הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע את ממצאי הסקר החברתי לשנת 2024, החושף תמונה ברורה של מקורות ההכנסה של אזרחי ישראל בגילאי הפרישה. הנתונים מצביעים על תלות גבוהה בקצבאות זקנה ונכות – לצד פערים משמעותיים בין גברים לנשים, ובין יהודים לערבים, במידת ההישענות על פנסיה וחסכונות אישיים.
לפי הנתונים, 54% מהישראלים בגיל פרישה מתקיימים מפנסיה, ו־92% מסתמכים על קצבאות ביטוח לאומי – בהן קצבאות זקנה ונכות. כרבע (23%) מממנים את הוצאות המחייה באמצעות חסכונות לא פנסיוניים, כמו קרנות השתלמות או קופות גמל.
הפערים הבין־מגזריים בולטים במיוחד: רק 24% מהערבים בגיל פרישה מתקיימים מפנסיה, לעומת 59% מהיהודים. בנוסף, 65% מהאזרחים הערבים מדווחים על תמיכה כלכלית מבני משפחה, בהשוואה ל־28% בלבד בקרב היהודים.
האם יש הבדל בין גברים לנשים?
גם הפער המגדרי משמעותי: 64% מהגברים מתקיימים מפנסיה, לעומת 49% בלבד מהנשים. מנגד, נשים נוטות יותר להסתמך על קצבאות זקנה או תמיכה ממשפחתן.
הנתונים חושפים גם כי 13% מהישראלים בגיל פרישה מקבלים הכנסה משכר דירה או מנכסים עסקיים, 7.9% מממנים את עצמם באמצעות ירושה, ו־5.2% באמצעות מכירת נכסים פיננסיים.
בפילוח לפי השכלה נמצא כי 68% מבעלי השכלה אקדמית מתקיימים מפנסיה, לעומת 50% מבעלי השכלה שאינה אקדמית.
הרקע הציבורי: חיסכון לא פנסיוני, כמו קרנות השתלמות, עלה לאחרונה לשיח הציבורי בעקבות היוזמה של משרד האוצר לביטול ההטבות על הקרנות – תוכנית ששר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע כי אינה צפויה להתקדם.
גורם כלכלי המעורה בפרטים מסר בתגובה ל"כיכר השבת": "הנתונים ממחישים את הצורך בהעמקת החיסכון הפנסיוני בקרב כלל האוכלוסיות, במיוחד בקרב נשים ובחברה הערבית. זו איננה רק סוגיה כלכלית – זו שאלה של ביטחון חברתי".
0 תגובות