אאא

כלכלת ישראל עשויה לצמוח בשנת 2021 ב -4.6%, כך אומר היום (ראשון), משרד האוצר בתחזית המסתמכת על המשך מוצלח של מבצע החיסונים וירידה בשיעור התחלואה.

בתרחיש בו מצב התחלואה מתדרדר בגלל מוטציות חדשות, או מבצע חיסון שנמשכים זמן רב מהצפוי, מה שיוביל להתמשכות הסגרים, או לסגרים נוספים, הכלכלה תגדל ב -1.9% בלבד. התחזית לשנת 2020 היא צמיחה שלילית של 3.3%.

"הכלכלה תתאושש בקצב שאפיין את היציאה מהמשבר ב-2008", אומרים במשרד האוצר ביחס לתרחיש הסביר שלהם, בהנחה כי "חיסון האוכלוסייה יושלם במחצית הראשונה של 2021".

תחזית משרד האוצר שמרנית יותר מזו שפרסם בנק ישראל שהעריך כי צפויה התכווצות של 3.7% בשנת 2020 וצמיחה של 6.3% בשנת 2021 אם יישמר קצב החיסון המהיר, בתרחיש של האטה בחיסונים, הצמיחה תרד לשיעור של 3.5%.

בהתמודדות מול משבר הקורונה, מקבלת כלכלת ישראל ציון חיובי והיא ממוקמת במקום השביעי מבין 37 המדינות החברות בארגון ה-OECD לפי דו''ח שפרסם.

על פי נתוני המשרד, כלכלת ישראל עברה בצורה טובה יחסית את שנת 2020 לעומת ממוצע ה- OECD של 5.5% התכווצות. הנזק הקל יחסית לייצוא נזקף לזכות יצוא היי-טק, שנפגע פחות מהקורונה.

עם זאת, ציינו במשרד האוצר כי שיעורי האבטלה נותרו גבוהים 15.4% בשנת 2020 והם צפויים לרדת ל -8.6% בשנת 2021 בתרחיש הסביר, בתרחיש חמור יותר עשוי שיעור האבטלה לעמוד על 11.6% ובכל מקרה צפויה ירידה בשכר הממוצע במשק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השקל מול הדולר

קושי כלכלי נוסף עבור היצואנים הישראלים הוא חזקו של השקל אל מול הדולר. השקל הגיע בשבוע שעבר ל -3.11 לדולר, השווי הנמוך ביותר של הדולר מול השקל מזה 24 שנים. בהמשך נחלש השקל ל -3.23 מול הדולר.

השקל מול הדולר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
השקל מול הדולר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר, ציין פעולות כלכליות חיוביות שעשתה הממשלה לדבריו: "הגרעון הענק מנע החמרה באבטלה, מנע קריסה כפולה של עסקים ומנע ירידה תלולה בתוצר של המשק".

"משרד האוצר הזרים, בצדק, משאבים אדירים למשק למרות העמקת הגרעון והיעדר תקציב מאושר, תוך שהוא נמנע מהטלת מיסים מאסיביים על הציבור."

כזכור, בשבוע שעבר ניתנה עדות חיובית נוספת למצבה היציב יחסית של ישראל כאשר חברת הדירוג Fitch אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+  והותירה את התחזית על "יציבה", האנליסטים של פיצ' טוענים כי אמנם הסכמי אברהם מהווים אינדיקציה חיובית, אך מנגד חוסר היציבות הפוליטי מקשה על המערכת הכלכלית.