חשיפת 'כיכר השבת': התופעה המדאיגה בעולם הישיבות החסידי והכלל חסידי, במסגרתה עשרות רבות של בחורי ישיבה צעירים בגילאים 15-18, צפויים להישאר ללא מסגרת ישיבתית בזמן אלול הקרוב, שנחשפה ב'כיכר השבת' - עוררה הדים רבים והציפה את הבעיה הכאובה על סדר היום.
בפרק השני, אנו מבקשים להתמקד בעדויות הכואבות של הבחורים עצמם, אלו שנזרקו בבושת פנים, ומתארים את המצב העגום, ואת הרצון שלהם לא להיזרק לרחוב ולמצוא את עצמם יורדים ומדרדרים.
יצוין כי העדויות מהוות חלק קטן מאד מסך העדויות שהגיעו ל'כיכר השבת', ומעידות יותר מכל על המצב המורכב שבו נמצאים בחורים רבים בעולם הישיבות החסידי.
מוטי, תושב העיר בני ברק, מתאר את מצבו: "אני בן 19 וחצי, למדתי בשנה האחרונה בישיבה מפורסמת בבני ברק בשיעור ג' ישיבה גדולה. חזרתי בראש חודש אייר לישיבה, והמשגיח אמר לי: 'תעוף הביתה, אין לך מה לחפש פה'. התחננתי לפני המשגיח והבטחתי לו שאני ישתדל לעמוד בכללים, אך הוא בשום פנים ואופן לא הסכים, למרות שהסברתי לו שאני בתקופה של שידוכים".
"מאז", הוא מספר, "אני עובד כמה שעות בודדות ביום, ומשתדל לא לעשות שטויות, אך נכון לעכשיו אין לי עדיין ישיבה לזמן אלול הבעל"ט".
מוטי מוסיף כי "יחד איתי סולקו ארבעה בחורים נוספים, כאשר אחד מהם הצליח בחסדי שמיים למצוא ישיבה בביתר עילית, אך שלושת הבחורים האחרים עדיין ללא ישיבה". לטענתו, הם סולקו מהישיבה "רק בגלל שהם יצאו מחדרם בישיבה כדי לצפות ביירוטים של מערכת כיפת ברזל במבצע שומר החומות".
אלי, בחור חסידי בן 17 וחצי, שלמד בשנה האחרונה בשתי ישיבות, אחת חסידית מובהקת ומוכרת והשניה כלל חסידית, מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' את מה שעבר. "למדתי בישיבה בבני ברק, שם ראשי הישיבה הם בניו של האדמו"ר, שדרשו מכלל הבחורים להשתתף בעריכת ה'טישים' של הרבי, ללא יוצא מן הכלל.
"בחודש כסלו האחרון סבלתי מחום ומצינון, ללא קשר לקורונה, ולאחר שמשגיח בישיבה יעץ לי לחזור הביתה לשבת, עשיתי כדבריו, אך כשחזרתי חזרה נאמר לי ע"י ראשי הישיבה כי עליי למצוא לעצמי מסגרת אחרת בשל אי עמידה בתקנון הישיבה.
"משם נכנסתי לישיבה נוספת בסמוך לבני ברק, ולאחר תקופה קצרה הורו לי אנשי הצוות לעזוב את הישיבה, לטענתם בשל העובדה שיצאתי בזמן הקורונה לתוככי העיר בני ברק, ללא אישור, דבר אשר אסור לעשות ללא קבלת אישור מהמשגיח".
"אני כבר כמה חודשים ללא ישיבה", הוא מתאר בכאב, "מחפש את עצמי ומנסה לעבוד בעבודות מזדמנות בחלק מהזמן. לצערי, בשל השעמום, נאלצתי לקנות טלפון חכם, אך אם אמצא מסגרת ישיבתית אהיה מוכן לוותר על הסמארטפון כדי לשבת וללמוד".
יעקב, בן 17 וחצי, שמתגורר באחד היישובים באזור ירושלים מספר ל'כיכר השבת': "למדתי בישיבה כלל חסידית מפורסמת שנסגרה בשל קשיים כספיים, ויחד עם קבוצת בחורים עברנו ללמוד בישיבה כלל חסידית בירושלים."
לאחר תקופה קצרה החלו בצוות הישיבה להתעקש איתנו על נושא הביגוד, ועל לבישת ציצית בחוץ, (מעל החולצה), כנהוג במגזר החסידי, ומשלא עמדתי בדרישות של המשגיח, הוא הורה לי לעזוב את הישיבה לתקופה של שבועיים, שלאחריהם כבר לא היה לי חשק לחזור לישיבה.
"מאז עברה כבר כמעט שנה שאני ללא מסגרת, ואני מעביר את הזמן בעבודות מזדמנות, וכמעט ללא חברה".
יוסי, בחור בן 16, תושב בית שמש, מספר בשיחה עם 'כיכר השבת': "למדתי בישיבה קטנה בבית שמש, ולפני כחודשיים המשגיח הורה לי לעזוב את הישיבה בשל העובדה שלא לא קמתי לתפילות. מאז אני ברחוב, מסוכסך עם ההורים שלא מעוניינים לדבר איתי.
"לקראת זמן אלול הבעל"ט אין לי לאן ללכת, ואני מקווה מאד למצוא מסגרת שתתאים לי כי בסוף אני לא מעוניין להיזרק לרחוב".
אמש (שני), לאחר פרסום הכתבה הראשונה ב'כיכר השבת', נערך כינוס בהשתתפות נציגי חסידויות וקהילות שונות, במהלכו העלו עסקנים ואנשי חינוך על סדר היום את נושא הבחורים שנשארו ללא מסגרת ישיבתית, תוך שהם מדגישים את החשיבות במציאת מסגרת מתאימה לכל בחור ובחור.
ל'כיכר השבת' נודע כי בין המשתתפים היו גם נציגי הקהילות, שחלק מהבחורים המשתייכים אליהן, מוצאים עצמם כעת ללא מסגרת ישיבתית ראויה.