עזבה את הבניין רגע לפני הקריסה: "הרגשתי שזה סוף העולם"

לצד סיפורי הזוועות, והעדויות הקשות מרגעי האימה, יש גם נקודות אור. כזו היא לדוגמה סיפורה של שטערנא שרה ניר, חסידת חב"ד, במקורה מישראל, שהתגוררה בקומת הקרקע בבניין שקרס ב-11 החודשים האחרונים.

בלילה שבו אירעה הקריסה השתתפה ניר בהתוועדות מקומית שציינה את ימי חג הגאולה של האדמו"ר מליובאוויטש הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, מהכלא הרוסי. היא חזרה לביתה בסביבות השעה 12 וחצי בלילה. בנה (בן ה-25) ובתה (בת ה-15) שהו אז בבית.

"ישבתי במשרד, עברתי על הודעות אימייל וכדומה, והתחלתי לשמוע רעשים", סיפרה בראיון לאתר חב"ד COL: "הרעשים נשמעו כדפיקות חזקות. חשבתי שמישהו החליט לעשות שיפוצים בדירה שלו באמצע הלילה. בתחילה התעלמתי. אולם כעבור כמה דקות לא נותרה בי סבלנות ויצאתי מהבית".

ניר ניגשה ללובי הבניין, אל השומר שישב במקומו, וביקשה ממנו שיטפל ברעשים, שיזמין משטרה.

"עמדתי בלובי, ותוך דיבור עם השומר, ראיתי את אחת מחניות של הבניין קורסת תחתיה, כמו תהום שנפערה. ההכרה הכתה בי. הבנתי שאלו לא שיפוצים, אלא כנראה רעידת אדמה. אמרתי לשומר: תתקשר למשטרה ותדווח שמתרחשת רעידת אדמה. היה רעש חזק מאוד".

בנה ובתה של שרה, ששמעו אף הם את הרעש הגדול, התקדמו לכיוון הדלת. אימם האיצה בהם לעזוב את הבית. "תוך דקה עזבנו את הבניין מהדלת הראשית והתחלנו לרוץ אל הרחובות הפנימיים יותר. פחדתי שעוד בניינים יקרסו".

שניות אחרי שעזבה את הבניין, הוא קרס תחתיו. "שמעתי רעש עצום מאחוריי, לא ראיתי כלום, לא רציתי להסתובב", היא נזכרת." ענן ענק של אבק הציף את המרחב. חשבתי שסוף העולם הגיע".

בעלה של שרה ניר לא שהה במיאמי באותו לילה. שרה התקשרה אליו וביקשה ממנו שידווח בקבוצה השכונתית על מה שאירע. במקביל ניסתה למצוא מקום להיכנס אליו. רק שעות מאוחר יותר, כשהבן הסקרן חזר לזירה, הבינה מה אירע ושניצלה בנס.

הבניין שבו התגוררה קרס תחתיו לחלוטין. "היה לי נס גדול", היא אומרת, "יצאנו בשניות האחרונות".

מוקדם יותר נחשף ב'כיכר השבת' על נס הצלה נוסף מהאסון, בו תושב בורו פארק ובני משפחתו שהיו אמורים להימצא בבניין שקרס, לא הגיעו אליו ברגע האחרון, לאחר בעלי המקום הודיעו לו כי הוא לא יוכל להיכנס לדירה המיועדת, משום שהשוהים בדירה שהיו אמורים לעזוב - טרם עזבו, ומשכך אין אפשרות לכניסת דיירים חדשים.