רוק כבד הוא ז'אנר מוזיקלי שתמיד מעלה את השאלה האם מדובר במוזיקה של גיטרות על סטרואידים או שמדובר ברעש שטני בלבד... עבור רוב הישראלים שבינינו האופציה השנייה נכונה יותר. בישראל אין הרבה מוזיקה מהסוג הזה ובמוזיקה היהודית זה עוף מוזר עוד יותר. בעבר היה פרויקט אחד של רוק כבד - "מטאליש", של דני ממן, מנחם הרמן ויוחי בריסקמן וגם הוא התעדן באלבום השלישי שלהם והפך למשהו רך הרבה יותר. כולם מכירים מתוך הפרויקט הזה, את הלהיט שכתב דני ממן והופיע באלבום השלישי ומאוחר יותר אומץ על ידי שוואקי - "עושים תשובה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
היו בעבר עוד כמה ניסיונות לעשות מוזיקה כזו, אבל אף פעם לא בעוצמות וברצינות של "Hashem's Warrior" - "לוחם השם" של היוצר דובי הלפרן, שכעת חוזר עם אלבום EP חדש שהושק במהלך חנוכה האחרון
האלבום 'מי להשם אליי', הוא שיתוף פעולה מוזיקלי בין דובי הלפרן שעלה לישראל לא מכבר, לבין עזרא לייטון מברוקלין, המופיע לראשונה תחת השם 'The Book of Ezra' - "ספר עזרא". האלבום על ארבעת שיריו משלב בצורה ייחודית רוק כבד מלודי עם אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית והיפ-הופ.
המפגש המוזיקלי בין השניים החל לפני כמעט שני עשורים, כאשר היו חברי חדר בישיבת 'נר יעקב' בירושלים. בעוד שניהם היו שקועים בלימוד התורה, כל אחד המשיך לטפח את דרכו המוזיקלית בצורה עצמאית. "היינו חברים שהקשיבו לסגנונות שונים וגיבשנו את הכיוונים היצירתיים שלנו", מספר הלפרן על התקופה.
עזרא לייטון החל את דרכו המוזיקלית כנער, כשניגן בגיטרת בס חשמלית בלהקת הרוק של אחיו עקיבא, והופיע במקומות שונים ברחבי לוס אנג'לס. במקביל, קיבל הכשרה קלאסית בנגינה על צ'לו וכלי הקשה, והשתתף בתזמורות בית ספריות ובערבי רסיטלים. עם השנים עבר להלחנה והפקה מוזיקלית, כשהוא לומד באופן עצמאי כיצד לבנות שירים מהיסוד ומתנסה במוזיקת היפ-הופ ומוזיקה אלקטרונית.
בשנות הישיבה, המוזיקה הייתה משמעותית בחייו של לייטון - הוא ניגן עם חבריו עד לשעות הקטנות של הלילה, במקומות תרגול מאולתרים כשהוא עורך הופעות באירועי הישיבה וגיוסי כספים. לאורך הדרך שיתף פעולה באופן הדוק גם עם אחיו שימי, יחד איתו פיתח את כישורי ההפקה שלו.
בזמן שעזרא עסק בהלחנה והפקה, דובי הלפרן לימד את עצמו לנגן על קלידים, הקשיב למטאל כבד ולמד לנגן יחד עם המוזיקה. שנים מאוחר יותר, הבסיס הזה הפך לפרויקט 'לוחם השם' - פרויקט המתמקד בביטוי מאבק אישי, אמונה וחוסן דרך מטאל כבד אך מלודי. הפרויקט, שמילותיו מלאות בתורה ובאמונה, מבקש לתעל חושך לכוח, ומציע מוזיקה שהיא נשמעת לעתים חשוכה להפליא עם מילים מאירות שנועדו לגרום דווקא לאלו שנמשכים אל החושך למצוא את האור דווקא שם.
לפני כמה חודשים, עזרא הגיע לדובי עם שיר בשם "Narrow Bridge" - "גשר צר", שמצא חן מיד בעיני הלפרן. הוא הציע לחברו משכבר ימים להוציא יחד EP מלא, ויחד הם עבדו על הפרויקט. התוצאה היא 'מי להשם אליי', שהושק בימי חנוכה - אלבום המשלב את הסגנונות הייחודיים של שני היוצרים למסע מוזיקלי עוצמתי.
בניגוד לחומרים הקודמים של הלפרן, שיתוף הפעולה שלו עם לייטון הופך את המוזיקה שלו לנגישה ומלודית הרבה יותר. זה עדיין רוק כבד, דחוס גיטרות וסאונדים קשוחים, אבל כזה שהצלחתי להאזין לו (לבד עם אוזניות... כל הסביבה שלי התקשתה לשאת את העוצמות הרגשיות והאינטנסיביות של המוזיקה הזו).
שיר הנושא "מי להשם אליי", נפתח עם מעט תבלון מזרחי וסלסולים לא אופייניים, אך מיד עובד לרוק כבד משולב גיטרות וסינטיסייזרים. מוטיב ה"מלחמה" והמאבק מופיע בכל שירי האלבום. המילים משלבות אנגלית ועברית בדומה למגמה של זמרים אמריקאים רבים בשנה האחרונה שיוצרים שירים משולבים אנגלית ומילים מהמקורות. השירה מבוצעת כמיטב המסורת של הרוק הכבד, בצרחות עוצמתיות במיוחד, שהן בהחלט לא כוס התה של כל חובב מוזיקה חסידית. ההפקה המוזיקלית עצמה מרשימה ומדויקת עם מעברי תופים כמיטב הז'אנר ותפקידי גיטרות מלהיבים.
גם השיר השני באלבום "מעוז צור" נפתח בסלסול עם כי מעט יותר "אשכנזי", אליו מצטרפת הגיטרה ושירת קהל אצטדיונית, שנותנת את התחושה של כוח ועוצמה לצד בתים רגועים ומרווחים יותר מבחינה מוזיקלית.
השיר השלישי באלבום הוא בתרגום חופשי - "שבע יפול וקם", שיר קצבי (אלא מה...) שעוסק כמובן בנושא ה"שבע יפול צדיק וקם". השיר שמשולב בריף מלהיב של סינטיסייזר, מפוצץ באנרגיות ויגרום לכם לקום (אולי כדי לכבות?) מהמקום. האלבום נחתם בשיר "גשר צר" שהחל את שיתוף הפעולה של שני החברים. גם פה מדובר בפצצת אנרגיה עוצמתית, כשהתופים בשיר נשמעים לשניות מסוימות כמו מכונת יריה.
"מי להשם אליי", הוא אלבום נישתי לחלוטין, כזה שמתאים בעיקר לכאלו שגדלו או צורכים מוזיקה לועזית כזו וכעת יכולים לקבל את אותה האווירה והסגנון המוזיקלי עם תכנים יהודיים לכל דבר ועניין. זה לא אלבום שיהפוך ללהיט שכולם מאזינים לו, אבל הוא תוספת נוספת לעולם המוזיקה היהודית כשהוא מעניק אופציה איכותית ומושקעת לכאלו שזו המוזיקה שמצליחה לגעת בליבם.
אני אוהב רוק וגיטרות חשמליות, אבל במינון מעט יותר נמוך. למרות זאת הצלחתי להאזין לאלבום הזה במלואו ואפילו למצוא בו רגעים שנהניתי לצד רגעים שחשתי גם קצת מוטרד... אני מניח שזה אלבום "קירוב", לכאלו שזו הדרך היחידה להגיע אליהם. אם הלפרן ולייטון ירצו להגיע ליותר אוזניים, הם יצטרכו לרכך את היצירה שלהם באופן משמעותי מאד ולחשוב גם על קהל כזה שלא גדל על הבלגן והרעש הדחוס הזה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות והסברים כיצד להפוך חביתה בלי להרים את המחבת: nl@kikar.co.il
0 תגובות