בנק ישראל פרסם היום (חמישי) חוות דעת חריפה הנוגעת להצעת חוק הפטור מגיוס, המיועדת להסדיר את מעמד בני הישיבות.
הבנק הביע התנגדות נחרצת לנוסח הנוכחי של החוק, בטענה שהוא לוקה בחסר וכי הסנקציות הכלולות בו נגד חייבי הגיוס החרדים הן בעלות השפעה נמוכה מדי.
"הצעת החוק לוקה בחסר," נכתב בחוות הדעת, המהווה איתות רשמי ומשמעותי לדרג הפוליטי. המסמך מציין כי: "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים, והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה".
אזהרה חמורה: "הנטל הכלכלי ישמר והמשק ייפגע"
בנק ישראל קרא לתיקון מיידי של הנוסח, והדגיש את הצורך בקביעת "תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים" כדי לענות על צרכי הצבא המשתנים.
הבנק הזהיר כי אי-תיקון החוק במתכונתו הנוכחית עלול "לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס". בכך, מזהירים הכלכלנים, יישמר הנטל הכלכלי הכבד הן על האזרח והן על המשק הלאומי, הנובע מהשימוש הנרחב בכוחות המילואים.
בחוות הדעת הודגש כי לשימור המצב יש "עלויות מאקרו-כלכליות משמעותיות" שיבואו לידי ביטוי חמור: "פגיעה בתפקוד שוק העבודה.אובדן הכנסה משקית רחבת היקף.עלות תקציבית נרחבת למדינה. אובדן הכנסות ממסים ועוד".
מי שמיהר להגיב מייד ואולי על אוטומט הוא ח"כ יאיר לפיד, שכתב: "בנק ישראל אומר למעשה - המשך קידום הפטור מגיוס לאלפי צעירים חרדים הוא בעל משמעות הרסנית לכלכלה הישראלית. להמשיך לשלם למשתמטים 60 מיליארד שקל בשנה זה טירוף גמור. אנחנו נשתמש בכסף הזה להוריד את יוקר המחיה למעמד הביניים. לא ניתן לחוק הזה לעבור. לא נאפשר את המשך העמקת יוקר המחייה והכבדת הנטל על הציבור העובד והמשרת".
כזכור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פרסמה אמש (רביעי) את עמדתה בנוגע לתיקון לחוק הגיוס להסדרת מעמדם של בני ישיבות, המקודם בידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט.
היא תקפה את הצעת החוק וטענה כי החוק נותן מענה לצרכי הישיבות ולא לצרכי הביטחון הדחופים והוסיפה כי הוראות החוק יוצרות תמריץ שלילי לגיוס ועיגון של חוסר השוויון לטווח הארוך.
היא גם קראה לסנקציות אישיות, אפקטיביות ומיידיות כדי שיוכלו לאכוף את הגיוס השיוויוני. חוות דעתה מתפרסת על פני חמישה עשר עמודים וממוענת לביסמוט.
בין היתר נכתב בשמה: "במציאות המתוארת, בחינת הצעת יו"ר הוועדה מעלה כי לא רק שאין בה כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי, אלא טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו.
"בפועל, יש בהצעת החוק כדי להסיג לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא לעומת המצב המשפטי הקיים על מנת להשיג את מתן המענה לצרכי הצבא בעת הנוכחית".
עוד טענה: "דומה כי הצעת החוק נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי; ולעומת זאת ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צרכי הביטחון הדחופים כפי שהציגם הצבא, להפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס באופן מיידי".
בהמשך ציינה כי "אנו סבורים כי המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון - קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים".
היא הוסיפה בין היתר ש"לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכול, צרכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים ממילא נושאים בו ומימוש ערך השוויון".
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני תקף בחריפות את הודעת היועמש"ית. "מנהלי המדינה בהרב מיארה, גיל לימון וחבריהם, שאינם מבינים ואינם יודעים דבר וחצי דבר בלימוד התורה בעם ישראל - יודעים להביע את דעתם על חוק שעדיין בעיצומו של דיונים", טען גפני.
"מטרתם ברורה - למנוע חס וחלילה לימוד תורה ולעשות כל מאמץ ש"המדינה שלהם" לא תסייע לישיבות ולמוסדות תורניים", הוסיף חבר הכנסת. לדבריו, "הם עוברים בכל עת על הנורמות שהם דורשים מכולם, רק לא מעצמם".
גפני המשיך ותקף: "החלטת הממשלה על תלמידי חו"ל שמהווים סיוע למדינת ישראל, נפסלים על ידם במחי קולמוס והם אינם חייבים למסור דין וחשבון על פעולותיהם ועל החלטותיהם הבלתי חוקיות".
"בכל ההיסטוריה של העם היהודי היה מי שנלחם נגד התורה הקדושה ונגד לומדיה, כאשר התורה ב"ה ממשיכה להתקיים ומדריכה את העם היהודי, ואלה שנלחמו נגדה נעלמו באבק ההיסטוריה", סיכם יו"ר דגל התורה.
0 תגובות