לפני זמן קצר (חמישי) פרסמה ועדת הבחירות המרכזית, באופן רשמי, את תוצאות הבחירות, מהן עולה כי גוש הימין בראשות נתניהו עם 52 מנדטים בלבד, הגוש הנגדי עם 57, ובתווך ימינה ורע"מ. ובחלוקה למנדטים: הליכוד 30, יש עתיד 17, ש"ס 9, כחול לבן 8, העבודה 7, ימינה 7, יהדות התורה 7, ישראל ביתנו 7, הרשימה המשותפת 6, הציונות הדתית 6, מרצ 6, תקווה חדשה 6 ורע"מ 4.
לצד כישלונו החוזר של גוש נתניהו להשיג 61 מנדטים, המפלגות החברות בו, שספגו מכה משלהן, הן יהדות התורה וש"ס, שרבים מהציבור החרדי שהצביעו להן בעבר נמנעו מכך הפעם; כעת, עם פרסום תוצאות הבחירות הסופיות, המספרים נחשפים. כ-64,000 בוחרים נטשו.
כידוע, החברה החרדית חוותה שנה קשה במיוחד, מפגיעת הקורונה בבריאות, בכלכלה ובאורח החיים, ובמקביל מהסתה חסרת תקדים ותיוגה כ"מפיצת מחלה". התנהלות הנציגים החרדים בתקופה זו, היתה כנראה בין הגורמים לכך שמצביעים פוטנציאליים רבים בחרו להעניש אותם, מי בהצבעת מחאה ל'הציונות הדתית' ומי בהיעדרות מהקלפי.
על פי התוצאות הסופיות, מספר המצביעים המוחלט של 'יהדות התורה' ירד ב-26,820 קולות, שווה ערך לכמעט מנדט בבחירות אלו (מנדט שווה כ-31,000 פתקים). כוחה הפוליטי נותר כשהיה, על שבעה מנדטים, בשל אחוז ההצבעה הנמוך, אך השאיר את נציג ויז'ניץ יעקב טסלר, שבמקום השמיני, מחוץ לכנסת.
ש"ס נכוותה אף היא, וירדה ב-37,236 קולות - שווה ערך למנדט ורבע. על אף שבמפלגה הספרדית חשבו שהפגיעה לא תהיה קשה, התוצאות מספרות סיפור אחר: תשעה מנדטים שנשארו, שוב, בגלל אחוז ההצבעה הנמוך, אך נטישת עשרות אלפי בוחרים.
למרות ששתי המפלגות שמרו על כוחן, הרי שסבב הבחירות הרביעי עשוי היה להגדיל את כוחן באופן משמעותי: המפלגות החרדיות הפסידו תוספת של שני מנדטים, שהיתה מגיעה אם כל בוחריהם בסיבוב הקודם היו עושים זאת שוב.
כל זאת עוד מבלי להתייחס לצמיחת האוכלוסייה בחברה החרדית, הגדולה מאוכלוסיות אחרות במדינה - כך שהכישלון מהדהד עוד יותר.
מי שכמובן נכנס למשוואה, הוא יו"ר 'הציונות הדתית' בצלאל סמוטריץ', שניהל מסע בחירות עתיר תקציב ברחוב החרדי וברשתות החברתיות, והצליח לזכות בכמעט מנדט מקרב המצביעים החרדים.