על שולחן הניתוחים

שולי רנד שוב עושה לנו בית ספר למוזיקה

מבקר המוזיקה של כיכר השבת, נתנאל לייפר, בטור הביקורת הבועט והסוער שלו, והפעם על "עוקר הרים" של שולי רנד, להיט החתונות החדש של יניב בן משיח ואלי הרצליך (מוזיקה)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: ג׳ייסון גילברט)

בתוך ההכנות לקראת שידור הפרק הראשון של ריאליטי המוזיקה החדש של כיכר השבת "כוכב המג'יק קאס" שיעלה בעז"ה מחר (רביעי) בשעה 18:00 בערב (יהיה מטורף!!! מחכה לנו עונה איכותית ומותחת במיוחד), ובתוך זרם השירים (המעפנים, והמיותרים ברובם הגדול מאד) הלא נגמר לרגל 30 יום לאסון מירון, כל כך כיף שיוצא גם משהו טוב, משהו איכותי שאפשר לשמוע ופשוט לעוף איתו. זה מה שקרה לי עם הסינגל החדש של הזמר והיוצר שולי רנד - "עוקר הרים". כהרגלו של רנד מדובר בשיר סרקסטי שהייתי שם יחד באותה התיקייה עם השיר "צדיק" הנפלא.

המילים החכמות הן כרגיל של רנד שהפעם חבר ללחן למוזיקאי אמיל קרויטר שהביא את ה"ניגון" של השיר. ההפקה המוזיקלית המטורפת של אסף תלמודי יוצרת פיוז'ן כיפי במיוחד שמשלב ניגון חסידי/צועני, רסיסים של מקצב יווני שמשולב בנגינת קאנון במקום בזוקי וחבורת ילדים שנותנת לשיר נופך תפילתי מבית הכנסת.

שולי רנד הוא המגיש מספר אחת במוזיקה היהודית, יכולת ההגשה שלו מופלאה ומענגת בכל שיר שהוא בוחר לשיר והשיר החדש שלו פשוט תענוג לאוזן ולנשמה.

יניב בן משיח הוא ללא ספק זמר מצליח ואהוב. הוא מחזיק בקריירה נושמת ובועטת כבר כשני עשורים, הוא הגיע לשיאים גדולים וכבש במות ופסגות בקנה מידה ארצי. הוא משלב קול ייחודי ובעל יכולות ווקאליות גבוהות במיוחד עם בחירת שירים מעניינת שהביאה למוזיקה הים תיכונית לא מעט להיטים. אבל... מידי פעם בורח בן משיח לבחירת שירים רדודים במיוחד, בסגנון ה"ראש בעננים" שהוציא לפני כמה שנים.

השבוע הוציא יניב בן משיח סינגל חדש "חביב אלבי", להיט אלקטרוני קצבי שמכוון לעולם החתונות. על המילים המכוננות, אולי המשמעותיות ביותר שנכתבו מאז "התקווה" של נפתלי צבי אימבר, אחראים לא פחות מארבעה כותבים... כל אחד תרם ממאמציו העצומים כדי לתת את האינפוט שלו ליצירת המופת המופלאה הזו.

אני כמובן אתן לכם רק טעימה מהמופת הזה או יותר נכון מהפזמון שלו, את השאר תצטרכו למצוא לבד:

"יאללה חביב אלבי כולם שרים, הלילה זה הלילה נשבור את החוקים, כולם איתי על שולחנות עכשיו רוקדים, עד שלא נשרוף ת׳רחבה לא ישנים".

אני מבין את הצורך של יניב בן משיח ליצור גם להיטי ריקודים קלילים יותר, אבל זה לא תירוץ לפיגוע טקסטואלי כזה. גם הלחן של "היצירה" לא ממריא לשום מקום, ומלבד הקצב וקולו הנפלא של יניב לא ברור לי מה הקטע של השיר הזה. אני לא יודע מה איתכם אבל אני אחרי השיר הזה, הלכתי לתקן את האוזניים עם "ותודה על הבית" של יניב בן משיח, ככה אני מעדיף לזכור אותו, לא מתוחכם מידי, לא טקסט קאנוני ועדיין מכובד וכל כך יפה.

אחד הדברים הכי כיפיים במקצוע שלי, זה למצוא חברים בעלי עניין דומה לשלי. אנשים שעוסקים במוזיקה לא רק כי משלמים להם, אלא כי פשוט המוזיקה נמצאת בעומקי הוורידים שלהם. אחד מהם הוא ידידי איש היח"צ תומר כהן. את תומר אני מכיר יותר מעשור, עוד שהייתי עיתונאי בחיתוליו... ואנו מידי פעם מקשקשים ומעמיקים בנושאים שונים שעולים בתחום ומגיעים עד כדי ריתחא שתמיד מסתיימת בבדיחה וחיוך.

השבוע שלח אליי תומר את הביצוע המחודש של הזמר אלי הרצליך ל"חי" שירם של אהוד מנור (מילים) ואבי טולדנו (לחן). מדובר בביצוע שני כבר מתוך פרויקט חדש של 'כאן' בו זמרים חרדים שרים שירים ישראלים קלאסיים.

הרצליך שר בהחלט יפה, קולו מדויק, אך עם "מבטא" של מוזיקה חסידית, וכאן עלה הדיון ביני ובין תומר, האם זמר חסידי אמור לשיר טקסט בעברית בדיוק באותה צורה בה הוא שר פסוקים או שמדובר במבטא מיותר בדומה למבטא המחריד בו שרים הזמרים האמריקנים טקסטים של מירי ישראלי. תומר כהן טען כי למעשה לכולם ברור שמדובר בזמר חסידי ולכן דווקא בגלל זה הציפיה ממנו להביא את עצמו כפי שהוא לטקסט ולא לנסות להיות משהו אחר. לדבריו, דווקא הניסיון של זמרים חסידיים להישמע כלא כאלה, פוגע בהם בסופו של דבר.

אני לעומת זאת טענתי, כי עברית היא שפת האם של הרצליך וכי כפי שהוא אינו מדבר עם מבטא כך הוא אינו צריך לשיר עם מבטא מיותר. לא מדובר פה במאמץ או אימוץ מבטא חדש וזר, מדובר פה בשימת לב שהמילים הללו אינן מהמקורות ופשוט לשיר אותן כפי שמדברים אותן. אתם מוזמנים כמובן בתגובות להסביר למה אני צודק ובכלל מה דעתכם על הפרויקט.

חייב לציין את העיבוד הכיפי של עמי כהן, וגם לומר שלמרות הביקורת שלי התוצאה הסופית עדיין כיפית לשמיעה לפחות עבורי כמי שגדל על מוזיקה חסידית ואני בהחלט תוהה מה יחווה הישראלי הרגיל כשישמע את השיר בביצוע של הרצליך.

ולפינה האהובה עליכם... בשבוע האחרון השיר המושמע ביותר היה השיר שכתבו חבריו של חיים ראק ז"ל שנהרג באסון מירון "שואלים אייכה", שיר מרגש ומפתיע במיוחד באיכותו. במקום השני הגיע שיר זיכרון נוסף להרוגי מירון "ארבעים וחמישה" שבוצע על ידי אחיו של ידידיה חיות ז"ל שניצל מהאסון. במקום השלישי הגיע שולי רנד עם "עוקר הרים", שיר שיצא רק אתמול ונראה שהמספרים שלו יוסיפו לטפס.

להערות, הארות והסברים מדוע יוקלילי הוא הכלי האולטימטיבי כמעט לכולם: nl@kikar.co.il

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר