"על שולחן הניתוחים"

להיות טוב בלי האולפן? // ביקורת סינגלים

מבקר המוזיקה של כיכר השבת, נתנאל לייפר, בטור הביקורת השבועית שלו על הסינגלים החדשים, והשבוע לשאלה האם יוצר צריך להיות טוב גם מחוץ לאולפן, וגם צל"ש מפתיע (מגזין)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: עמודים)

השבוע הייתה לי שיחה מרתקת עם ידידי, המעבד הוותיק והמוכשר, יהושע פריד. דנו בשאלה האם אנו מודדים כמאזינים את האמן על פי התוצאה הסופית שלו, זו שכבר עברה את האולפן, הטכנאי, המיקס והמאסטרינג או על פי היכולת הבסיסית שלו. פריד טען, כי כאשר הוא מאזין ליצירה הוא מעריך את היוצר בעיקר על פי יכולותיו האישיות ועד כמה חומר הגלם הבסיסי טוב ואיכותי בפני עצמו בלי הצורך לאפקטים ועריכה מוגזמת מידי.

אני טענתי מנגד, כי מדובר בשני דברים שונים בתכלית, אין לי שום בעיה לשמוע יצירה מעובדת, מסונטזת עמוסת אפקטים נכונים שמביאים לתוצאה מושלמת גם אם אני יודע שהאמן באופן עצמאי לא יכול ליצור תוצאה כזו ללא עזרת הטכנאים. מנגד, כאשר אני מגיע למופע חי אני מצפה מהאמן לביצוע איכותי שראוי לשמיעה בלייב, כזה שיגרום לי ליהנות מיכולותיו הגולמיות יחסית לאולפן.

והנה יצא לי השבוע לבחון את היצירה "משה ואהרן" בלחנו של קרליבך, בביצוע מרהיב במיוחד של הזמר האהוב שלמה שמחה כשהוא מלווה בלהקת הווקאל המצליחה מארה"ב "המכביטס". הביצוע המקורי של שלמה שמחה הוא אחד הביצועים הטובים ליצירה של קרליבך שהפכה לחלק בלתי נפרד מקבלת השבת בקהילות רבות בארץ ובעולם. העיבוד הווקאלי מעניק כבוד של ממש ליצירה ולוקח אותה למחוזות מוזיקליים רבים ומגוונים.

שלמה שמחה הוא בעל יכולות ווקאליות מעולות ומוכחות, הוא מבצע את היצירה בצורה מושלמת כשהמכביטס משמשים לו ככלי הנגינה והליווי. כרגיל אצל הלהקה העיבוד ערוך בצורה מקצועית במיוחד עם שימוש עשיר באפקטים אלקטרוניים ועריכה אולפנית נמרצת שמעניקים לקול האנושי של חברי הלהקה את היכולת להישמע ממש כליווי מוזיקלי לכל דבר ועניין.

בעיניי הביצוע של שלמה שמחה והמכביטס שנוצר עבור ארגון עמודים, פשוט מצוין וכיפי להאזנה, המקצבים המתחלפים והעיבוד ההרמוני העשיר פשוט נפלא. אני בטוח שבלייב הם לא יוכלו ליצור את אותו הסאונד המושלם שאנחנו מקבלים פה, אך אני בהחלט חושב שהתוצאה אליה הגיעו נהדרת וראויה לציון ולשבח.

אני נוהג מפעם לפעם לבקר בחריפות את רמת העברית של שירים בביצועם של זמרים אמריקאים. פעמים רבות מדובר בטקסט דל ומביש, או מבטא וטעויות גסות בהיגוי ולכן כשמשהו משתדל לעשות את זה כמו שצריך מגיע לו גם ציון לשבח.

הסינגל החדש של דוד (דובי) שפירא - "עידן חדש" הוא דוגמא מצוינת לשיר ראוי לשבח. שפירא שעלה לישראל בשנים האחרונות, בחר לשיר בעברית כשהוא משקיע שעות אולפן רבות במבטא נכון ככל האפשר. התוצאה בהחלט טובה בהרבה מרוב השירים בעברית שאנו מקבלים מזמרים דוברי אנגלית כשפת אם. את השיר כתבה מירי ישראלי, שפעמים רבות ביקרתי אותה על רמת הטקסט של שיריה, אך הפעם קיבלנו ממנה טקסט ראוי בהחלט שגם זמר ישראלי היה בוחר לשיר בשמחה.

הלחן של איצי וואלדנר, שהפעם באופן מפתיע גם מעורב בעיבוד ובהפקה המוזיקלית והתוצאה בהחלט מעניינת וראויה להאזנה ומלמדת כי שפירא מכוון לאיכות מקצועית משובחת.

ולסיום, אל תפספסו את הקאבר המלהיב של לוי פאלקוביץ וניסים בלאק לשירו של מרדכי בן דוד - "אהבת ישראל". השיר שנכתב על ידי ליפא שמעלצר, זוכה לביצוע אלקטרוני חדש בעיבודו של הפסנתרן והמעבד המוכשר מנדי פורטנוי, גם פה מדובר בהפקה של ארגון עמודים לשבוע ההתרמה שלהם.

השניים מצליחים לקחת את השיר שיצא באלבום "אפשר לתקן" היישר ל-2020 כשבלאק משלב בשיר אלמנטים של היפ הופ קופצני שמרים את השיר ונותן לו גוון מעניין במיוחד.

להערות הארות ומשלוח מתכונים לעוגות גבינה עשירות: nl@kikar.co.il

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר