השבוע יצא סינגל חדש של הדיג'יי האמריקאי המצליח מאט דאב (מוטי וייס) תחת השם "צור". אין לי בעיה עם מוזיקה אלקטרונית' כבודה במקומה מונח, אבל האווירה הקלילה של שירים כאלה בדרך כלל לא אמורה לאפשר לטקסט עלוב כל כך להיקרא "שיר".
כדי שתתרשמו אף אתם מהטקסט הייחודי והעשיר אני אצרף אותו פה:
"צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאמך יהודה וישראל
צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאמך יהודה וישראל
אבא תוציא לאורה ותביא גאולה ונשיר לה לה לה".
ליצירת המופת המלהיבה הזו אחראים לא פחות משלושה (!!!) כותבים - אנשי פרידמן, זאבי פריד ושרי ישראלי. כנראה שאדם אחד לא הצליח להשתלט על כמות הטקסט העצומה הזו. באופן סטטיסטי כל אחד מהכותבים המקצועיים האלה כתב לפחות שלוש מילים מקוריות מהשיר מלבד מילות התפילה שבתחילתו, כשהשאלה העולה בקרב החוקרים, מי הגה את שלושת המילים הגאוניות שחותמות את השיר - "לה לה לה".
השירה בעברית בקרב אמנים אמריקאים הפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד, בחלק מהמקרים עם טקסטים מביכים עמוסי טעויות היגוי וניסוח. נכון, ישנו שיפור קל בנושא, וכמה מהאמנים בתחום הבינו שיש צורך לקחת את הכתיבה לרמה גבוהה יותר, אבל השיר "צור" הוא שפל טקסטואלי מביך ודורש גניזה. זמרים אמריקאים, אל תביכו את עצמכם, תפסיקו להוציא חומרים רדודים כל כך בעברית. זה פשוט רע.
אם יש משהו ששרולי ברונכר יותר טוב בו מעיבודי מוזיקה וקליפים אותם הוא מצלם ומביים עבור אמנים רבים במוזיקה היהודית במהירות של מכונת יריה - זה לעצבן אנשים. נראה כאילו ישנם אנשים שרק יושבים ומחכים שברונכר ישחרר את הסינגל החדש שלו, כדי שיוכלו להאשים אותו בכל הצרות של העולם.
אז נכון, ברונכר לא כוס התה של כל אחד, ושיריו וסגנונו בהחלט לא מתאימים לחינוך חרדי סגור ושמרני. סגנון הלבוש שלו, הפוני המחומצן, דבר חריג במיוחד במחוזותינו, אכן נמצאים בקצה הסקאלה של המוזיקה היהודית, אבל והאבל הזה חשוב: מדובר במוזיקה שמדברת לקהלים שכבר נמצאים על הגדר וגם מאחוריה. ברונכר יוצר מוזיקה שמגיעה לאוזנים של כאלו שכבר חשופים למוזיקה ישראלית ולועזית והוא מציב להם אלטרנטיבה נקיה וערכית ולא פחות מקצועית ואיכותית מוזיקלית.
הסינגל קליפ החדש שלו "לטס גו" לצדו של סולנה לשעבר של מקהלת הילדים האגדית "פרחי מיאמי" - דוד פרלמן, מביא את כל מה שבדרך כלל ברונכר מביא והפעם לראשונה גם באנגלית. השיר כהרגלו של ברונכר סוער ומלא בקצב וקולו הנערי של פרלמן בעל הטונים הגבוהים מתאים במיוחד לסגנון הפופי של השיר.
הקליפ כדרכו של ברונכר עם תסריט בנוי ולא רק קליפ אווירה, אם כי אני יכול להבין את הטענות של המבקרים בדבר דמויות הרקדנים שרחוקים מאד מדמות ראויה לחיקוי בחינוך החרדי. התסרוקות, המחסור בכיפות או כובעים קצת צורם גם בעיניי ואני חושב שעל ברונכר לתת על זה את הדעת בקליפים העתידיים שלו.
חשוב לזכור, כי בסופו של יום יש צורך חינוכי ביצירת חומרים גם כאלה, נכון הם לא מתאימים לכל אחד, נכון לא צריך להשמיע אותם לכל ילד, אבל יש להם תפקיד ומקום ולכן אני גם מצפה מהיוצרים לקחת אחריות ולבצע את ההתאמות הפשוטות והנכונות דוגמת כיפות או כובעי שמש בסט שאמנם לא יורידו לגמרי את התגובות המבקרות אבל יעשו את הקליפ נכון יותר מבחינה חינוכית ורעיונית.
נקודה קטנה לסיום, הדואט הזה של ברונכר ופרלמן הוא השיר הכי פופולרי השבוע ב'כיכר השבת' אחרי הדואט של אברהם פריד ואביב גפן. מה זה אומר? את התובנות אני אשאיר לכם לבד.
להערות הארות וסרטונים של אוריגמי: nl@kikar.co.il