אאא

יום ראשון לפני שבוע. הגעתי בשעת בוקר מוקדמת לנתב"ג, בהחלט יום מרגש. לראשונה חברות תעופה ישראליות, ישראייר ואל על, מוציאות טיסה מסחרית ישירה למרוקו. עד היום היה ניתן להגיע למרוקו רק דרך מדינה שלישית ורק באמצעות ויזה קבוצתית.

אני משובץ לטיסה הראשונה הראשונה ממש, טיסת ישראייר 61 מנתב"ג למרקש.

כבר בצ'ק־אין, צוות הקרקע של המטוס לבוש בבגדי חג מרוקאים מסורתיים. על הצג מופיע היעד: "מרקש". מברוק.
הצצתי לטרקלין המלך דוד של אל־על, שסודר ואורגן בסגנון חפלה מרוקאית לכבוד המאורע. אכן זהו יום חג בשדה התעופה.

בכבש המטוס אני פוגש את מר רמי לוי, הבעלים החדש של חברת ישראייר, כשהוא זורח ומאושר, עם נוסעי הטיסה הראשונה הנרגשים. לפני ההמראה הדייל הראשי מברך: "ברוך אתה השם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ענית האמן נשמעת עד למטבח האחורי של המטוס.

יצאנו לדרך.

שש שעות טיסה לפנינו, המטוסים הישראלים אינם חגים (בינתיים) מעל למדינות לוב תוניס ואלג'יריה. יום יבוא וגם זה יקרה. כך שהדרך קצת מתארכת. על סיפון המטוס, המקושט בדגלים הנכונים, מצב רוח טוב. מחלקים יין, בירות, מטעמי המטבח המרוקאי, וחמסה משומשום.

בשדה התעופה
בשדה התעופה
הגדלה

לקראת נחיתה הנוסעים תופסים מקום ליד החלונות, לראות את טקס ההסלנה המסורתי, כנהוג לטיסה ראשונה שנוחתת בשדה חדש.

בכלל, על הקרקע חיכו לנו צוותי תקשורת רבים. נציגי הממשל המרוקאי ומנהלי השדה המפואר של מרקש. מלצרים חילקו תה מרוקאי (עוד נפגוש בו רבות) ותמרים.

מחוץ לטרמינל המתינה לנו להקת מתופפים. ההמולה רבה, שמחה שנשמעת עד קזבלנקה. היהודים חוזרים. האמת היא אלה היו בהחלט רגעים שחיממו את הלב.

לעומת קזבלנקה, הבירה המסחרית של מרוקו, רבאט - הבירה המדינית ומקום מושב המלך, ולעומת פס שהיא הבירה הדתית של מרוקו, למרקש באים כדי לנוח לבלות וליהנות. מרקש היא עיר מדברית בסגנון ברברי. תיירותית מאד. עונת התיירות החזקה בה היא הסתיו ותחילת החורף, וכן האביב ותחילת הקיץ.

מרקש נקראת העיר :האדומה" על שם סגנון הבנייה המוקפד שבה. כל הבתים בצבע אדום בגווני אדמת. חוקי הבניה נשמרים בקפדנות, אדריכלות אסתטית שמרנית נעימה לעין. העיר גם הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

מרקש גם נקראת פריז של מרוקו. השפה הצרפתית שולטת בעיר. לפעמים אתה צריך להיזכר האם אתה במרקש או באחד הרובעים של פריז.

שוק תבלינים מקומי
שוק תבלינים מקומי
הגדלה

הכנסות העיר מבוססות על תיירות נכנסת, בעיקר של תיירים שמגיעים מחוץ למרוקו. השירותים לתייר הינם ברמה הגבוהה ביותר, ריזורטים מפוארים 5 כוכבים דלוקס ועד ריאדים (בתי אירוח בסגנון מרוקאי) מפנקים. כמובן שיש גם מלונות בתקציב נמוך יותר.

יש גם מתחמי שכונות שלמות סגורות של וילות יוקרה עם כל הפינוקים ובריכות פרטיות, כשבכל וילה יש את המשרת הצמוד, לפעמים שניים. זה יכול להתאים מאד למשפחות שומרי מצוות שמביאות את האוכל איתם.

הגענו למנה העיקרית - טיול במרקש וסביבותיה.

לאחד כמוני שרוב מסעותיו מתרכזים באירופה ובצפון אמריקה, מדובר בהלם תרבות. הלם התרבות של החשיפה לדובאי היה ממש בקטנה לעומת מרקש.

נתחיל ב"ג'מע אל פנה" - הכיכר המדוברת ביותר של מרקש. אם תגיעו לכאן במהלך היום לא תחלמו מה הולך להיות כאן בלילה. לקראת ערב הכיכר מתמלאת אדם והופכת לחגיגה אנושית אחת ענקית (הקורונה פגעה אנושות גם בכיכר שמתאוששת לאיטה).

בשעות הערב מגיעים לכיכר קוראים בקלפים, מגידי עתידות, רואים בנחשים, אוחזי קופים ומה לא... בית משוגעים אחד ענק, בקטע טוב ומרתק. אם תרצו להצטלם עם מישהו כמובן תקבלו מלא הצעות, רק בבקשה: תסגרו את מחיר הבקשיש מראש. כן... גם על תמונה קטנה תסגרו מחיר, לחסוך אי נעימות. זו מרוקו. זו פרנסתם.

ברקע הקרקס האנושי. הכיכר גם מתמלאת בבשלני רחוב שמבשלים כל מנה אפשרית (לא כשר! ממש לא!) הריחות והאוכל מוסיפים לחוויה ולבלגן. אל תחמיצו!

מהכיכר נכנסים לשווקים של העיר העתיקה, "המדינה". כי אי אפשר להחמיץ ביקור בשווקים המסורתיים של מרקש. הצבעים, הריחות, המראות, הצבעוניות, שפע הסחורה. פשוט לכו לאיבוד בסמטאות השוק, הכל נקי נעים ומסביר פנים לתייר (במיוחד לתייר הישראלי...). השוק מאובטח ע"י המשטרה המקומית ככה שתמיד תרגישו בנוח.

ראיתם משהו שחשקה נפשכם, תתמקחו על המחיר. זה מנהג השוק. אבל בנועם ובחן. לא להיות גרידיים! רק תזכרו להוסיף מזוודה לחזור, שגם אותה מומלץ לקנות בשוק...

מהשוק נלך לעיר החדשה, לרובע הגיליס הצרפתי, להתרשם מגני מאז'ורל המסוגננים והמושקעים. מהצבע הכחול האינדיגו העז על המבנים למול צבע הירוק של צמחיית הגן ותעלותיו. אם מעצב העל 'איב סאן לורן' הצרפתי לקח חסות על הגן הזה מי אנחנו שנגיד לא…

מגני מאזורל המסוגננים נלך לסיור בריזורטים ובמלונות הפאר של מרקש. כי אם להתפנק אז מרקש יודעת לפנק כמו שלא חלמתם…

אנחנו, משלחת העיתונאים של ישראייר, התארחנו בפור סיזנס. סוג של גן עדן צרפתי עם שירות מרוקאי יוצא דופן. את החוויה תרגישו גם בלה ממוניה או ברויאל מנסור היוקרתי להחריד או באל סעדי וכו'.

 מרוקו (דודי רובינשטיין)

השקענו כמה ימים בלהכיר את מלונות הפאר ולא התחרטנו על שום לובי. העיצוב, השירות, היופי. כמה יהודים יכולים "לסבול"?

ושוב, מהרובע הצרפתי נחזור למדינה, לעיר העתיקה, והפעם ניכנס לבית מרקחת "10,000 התבלינים". המדריך שלנו איציק יוסף מנתור שנהירין לו שבילין דמרקש כשבילין דנהרדעא, לקח אותנו להצגת תבלינים ומשחות מרפא מרוקאיות בבית מרקחת המפורסם של חסן פיללי. בעל בית המרקחת כל כך התרגש לראות תיירים ישראלים מחדש, שהוא חיבר לכבודנו ברכה בעברית, וחזר ושינן אותה, וכשהוא הקריא אותה נקוו דמעות בעיניו.

זוהי בעצם מרוקו בכלל ומרקש בפרט. חיבור של עיר עתיקה אותנטית עם עיר צרפתית חדשה, ריחות וטעמים אותנטיים בג'מע אל פנה עם פינוקים ויוקרה בריזורטים החדשים. מדינה ועיר שאוהבת ישראלים ומצפה לבואנו. ותאמינו לי שכל חששותי מהמקום, התפוגגו לחלוטין בביקור.

וממרקש של היום למרקש של הלילה.

בעצם, בלילה מרקש מתעוררת מחדש.

בשנה נטולת קורונה החגיגה מתחילה בערוך בשעות 10-11 בלילה ונמשכת עד אור הבוקר. הברים, המסעדות, השירה, השמחה, האלכוהול נשפך כמים (עיר מוסלמית...). אך קחו בחשבון שכעת בקורונה כל המתחמים האלה נסגרים בשעה 23:00 בדיוק, והעיר עוד לא חזרה לעצמה בקטע הזה.

וממרקש העיר למרקש שבחוץ.

מיציתם את חווית העיר? נניח... זה הזמן לחוויות שמחוץ לעיר.

מרקש היא יעד מצוין ומושלם לטיולי כוכב קצרים למי שאין לו כוח לנסיעות הארוכות של מרוקו.

מהמדבריות שמסביב לעיר שבהם תוכלו לעשות כל ספורט אתגרי שרק עולה לכם בראש. טרקטורונים, ג'יפים, רייזרים, באגי, כדור פורח, ג'ט סקי על אגם מדברי, טיולי גמלים, פרדות , סוסים, ועד מתחמי מדבר יוקרתיים עם כל הפינוקים.
הוזמנו לאחד כזה לחווית צהריים, פשוט להוציא את הדף היומי וללמוד ליד הבריכה הפרטית מול נופי המדבר המשכרים. אין עוד מלבדו!

ולא רק מדבר. מרקש ממוקמת מתחת להרי האטלס הגבוהים. בחורף כל פסגות ההרים מושלגות, יש אפילו אתר סקי, לא אירופה... אבל יש...

מתחת להרים יש את עמק אאוריקה, הירוק כל השנה. בעמק מתנקזים המים שיורדים מהרי האטלס. בעמק מפוזרים כפרים אותנטיים של שבטי הברברים, למעיינות העמק מגיעים תושבי מרקש שנמלטים קצת מהחום של העיר.

זוהי מרקש על שלל צבעיה סגנונותיה ריחותיה וטעמיה שלא הפסיקה להפתיע לטובה גם פולני הונגרי שכמוני.

מה עם התייר המהודר?

מרוקו הייתה ועודנה מדינה שמאוד מקבלת ומכבדת יהודים.

במרוקו של אז יכולת למצוא יהודים בכל עיר בכל כפר בכל מחוז. עד היום פזורים במדינה הזו מאות קברי צדיקים ששמורים היטב! בחלקם גם המוסלמים המקומיים מגיעים להתפלל לישועה כפי שנוכחתי בציון השמור של רבי שלמה בלחנס בעמק אאוריקה. בחלקם עד היום נוהגים הילולות גדולות של שושלות צדיקי מרוקו.

בכלל ההיסטוריה של היהודים שזורה בתולדות מרוקו, רוב השנים היהודים במרוקו היו רצויים ומבוקשים, ממשפחות רבנים מיוחסות מפאר יהדות מרוקו ועד יהודים פשוטים שעשו את רצון השם בתמימות במלאחים ומילאו את את הבתי כנסת המפוארים. אגב, עד היום הזה היועץ הבכיר ביותר של המלך הינו יהודי!

חוויות אקסטרים במרוקו
חוויות אקסטרים במרוקו
הגדלה

כיום מרכז הקהילה הוא בעיר קזבלנקה שם מתרכזים רוב יהודי מרוקו. שם גם ניתן למצוא שירותי דת וכשרות ברמה טובה. בית דין קזבלנקה הינו סמכות עליונה בחיי היהודים במרוקו. בית הדין שואב את כוחו מדורות על גבי דורות של צדיקי ודייני מרוקו מקדמת דנא. לבית הדין יש גם את רשות המלך לפסוק לקהילה לא רק בענייני אבן העזר אלא גם בנושאי חושן משפט וממונות , פסקי בית הדין נחשבים כפסקי בית המשפט ונאכפים ע"י שוטרי המלך, זו כנראה הקהילה היהודית היחידה בעולם שדין התורה מוכר עלי ידי הרשויות.

בקזבלנקה יש כמה בתי כנסת פעילים גם של הקהילה, גם של קהילת הרב יאשיהו פינטו, גם של שליח חב"ד הרב לוי באנון שמתכנן בקרוב לפתוח בית חב"ד גם במרקש. בהזדמנות זו נזכיר את אלמנת הרב איידלמן, שליח הרבי שנפטר ל"ע בשנת הקורונה. רעייתו שתחי' פעילה שם.

בשאר הערים נשארו קהילות קטנות, אם בכלל, ונהוג בהם מסורות שבעל פה. למשל במרקש אמרו לי שניתן לאכול אצל גב' חליווה או טצל גב' אוחיון, אשתו של ר' יצחק הגבאי של הבית הכנסת המשומר אל עזמה במלאח בעיר העתיקה של מרקש. עושים הזמנה ובאים לאכול אצלם בסלון ביתם היישר מהמטבח. לי זה היה נראה קצת מוזר, אבל זרמתי כמנהג המקום. וזה עוד מהפתרונות הטובים.

בכל מקרה ברגע שתתחיל תיירות מסיבית ישירה מישראל זה לא יעבוד! הציבור שלנו רוצה לאכול במקום עם תעודת כשרות בתוקף ומשגיח שנמצא במקום ואפשר לדבר איתו.

הפתרונות לתייר המהודר במרוקו.

ידידי ר' יהודה אזרד, מקזבלנקה תור ליינס, שמארגן כבר שנים מסעות כשרים למהדרין למרוקו, מעדכן אותי שכבר כיום יש מסעדות כשרות בקזבלנקה:

- יש את הקלאב היהודי שבצמוד אליו יש את מסעדת סוק בהשגחת בית דין קזבלנקה.
- יש את המסעדה של הנרי דהן שמנהל את מסעדת 'סרק ליליאן' גם באזור היהודי בהשגחת בית הדין.
- יש 2 חנויות קטנות של פיצה וסושי של ר' מנדל, גם בהשגחת בית דין קזבלנקה.

כבר כיום מי שמדקדק יכול להזמין מכמה קייטרינגים מקזבלנקה בהשגחת בית הדין, והאוכל ישונע לכל מקום במרוקו. זהו פתרון טוב לקבוצות. יש קבוצות בעיקר מארה"ב שמגיעות עם כל הבשר ועם שף פרטי והם אוכלים בשפע ובהרחבה בדיוק כמו בברוקלין.

הרב שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ, שפרסם מספר ספרים חשובים על הלכות הכשרות, כנצר למשפחת רבנים חשובה ממרוקו וכאחד שאכפת לו מצב הכשרות בארץ אבותיו, נכנס לעובי הקורה כמו שהוא יודע. הרב רווח חבר לארגון הכשרות העולמי OU כדי לרכז את נושא מרוקו ותוניס.

ארגון הכשרות OU כבר נמצא במרוקו בפריסה רחבה ומשגיח על מפעלים וחומרי גלם, בעיקר לתעשיית המזון האמריקאית. כעת, לקראת התגברות התיירות המהודרת, בקרוב תהיה שחיטה בכשרות מהודרת גלאט כשר של הרב רווח פלוס כשות OU. תהיה גם שחיטה חלק לדעת מרן הבית יוסף. האוכל ייצא לקבוצות ברחבי מרוקו בשני כיסויים ובליווי משגיח צמוד. מה שנקרא קייטרינג על גלגלים.

בנוסף לקייטרינג על גלגלים ייפתחו בקרוב בס"ד כמה מסעדות כשרות למהדרין, שיתנו מענה באזורי התיירות:

- גם במרקש במלון מובנפיק היוקרתי.
- גם בעיירת הנופש אל ג'דידה (מאזאגאן) שלחופי האוקיינוס האטלנטי. העיירה ממוקמת בין קזבלנקה לאסוויארה, מקום מנוחתם של הצדיקים לשושלת בית פינטו. העיירה מאופיינת בריזורטים ענקים ומפוארים ובקרוב יהיה בה מסעדה כשרה למהדרין.
- גם בעיר הגדולה קזבלנקה במלון המפואר "פאלאס דה אנפה" 5 כוכבים.
- גם בעיר פס.

בנוסף אני שומע ב"ה על כל מיני יזמים שמתכננים לפתוח מסעדות פלאפל פיצה וכד' במרקש, כשנדע במה מדובר ומה הכשרות אתם תהיו הראשונים לדעת.

סאלם עלייכום, מרחבא.