אאא

בעוד עשרה ימים יצאו תושבי הרפובליקה האיסלאמית של איראן אל הקלפיות ויוכלו להצביע בבחירות. אך שאלת השאלות צפה שובה כמדי מערכת בחירות באיראן - הכל הצגה?

בשביל להבין את שיטת הבחירות של איראן היום, מוטב שנחזור אחורה בזמן, לשנת תשל"ט (1978-9). השנה בה מתרחשת אחת מההפיכות הפוליטיות הגדולות ביותר בשנים האחרונות. הפגנות שהלכו וגברו כנגד שלטונו של השאה האיראני, וכנגד השלטון האוטוריטרי (דיקטטורי) שהטיל אימה על כל האזרחים.

יותר משני מיליון בני האדם גדשו את רחובות טהראן, ברובם שיעים, וקראו לשאה להתפטר מתפקידו. מפקדים בכירים בצבא האיראני הורו לחיילים לפתוח באש חיה כנגד המפגינים - אך סורבו בידי הדרג הזוטר.

איראן בהנהגת השאה, קיימה יחסים חמימים עם המערב,  והשאה, שהבין כי 'קורה משהו', בנה על ההגנה אמריקאית, אך לא היה מודע מספיק לגודל המחאות, ועד כמה שלטונו קרוב לסופו.

חומייני (ויקימדיה)
חומייני (ויקימדיה)
הגדלה

בסופו של דבר, גורש השאה מאיראן, וקריאות 'מוות לאמריקה וישראל' מילאו את איראן. שבועות לאחר מכן, חזר לאיראן מי שהוגלה בידי שלטון השאה, חומייני. 

חומייני מיהר לתפוס את כס השלטון בתפקיד 'המנהיג העליון' של איראן. זאת למורת רוחם של מיעוטים אחרים שלחמו בשאה.

לאחר ההפיכה

המערכת הפוליטית באיראן לאחר המהפכה נבנתה על בסיס ההבנה שהמדינה תהיה מדינת דת - תאוקרטיה, והמנהיג העליון יוכל להטיל וטו על התמודדותם של אנשים "לא ראויים".

מי שמשמש כראש הרשות המבצעת במדינה זהו הנשיא, שנבחר בידי כל אזרח במדינה שמלאו לו 18. תחתיו ממנה הנשיא באישור הפרלמנט סגנים ושרים.

הפרלמנט מורכב משני בתים ובית נוסף שמיישב את הסכסוכים ביניהם. הבית הראשון זהו 'המג'לס', המכיל יותר מ260 מחוקקים שנבחרו בבחירות. הבית הזה נחשב לרפורמיסטי יחסית, כי בכל זאת, נבחר בידי העם במידת מה.

הבית הנוסף הוא 'מועצת שומרי החוקה', שמורכב מאנשים דתיים אדוקים בדרך כלל, והם אינם נבחרי ציבור אלא נבחרים על פי בחירתו של המנהיג העליון.

הבית השלישי הוא 'המועצה לאבטחת אינטרס המשטר', שתפקידה לשמש כמעיין בוררת בין שני הבתים במצבי מחלוקת.

למעשה, מכיוון שאנשי הדת יכולים לפסול כל מועמד, האזרחים באיראן בוחרים מבין המועמדים שעל דעתו של המנהיג העליון.

 מערכת הבחירות 2021

בבחירות הנוכחיות הנשיא המכהן רוחאני לא יוכל להתמודד לכהונה נוספת מכיוון שכיהן ברצף אל המרוץ במערכת הבחירות הזו ניסו רבים להציג את מועמדותם, ביניהם הנשיא לשעבר מחמוד אחמינג'אד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

מועצת שומרי החוקה דאגה להרחיק את המועמדים בראשם יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לריג'אני, שאיימו על מקורבו של המנהיג העליון חמינאי, איברהים ראיסי. 

ראיסי שימש כראש הרשות השופטת במדינה ונחשב לאם קיצוני במיוחד. בין היתר, לאחר המהפכה באיראן, טבח במאות מתנגדי משטר.

בבחירות האחרונות הפסיד ראיסי לרוחאני שהיה נחשב ל'מתון' כביכול. מערכת הבחירות הקודמת הייתה נחשבת לאחת מהמערכות שהכי קרובה ללהיות דמוקרטית באיראן.

אך נראה כי המנהיג העליון רוצה בהנהגה איש קיצוני, איש שלדעת רבים עשוי לרשת אותו בתפקיד המנהיג העליון לאחר שילך לעולמו.

אז האם מערכת הבחירות הוגנת ודמוקרטית? אני מאמין שהתשובה הייתה ידועה מראש.