מאז קום הממשלה השיח הפך להיות כזה שעקר מאמונה כזה המייחס כוח ואלילות נערץ ועיוורת לבשר ודם, וזה השיח שתשמעו היום גם בתוככי ציבור יראי ה':
"שמעת שבנט נסע לחופשה? לא מספיק הוא הביא את הקורונה הוא גם הולך לנפוש עם המשפחה שלו" - "ליברמן לא משתתף בקבינט הקורונה הוא יושב בצד חושב איך לפגוע בלומדי התורה ומצדו שהקורונה תשתולל והעיקר את הרב קו הוא ביטל" - "אני חושב שמה שהח"כ מש"ס עשה השבוע יכול להציל את המצב הוא קרא לביבי לעמוד בראשות ועדה של האופוזיציה שתטפל בקורונה - אין רק ביבי יכול! ביבי הביא את המדינה לאפס תחלואה! תראה מה בנט עשה בזמן כל כך קצר הרג את כולנו" - "שמעת מה שקד אמרה, שצריך להכיל את המתים, זה הזיה של ממש אם מישהו מת מאיזשהי סיבה צריך להכיל אותו כי זו מגיפה- הם אבדו כל צלם אנוש" - "שר הבריאות ההזוי הזה לא יודע נתונים הוא בודק בגוגל כמה חולים יש- איך יתכן שמי שאחראי על הבריאות פה במדינה לא יודע כמה חולים יש"- "בחגים הם רוצים בדווקא שיהיה סגר לכן הם מכוונים את הכל מעכשיו לחגים שלא יסעו לאומן, שלא יילכו לבתי כנסת זה מה שהם רוצים שונאי ישראל" ואלו הם ציטוטים נבחרים בלבד.
אבל זה לא מגיע מהאדם הפשוט העומד בשטיבל ומנסה את כוחו בלהיות מטובי הפרשני בריאות ופוליטיקה, זה מתחיל מההיסטריה שמשודרת לעם מהכנסת, שם עומדים אנשים בחליפות וחלקם עם כובעים וכיפות בצבעים כהים וחיוורים, ומשדרים את הגיוועלד האופוזיציוני האופייני והמחייב ממצבם, וזה בסדר, אבל ברגע שעומד אדם וצועק למי שהיום ראה"מ בגללך יש חולים קיבלת את המדינה עם אפס חולים תראה מה המצב היום, מה אנחנו מצפים שהשיח בשטיבל יהיה, אם בשנתיים האחרונות הדיונים היו על אחוזי הקמת הממשלה והמנדטים ממעמסת הבחירות שחווינו היום החלוקה היא על אחוזי האחריות על הקורונה בעולם, מספר המאומתים לעומת ערים ירוקות תוך השוואה על כמות המחוסנים והמחלימים מהגל הראשון השני והשלישי ובחיסון השני ובשלישי וכו' והתוצאה תתחלק בין בנט שקד משרד הבריאות ועוד כמה גורמים אין ספק שמי שטוב במתמטיקה הפך להיות הפרשן הטוב ביותר ולא רק בשטיבלך.
ועכשיו שאלה פשוטה מאדם פשוט- האם זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו? זו התוצאה של שנה וחצי מיוחדים בעולם שבורא עולם מזכך אותנו שבסוף אנחנו נדבר מי אשם בקורונה? לא הבנו שהשיח חייב להיות אמוני תלותי בבורא עולם? זה כבר לא שאלה לדור הצעיר מה הם שומעים ואיך הם יגדלו, זה כבר שאלה פנימית שלנו המבוגרים מה נצעק בפתיחת ההיכל: "אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לחולי עמך" או "בנט תפנה את המקום לביבי רופא חוליי עמך"? זו לא בדיחה זוהי התפיסה היום בכל רבדי הציבור זה שאנשים בשר ודם אחראים על המצב- אנשי אמונה אבדו!
המצב הנוכחי ללא ספק הוא מורכב מבלבל וקשה, לא יודעים מה ילד יום, החובה שלנו כשומרי תומ"צ ואנשי אמונה לשוחח בשיח של אמונה, וזה צריך להתחיל מבקרה פנימית עמוקה שלנו על הביטחון בבורא עולם, האם בגלל שנציגנו נמצאים באופוזיציה והם כביכול נעדרי משענת הצלחה אין לנו יכולת קיום? האם המקריות שבעולם זה מה שמחזיק אותנו? האם זה שהמגיפה מרחפת עלינו באזורי החגים והפחד הוא שהיא תחייב אותנו להישאר בארץ ובתנאים מיוחדים, זה גזירה של לפיד וחבר מרעיו הליצנים או שיש מי ששם להם מוח וחשיבה והם רק בובות על חוט?
המצב הנוכחי בה אנשים תולים שוב ושוב את הקורונה ויחד איתה את הגזירות השונות הכלכליות ושל עולם התורה ועוד ועוד כביכול בגלל היותנו באופוזיציה זהו איבוד האמונה הבסיסית של היהודי זה מצביע על הצורך במשילות מוחשית כמו חטא העגל וככל הגויים אשר ישבו בארץ טרם נכנסו אליה ישראל מהמדבר, הם הגויים היו זקוקים לקוסמים, מעננים, ועוד כדי שימחישו להם את ההוראות והדרך, אבל עם ישראל הוא תלוי רצון ה', עם של מאמינים בני מאמינים, איננו תלויים לא בידי נפתלי ולא איווט ולא מנסור ולא שאשא, אנו תלויים בידי בורא עולם וככל שנכיר בזה הוא ישגיח עלינו בהתאם.
השיח החולני הקיים היום מוליד ללא ספק חרדה ופחד אצל מבוגרים אבל בעיקר אצל צעירים, כביכול אבדנו משען ומשענה, הם אינם מבינים את ההומור הציני של הפוליטיקאים כביכול העולם חרב, הם מפנימים את המצב ומפתחים פחד ותלות בממשל חושני מוחשי עכשווי , לא כך היא האמונה, והיהודי המאמין שצריך "לידע ולהאמין".
אנקדוטה מכאיבה מהשבוע החולף: בשבת קודש שעברה התקיימה תחרות ספורטאית כלשהי בעולם והייתה שם נציגת ישראל שזכתה במקום גבוהה, היה אדם אחד שמיהר באמצע שבת קודש לשלוח לה ברכה לרגל הצלחתה, כמובן שזה עשה רעש תקשורתי גדול, יום למחרת הוא התארח בשבע ברכות של בת של אחד מהחכי"ם של מפלגת "יהדות התורה והשבת" וכדרכו של שועל פוליטי הוא ניצל את הבמה להתנצל על זה, וכה היו דבריו: "אני מאוד מקפיד על שמירת השבת, יצא לי אמש לשוחח עם האלופה האולימפית לינוי אשרם, אני לא נוהג להוציא את הדברים לפני צאת השבת, הצוות שלי היה 'חרוץ' מאוד ולא הבינו שמה שחל על ראש ממשלה, אני מכיל גם עכשיו, הדברים האלו תוקנו ולא יישנו" כמובן שכולם מחו לו כפים וחייכו והבינו והשלום חזר לשרור במחנה הימין..
אתם שומעים הוא לא נוהג להוציא את הדברים לפני צאת השבת, והייתה תקלה טכנית, הוא כן מחלל שבת הוא כן צפה בה בשבת, הוא כן מכין הודעות בשבת אבל הוא לא נוהג להוציא את זה בשבת, סוג של מנהג קדום אולי מדין בסיס לדבר האסור. ומנהג ביבי דין הוא. ועל האדם הזה כולם בוכים שהוא לא בשלטון כי לו יש את הסייעתא דשמיא לנצח את הקורונה, אני היהודי הקטן למדה אותי הגננת בגן שהשבת היא מקור הברכה ומי שלא שומר אותה הוא לא מייצג אותי בשום קונסטלציה וסייעתא דשמיא לא תבוא על ידו, ובוודאי שאני לא אבכה ויפעל להשיב אותו לכס השלטון.
הדברים האמורים כתובים בדברי הרש"ר הירש בפרשתנו וכרגיל הוא רלוונטי מתמיד: דברים פרק יח פסוק יד:
"(יד) כי הגוים האלה: חסרה להם הבקרה הפנימית של מעשיהם והבטחון בה' האל היחיד; אבדה להם המשענת הפנימית וההצלחה היא להם חזות הכל. הם זקוקים להצלחה כדי לספק את תאוותם או כדי להשיג כבוד וברדיפתם אחרי ההצלחה הם חשים שהם חסרי אונים ותלויים במקריות של העולם החיצוני שאין להם שליטה עליו. ואותו עולם שהם תלויים בו איננו משתתף בצער האדם ובשמחתו, ואין לו הבנה למה שמסעיר את לב האדם. באלף חידות שאין להן פתרון הוא מביט באדם, כולו אומר סוד. כספר חתום הוא עומד לנגד האדם, ואף על פי כן רוצה האדם לקבל ממנו רמז מראש אם עתיד הוא להתייחס באהדה או באיבה למשאלות האדם ולבקשותיו. האדם שרוחו איננה יודעת את ה' ונפשו איננה מודה בחובותיה - מאז ומתמיד הוא נצמד לאליליות גסה או מעודנת (השוה את מאמרינו "ישעיה ועולמו" בישורון, כרך ט).
הגויים האלה שומעים אל - מעננים ואל - קסמים, ועל פיהם הם מכוונים את חיי היחיד והכלל; ואילו - ואתה לא כן נתן לך ה' אליהך! ה' התקרב אליך והתקשר אתך כמנהיג גורלך וכמדריך מעשיך, ולצורך עיצוב חיי הפרט והכלל כבר נתן לך את תורתו בכתב ובעל פה, ובכך כבר העניק לך את כל הדרוש לך כדי למלא בהצלחה את תפקיד חייך. הוא מעצב את עתידך, ועם מתן תורתו כבר הפקיד בידך את התנאים שעתידך תלוי בהם לטוב או למוטב. תורת ה' היא בידך ועליך לדלות את ביאורה מתוך המסורת הלאומית החיה. ללמוד, ללמד ולקיים את התורה הזאת - זה כל תפקיד חייך. כדי להכיר ולמלא את התפקיד הזה אין צורך בהבנה על - טבעית, על - אנושית; לשם כך אין אתה זקוק לראות את העולם שלמעלה מן החושים, המכוסה מעין האדם. כי התורה נמסרה לשכל הבריא, הצלול, המכיר בבהירות, המסיק מסקנות והדן בתבונה, בכל דרישותיה היא פונה רק אל השכל. עליה נאמר: "לא בשמים הִוא" (להלן ל, יב; וראה פי' שם), ואפילו נבואת נביא אין לה משקל בלימוד התורה ובהכרעת ספקותיה (השוה בבא מציעא נט ע"ב). ולפיכך אחרי שה' נתן לך את תורתו, אתה אינך זקוק לגילויים נוספים מן השמים, לא על הטמון בחיק העתיד ולא על המעשה שתעשה או תחדל מעשות. לא רק שאין אתה זקוק למעוננים ולקוסמים ככל הגויים, אלא אין אתה זקוק גם לתחליף טהור יותר במקומם"
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין