אאא

פרק ו': אנו עסוקים ביסוד העיר חדרה, והקמתה של ישיבת סלבודקה בעיר חברון.

בשנת תרנ"ג (1893) עלו לאדמות חדרה במסירות נפש עשרות משפחות שומרות תורה ומצות והתגוררו בחאן (בית מלון טורקי) שרכשו מהאפנדי סלים ח'ורי שבמקורו נבנה לבית אירוח טורקי והתגוררו בעשרים ושש חדרים בלבד [!] תוך כדי צפיפות איומה, אולם בהרגשה של שיבת ציון ורוממות רוח, ביניהם היה הגאון רבי יהודה לייב פרנק, אביו של הגרצ"פ פרנק אב"ד ירושלים.

החאן בחדרה, כאן התגורר הגאון רבי יהודה  פרנק (צילום: ישראל שפירא)
החאן בחדרה, כאן התגורר הגאון רבי יהודה פרנק (צילום: ישראל שפירא)

מחיר אישי כבד שילם הרב פרנק על מצות ישוב ארץ ישראל, תנאי המקום והביצות היו קשים מנשוא, אשתו של הרב פרנק חלתה בקדחת צהובה ומתה בשנת תרס"ה (1905).

כאגב נציין: הרב פרנק היה אישיות חשובה בקרב הישוב הישן בירושלים, בשנת תר"ע (1910), לאחר פטירת הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, מונה הרב פרנק בידי "הוועד הכללי" של היישוב הישן כדי לאתר רב ראשי חדש לירושלים.

הרב פרנק לא הצליח למצוא רב חדש לירושלים, עקב כך ששום גאון אירופאי לא שש להכניס את עצמו לביצה הקנאית הירושלמית שכולה הייתה מפולגת בין עסקני כוללים שכל אחד דאג לאנ"ש בלבד, מה שגרם להם לא להגיע למועמד מוסכם.

כלי עבודה מזמנם של ראשוני מתיישבי חדרה, במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
כלי עבודה מזמנם של ראשוני מתיישבי חדרה, במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

כאמור, יהושע חנקין תיווך בין רוכשי אדמות חדרה ביניהם הגרמ"מ אפשטיין, לבין בעלי הקרקע המוסלמים.

סכסוך כספי גדול נוצר ביניהם, ומשנת תרנ"ב (1892) מינו בורר בנקאי עשיר מביירות בשם אמיל פרנק, ולא הצליח ליישב את ההדורים.

בר"ח אלול שנת תרס"ב (1902), מינו שבעה עשר מתיישבי חדרה את הגאון רבי יהודה פרנק שיתבע את יהושע חנקין בבית דין בד"צ 'העדה חרדית' בירושלים. בד"צ 'העדה החרדית' פסק לטובתו, אולם המתיישבים סרבו לקבל את הפסק.

שנה לאחר מכן חנקין תבע שוב את אנשי חדרה אצל מרנן הגר"ש מסלאנט והגאון האדר"ת רבניה של ירושלים, על כך שאינם משלמים לו את חובותיהם, אולם כיון שהם באו לדיון, והוא (חנקין) לא בא, בית הדין ביטל את הפסק הקודם שהיה לטובתו.

הגרמ''מ אפשטיין מונצח במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הגרמ"מ אפשטיין מונצח במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
הגרמ''מ אפשטיין מונצח במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הגרמ"מ אפשטיין מונצח במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

רק שנים רבות אחר כך, נפתר הסכסוך ע"י שחנקין והמתיישבים הסכימו שהאדמות עליהם יש דין ודברים ומחלוקת, יוקדשו לקופת גמילות חסדים והלוואות לתושבי חדרה, ובשנת תרצ"ח (1938) קיבל חנקין תעודת אזרחות של כבוד מעירית חדרה.

חשוב לציין ש"כפר יהושע" באזור חדרה, הוא על שמו של חנקין, ו"גבעת אולגה" על שם אשתו.

הגרמ''מ אפשטיין מונצח בחצר מוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הגרמ"מ אפשטיין מונצח בחצר מוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

לא לחינם במוזיאון החאן בחדרה המספר את סיפור יסוד העיר עמלו על בנית חדר המתאר איך נראה בית בזמנם, והדמיות שם הינם נראים יהודים חרדים לכל דבר, האב חבוש בלבוש רבני הדור וכיפה מרובעת, והאשה צנועה וחסודה. חשוב לציין שבשנים הראשונות בתלמוד תורה 'אחד העם' בחדרה, דיברו ביידיש [!]

המשפחה החרדית במוזיאון החאן (צילום: ישראל שפירא)
המשפחה החרדית במוזיאון החאן (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
האב החרדי במוזיאון החאן (צילום: ישראל שפירא)
האב החרדי במוזיאון החאן (צילום: ישראל שפירא)
שלט המסביר על ''בית הספר אחד העם'' (צילום: ישראל שפירא)
שלט המסביר על "בית הספר אחד העם" (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
כך היה נראה בית הספר לפני השחזור בשנים האחרונות (צילום: ישראל שפירא)
כך היה נראה בית הספר לפני השחזור בשנים האחרונות (צילום: ישראל שפירא)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם הראשון של העיר חדרה שם למדו בשנים הראשונות באידיש, בימינו המקום משמש כמוזאון, וכן מועצת עירית חדרה עושה בו ישיבות מועצה חגיגיות.

לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם  (צילום: ישראל שפירא)
לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם  (צילום: ישראל שפירא)
לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

- לקריאה נוספת:

התשוקה לאדמה", מאת איילת ברודצקי תמרי
"ישיבות ליטא – פרקי זכרונות" מאת שלמה טיקוצ'ינסקי

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]