישראל לאם, שהפליא בעיבודים הרמוניים וכיפים להאזנה.

הבטה על רשימת הסולנים בשירי האלבום מראה, שהכוכב הבולט במיוחד מתוכם הוא הזמר והיוצר ארי גולדוואג, היחיד מבין הסולנים של אותו אלבום שהצליח גם לאחר מכן כבוגר בפני עצמו.

סולנים בולטים נוספים באלבום היו נחום סטארק, איצי ספינר ועודד קאריטי, שמפציע בשיר האחרון "ישראל" עם המבטא החצי ישראלי המתוק שלו.

אין ספק שניתן לבחור באותה קטגוריה גם את אלבום המופע "שירו לו", שהסעיר לחלוטין את עולם המוזיקה החסידית של אותם ימים, אך בחרתי באלבום האולפן ככזה שגרם לכל ילד חרדי באותם ימים לחלום שהוא בפרחי מיאמי.

חושבים אחרת? מוזמנים להגיב בתגובות

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר