אם גם אתם 'הצלחתם' להישאר ערים שעות רבות ביום שלישי בלילה, בשל סגירת הקלפיות וסגירת הרשימות, הנה לכם העצה והמתווה איך אפשר יהיה לקיים את מצות 'והגדת לבנך' מבלי להירדם לשניה: המחשה וסקרנות = עירנות
קל לנחש שרבים מתוך קוראי שורות אלו, נשארו ערים שעות ארוכות בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע, קשובים למשדרים/השערות/דיווחים מספירת הקולות וממטות הבחירות.
רובם ככולם מן הסתם עשו זאת תוך-כדי שפשוף הכסאות והברקת הרהיטים, ושאר ההכנות האחרונות לקראת החג המתקדש ובא. ויש גם שפשוט ישבו שעות וצפו, בשעת לילה מאוחרת, ולמרות תקתוקי השעון, אותות עייפות כלל לא נראו בהם, הקשיבו בפה פעור ובסקרנות, מתוך רצון לדעת מה נעשה ב'קולם' (תרתי משמע), כשהשאלה הגדולה מרחפת באויר, מה ילד יום? מה יהיה עם הגוש?
ואז הבנתי - כך צריכים לשבת בליל הסדר. אמנם, בלי אוזניות ומקרופונים, בלי שדרנים וטכנאים מאחורי הקלעים, רק אב ובניו, אבל השאר יכול להיות מאד דומה. כולם יושבים מסובים מסביב לשלחן העגול, מקבלים דיווחים-חיים און-ליין מתוך הקלפיות של מצרים. השדרן - זה אתה. קום וספר בקול-בס ובעינים נוצצות על נפילת ממשלת פרעה, אחרי שנים של התעללות בעם הנבחר. דווח על עשרות אחוזי הצבעה לטובת משה רבנו.
תקרא לזה "פאנל הבחירות של מצרים" (שלט מושקע - יכול להוסיף נופך רב), הילדים הם המאזינים, אך בעצם הם גם חברי הפאנל (רק בבקשה לא להכנס אחד לשני בדברים), ואתה כ'מנחה' תעשה הכל כדי שהם יהיו מרותקים, ולא ירצו לעבור ל'תחנה' אחרת.
קבל מהילדים את הדיווחים שהם הביאו מתוך הגן פנימה, "סודות מתוך החיידר", תאר להם איך ע"פ "תוצאות האמת" ב'גושן', אין לפרעה רוב להרכיב את הממשלה הבאה, ולכן ככל הנראה הוא יודח ולא יהיה צורך ב'בחירות חמישיות'. על-פי כל הפרשנים נראה שהפעם לא יהיה צורך ב'מכה אחד-עשר', כי אחרי מכת בכורות, כבר ברור לכולם שהסיפור עם מפלגת "העבודה" של מצרים כבר 'גמור'.
הנה כי כן, רבים ראו וקיבלו דוגמא מוחשית - בליל רביעי האחרון - איך בכחה של הסקרנות לשמור על העירנות, ומעתה בבחינת 'מאוייבי תחכמני' נוכל ללמוד איך צריך לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים".
מי שיעשה את זה מספיק נכון, מי שינסה לעשות את ההצגה מרתקת ומוחשית ככל האפשר, מן הסתם כבר לא יצטרך להאבק עם עצמו הרבה כדי לקיים את ההלכה בשלחן ערוך (סי' תפא סעיף ב) "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו, עד שתחטפנו שינה". אשר כידוע, מה שאמרו בשם אחד מגדולי הדור: שמצוה זו חשובה הרבה יותר מהמנהג הרווח להשאר ערים בליל חג השבועות.
כאשר לוקחים את מצות 'למען תספר' בנקודת מבט כזו, הרי שממילא כבר נחסכים שלל הדיונים והפלפולים סביב השאלות המיותרות: מהו גדר 'עד שתחטפנו שינה', והאם הכונה שתחטפנו שינה ממש, או שדי שיהיה עייף מאוד עד שראשו כבד עליו ומבקש לישון, בדיוק כפי שבשעה שמקשיבים לסיפור מרתק, אף אחד לא עוצר ושואל מה הגדר, אלא פשוט מתאמץ להאזין בכל כוחו ובכל יכולתו, עד שהשינה חוטפתו.
הנה כי כן, בזכות הבחירות, אפשר ויש בידנו את הנוסחא איך קיום הלכה זו יכול להפך לחוויה נעימה ועירנית, שלא תצא ולא תשכח מליבותיהם של הילדים לעולם. "ליל שימורים הוא לה'", לכם.