אאא

פרק ד': המנהג להשליך לאש בגדים יקרים בתור קרבן לכבודו של רשב"י, היווה פולמוס שלם בשל התקופה שכל הישוב היהודי בארץ ישראל נתמך בידי תרומות של יהודי חו"ל, ושד"רים נעדרו מבתיהם חודשים ארוכים כדי להביא 'פת לחם' ללומדי ארץ ישראל.

ה'חתם סופר' בתשובה מפורסמת שלו התנגד לבנית בית כנסת ה'חורבה' ופסק שאין להקים בית כנסת מפואר בשעה שיש עניים שזקוקים לאוכל. לכך מסתבר שהיו גדולי ישראל שהתנגדו למנהג שריפת הבגדים היקרים בהר מרון על ציון רשב"י, בשעה שילדים יהודים סובלים מרעב.

בין המתנגדים החריפים היה הראשל"צ רבי רפאל יוסף חזן[1] שכתב בתקיפות שאפילו בבית המקדש היו שורפים הכהנים את בלאי המכנסים, ולא בגדים יקרים: "ומזה נראה לי המנהג ששמעתי דבעיה"ק צפת ת"ו, שמדליקים דברים יקרים ששווים שלש מאות או חמש מאות אריות בהילולא דרשב"י ז"ל, שכורכים אותם בשמן ומדליקין.

הדלקה במירון (צילום: David Cohen/Flash90)
הדלקה במירון (צילום: David Cohen/Flash90)
הגדלה

"ואיני מוצא בזה צד היתר, דנראה דאיכא איסור בל תשחית דרבנן. ואיני מאמין שהראשונים נהגו כן, אם לא שנשתרבב המנהג מחדש. דאפילו בשמחת בית השואבה לא היה מדליקין כי אם מבלאי מכנסי הכהנים ומהמיניהם".

הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן אב"ד לבוב[2] למרות שידע שהאר"י הקדוש ייסד את מנהג ההילולא, הוא טען בתוקף שהאר"י לא שרף בגדים יקרים, ורק ישב והגה בתורה הקדושה על קבר רשב"י, עוד הוא סבר שבזמן מרן הבית יוסף לא נהגו כך.

כמו כן הוא פוסק שהיה ראוי לקחת את הכספים הרבים שמושקעים בהילולא לצדקה לעניים, היה יותר נח לרשב"י בשמים".[3]


[1] שו"ת "חקרי לב" חלק יו"ד סימן י"א-נפטר בשנת תק"ע- 1810)

[2] (שו"ת "שואל ומשיב" סימן ל"ט נפטר בתרל"ה -1875)

[3] וכך דבריו: "על מה שנהגו לשרוף בגדים עליו בל"ג בעומר, והם עוברים על בל תשחית.. ובאמת שכן עד היום המנהג ביניהם כן, והרבה יש לדבר בזה, ומה אעשה כי בעו"ה לא ישמעו בזה לקול המורים... ופשיטא שבימי האר"י ושאר קדושים אשר בארץ לא היו עושים רק לימוד על קברו ותפלות ותחנונים, שבמותו וביום זה יתעורר רחמים על ישראל, ופשיטא שהב"י וסייעתו לא היו מניחים לעשות כזאת, ורק אח"כ נתפשט המנהג, ואח"כ חשבו למנהג קדום ומתייראים שלא יענשו ח"ו. ואני ערב להם שאם היו לוקחים אותו ממון והיו מפרנסים עניי ארץ ישראל בזה, שיותר היה ניחא לרשב"י והנאה לו והנאה לעולם".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]