אאא

פרק ב': ביום ראשון האחרון, ג' בתמוז, צוין יום הסתלקותו ה-27 של הרבי מליובאוויטש זיע"א. מספר נערים חב"דיים מהזרם המשיחיסטי נצפו במצלמות האבטחה כשהם ניגשים לעמוד התפילה 'בזאל הקטן' שבבניין 770 ואוספים את נרות הנשמה שהוצבו במקום.

במאמר זה נחקור אחר מקורות הדלקת נר נשמה ביום פטירת צדיק, האם ומתי נכתב מנהג זה בכתבי רבותינו זי"ע.

במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' (אמור תשנ"ח) הובא מאמר מרתק בעניין שממנו ליקטנו את מקורותינו למאמר זה.

"נר היארצייט לא מצינו לו שום רמז בש"ס ופוסקים להדליק נר באותו היום", כותב מהר"י אסאד מגדולי פוסקי הונגריה.

שו''ת מהר''י אסאד יו''ד (סימן שט''ו) (אוצר החכמה )
שו"ת מהר"י אסאד יו"ד (סימן שט"ו) (אוצר החכמה )

גדול פוסקי הונגריה החתם סופר כתב: "להדליק על ציון הקבר, לא ידעתי מצוה רבה בזה". ופוסק החתם סופר שלחלק לעניים הוא: "עדיף מיני בלי ספק לנשמתו של הנפטר". (שו"ת, ח"ו סי' כ"ז ד"ה יען).

לעומת פוסקי הונגריה. המקובלים זי"ע מצאו מקורות מרבינו בחיי שחי ופעל בסָרָגֿוֹסָה במדינת ספרד לפני כ-700 שנים שכתב:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

איור דיוקנו של הגאון הקדוש מהר''י אסאד  (באדיבות בית המכירוס וונרעס)
איור דיוקנו של הגאון הקדוש מהר"י אסאד (באדיבות בית המכירוס וונרעס)

"כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האור מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ומהטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה, אע"פ שהאור הוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשילה הקב"ה לנר הוא שאמר נר ה' נשמת אדם". (ביאורו לתורה שמות כ"ה ל"ז).

לפי דבריו מובן המנהג להדליק נר לעילוי נשמה, וכך הבין את דבריו הגאון מבגדד הבן איש חי שנשאל בשו"ת 'תורה לשמה' מה פשר מנהג להדליק נר נשמה בבית כנסת. ברם, היו מגאוני דורינו שהעירו על דבריו, וטענו שמוכח מדבריו של רבינו בחיי שכוונתו נשמת אדם חי, ולא מת (כפי סברתו של מהר"י אסאד לעייל).

מוסף שבת קודש בעיתון יתד נאמן פרשת אמור תשנ''ח במאמר מיוחד על הדלקת נר נשמה ומחלוקת גדולי ישראל בנידון (אוצר החכמה)
מוסף שבת קודש בעיתון יתד נאמן פרשת אמור תשנ"ח במאמר מיוחד על הדלקת נר נשמה ומחלוקת גדולי ישראל בנידון (אוצר החכמה)

המשך בפרק הבא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]