אאא

רון רפאלי, הוא דוקטורנט לחקר המוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בסדרת תוכניות "המוח" ב'כיכר השבת', הוא ידבר ויספר על המוח מכל הזוויות שלא הכרתם.

ברוכים הבאים לפרק נוסף בתוכנית 'המוח'. מה הם חלומות? מדוע אנחנו חווים אותם, והאם יש בהם בכלל צורך בחלומותיו ראה פרעה שבע פרות ושבע שיבולים. בעזרת יוסף היו חלומותיו צוהר לראיית העתיד והכנה לקראתו. בזכות יוסף שמר פרעה על התבן והתבואה ובכך שרדה ממלכתו שבע שנים של בצורת, ומצרים שגשגה. האם חלומות יכולים להראות לנו כיום את העתיד לבוא?

עד כמה ניתן להסתמך עליהם בהיבט המדעי? לפני שנדבר על חלומות נצטרך להבין ראשית את השינה.

 לשינה יש מספר סיבות חשובות לקיומה. הראשונה והבסיסית ביותר היא תיחזוקו של הגוף. במהלך היום הגוף משקיע אנרגיה רבה, גם אם לא עשינו הרבה פעילות גופנית. סמנים פנימיים של מחסור באנרגיה מסמנים למוח שעליו להתעייף, ואנחנו בתגובה נלך לישון, ובכך נאפשר לגוף לחדש את מלאי האנרגיה שלו לקראת היום הבא. 

קפה, אגב, מעורר בזכות החומר הפעיל בו  - קפאין - אשר חוסם את האפשרות של המוח לזהות את המחסורבמלאי האנרגיה, וכך המוח טועה לחשוב שמאגרי האנרגיה שלו עוד מלאים.את השינה אפשר לחלק בצורה גסה לשני שלבים עיקריים ביניהם אנחנו עוברים במשך כל השינה - שנת  slow wave sleep כלומר שינה עמוקה בה המוח כולו פועל בסנכרון ובאיטיות,

אל מול שנת REM -

 round eye movement - שלב תזוזת העיניים - שזה הוא שלב בשינה בה הפעילות המוחית מאבדת את הסינכרון של השינה העמוקה, ונראית דומה מאוד לפעילות המוחית בזמן עירות. חלומות מתרחשים בשלב הזה של השינה, ואם נחלום שאנחנו רצים במורד הרחוב אזי הפעילות המוחית תפעל ממש כאילו אנחנו רצים במורד הרחוב.

מכיוון שבחלומות אנחנו מסתכלים לצדדים, לחוות את העולם, ומכיוון שהמוח פועל כאילו באמת כך עשינו, העיניים באמת זזות מבעד לעפעפיים שלנו ומכאן מקור שם השלב הזה של השינה - השלב בו זזות העיניים. 

מצד שני, מרבית הדברים שאנחנו עושים בזמן החלום, כמו לרוץ במורד הרחוב, אינם מתרחשים באמת, ואנחנו נשארים 

במיטה למרות החלום. איך זה יכול להיות, אם המוח פועל בצורה זהה בין אם זה חלום ובין אם נרוץ במציאות? בכדי שלא נתהלך כסהרורים בזמן שינה, המוח פיתח מנגנון שישאיר אותנו כבולים למשטח השינה - הוא מפסיק לייצר את החומר הכימי שהמוח מפריש בכדי להפעיל את השרירים  - הרי כל תנועת שריר בגוף  מקורה בפקודה שניתנת במוח. 

המוח משדר את הפקודה, אך השריר לא יוכל לקלוט אותה ללא הקישור הכימי המתאים - אצטילכולין - שאותו המוח הפסיק זמנית לייצר. כתוצאה מכך האדם החולם איננו זז ללא קשר למהות החלום שחולם.

שתי שגיאות יכולות להתרחש בתהליך הזה. האחת תתרחש אם המוח לא יצליח להפסיק את ייצור האצטילכולין. במקרה כזה נאובחן כסהרורי לילה. ואם נחלום שאנחנו הולכים למקרר ומכינים צלחת לאכול, אז במציאות נעשה זאת גם כן. השגיאה השנייה מופיעה מהכיוון השני, כאשר המוח הפסיק לייצר את האצטילכולין בצורה כל כך טובה, כך שגם כשאנחנו קמים עדיין נתקשה להפעיל את השרירים.

במקרים קיצוניים של השגיאה הזו אנשים מדווחים על שיתוק בוקר, בו במשך כמה דקות לאחר שהתעוררו הם אינם יכולים לזוז כלל,  היום אנחנו יודעים שלמוח יכול לקחת זמן להכין מחדש את החומר מפעיל השרירים שבלילה עצר מלהכינו, בכדי להגן עלינו. כשחלומות מתרחשים, יש להם חשיבות מאוד גבוהה. במשך היום מרבית החוויות שלנו מסתמכות על המודעות.

אנחנו בעיקר זוכרים וחווים את מה שאנחנו מודעים אליו. אם זווית העין ראתה זברה ברחוב, אבל התמונה הזו לא הגיעה אל המודעות שלי, לא אקדיש לה תהליכי עיבוד מורכבים, שאולי דווקא כן דרושים.

אולי הזברה ברחוב מסמלת שקרה משהו בגן החיות הסמוך? אולי זה בכלל מרמז לי שיש בין השכנים שלי מישהו שמגדל חיה לא חוקית בחצר. בזמן השינה תהליכים שבמשך היום פעלו בתת מודע, מקבלים הזדמנות לעלות לרמת המודעות, ולעבור עיבוד שייתכן וחשוב לנו לעבור. דבר נוסף שהחלומות מאפשרים לנו הוא אימון על דברים שאנחנו צריכים לעשות. מורה שמלמד בכיתה, חוזר הביתה והולך לישון, ובלילה חולם שהוא מלמד בכיתה, לימד באותו היום פעמיים. 

הרי הפעילות המוחית בזמן שנת REM, round eye movement שנת החלומות, זהה לפעילות המוחית שבערות. כך יוצא שמורה אשר חולם חלומות, צובר ניסיון פי שניים ממורה אשר איננו חולם חלומות. זה נכון כמובן לכל תהליך שאנחנו מבצעים בצורה רוטינית, שגרתית. או תהליך שדורש רגש מסוים.

אם התרגשנו לקראת מבחן גדול המתקרב, וכל השבוע שלפניו חלמנו על ההתרגשות שבכניסה לכיתה ובהמתנה לחלוקה של המבחן, אזי יום המבחן הוא כבר היום השמיני בו אני מתרגש, זה כבר לא חדש,  ויש משהו מרגיע בזה.  

ברוכים הבאים לפרק נוסף בתוכנית 'המוח'.                                                                                           מה הם חלומות?  מדוע אנחנו חווים אותם, והאם יש בהם בכלל צורך?

 בחלומותיו ראה פרעה שבע פרות ושבע שיבולים.

 בעזרת יוסף היו חלומותיו צוהר לראיית העתיד והכנה לקראתו. בזכות יוסף שמר פרעה על התבן והתבואה

 ובכך שרדה ממלכתו שבע שנים של בצורת, ומצרים שגשגה.האם חלומות יכולים להראות לנו כיום את העתיד לבוא?

 עד כמה ניתן להסתמך עליהם בהיבט המדעי? פתיח ואנחנו מתחילים.

לפני שנדבר על חלומות נצטרך להבין ראשית את השינה. לשינה יש מספר סיבות חשובות לקיומה. הראשונה והבסיסית ביותר היא תיחזוקו של הגוף. במהלך היום הגוף משקיע אנרגיה רבה, גם אם לא עשינו הרבה פעילות גופנית. סמנים פנימיים של מחסור באנרגיה מסמנים למוח שעליו להתעייף, ואנחנו בתגובה נלך לישון, ובכך נאפשר לגוף לחדש את מלאי האנרגיה שלו לקראת היום הבא. קפה, אגב, מעורר בזכות החומר הפעיל בו  - קפאין - אשר חוסם את האפשרות

 של המוח לזהות את המחסור במלאי האנרגיה,

 וכך המוח טועה לחשוב שמאגרי האנרגיה שלו עוד מלאים.

את השינה אפשר לחלק בצורה גסה לשני שלבים עיקריים ביניהם אנחנו עוברים במשך כל השינה - שנת  slow wave sleep

 כלומר שינה עמוקה בה המוח כולו פועל בסנכרון ובאיטיות,

 אל מול שנת REM -

 round eye movement - 

שלב תזוזת העיניים - שזה הוא שלב בשינה

 בה הפעילות המוחית מאבדת את הסינכרון של השינה העמוקה,

 ונראית דומה מאוד לפעילות המוחית בזמן עירות. חלומות מתרחשים בשלב הזה של השינה, 

ואם נחלום שאנחנו רצים במורד הרחוב

 אזי הפעילות המוחית תפעל ממש כאילו אנחנו רצים במורד הרחוב.

 מכיוון שבחלומות אנחנו מסתכלים לצדדים, לחוות את העולם, ומכיוון שהמוח פועל כאילו באמת כך עשינו,

 העיניים באמת זזות מבעד לעפעפיים שלנו

 ומכאן מקור שם השלב הזה של השינה - השלב בו זזות העיניים. 

מצד שני, מרבית הדברים שאנחנו עושים בזמן החלום,

 כמו לרוץ במורד הרחוב, 

אינם מתרחשים באמת, ואנחנו נשארים במיטה למרות החלום. 

איך זה יכול להיות, אם המוח פועל בצורה זהה בין אם זה חלום 

ובין אם נרוץ במציאות?

 בכדי שלא נתהלך כסהרורים בזמן שינה, 

המוח פיתח מנגנון שישאיר אותנו כבולים למשטח השינה - הוא מפסיק לייצר את החומר הכימי 

שהמוח מפריש בכדי להפעיל את השרירים  - הרי כל תנועת שריר בגוף  

מקורה בפקודה שניתנת במוח. 

המוח משדר את הפקודה,

 אך השריר לא יוכל לקלוט אותה ללא הקישור הכימי המתאים - 

אצטילכולין - שאותו המוח הפסיק זמנית לייצר. 

כתוצאה מכך האדם החולם איננו זז ללא קשר למהות החלום שחולם.

 

שתי שגיאות יכולות להתרחש בתהליך הזה. 

האחת תתרחש אם המוח לא יצליח להפסיק את ייצור האצטילכולין. 

במקרה כזה נאובחן כסהרורי לילה. 

ואם נחלום שאנחנו הולכים למקרר ומכינים צלחת לאכול,

 אז במציאות נעשה זאת גם כן.

 השגיאה השנייה מופיעה מהכיוון השני, 

כאשר המוח הפסיק לייצר את האצטילכולין בצורה כל כך טובה,

 כך שגם כשאנחנו קמים עדיין נתקשה להפעיל את השרירים.

 במקרים קיצוניים של השגיאה הזו אנשים מדווחים על שיתוק בוקר, 

בו במשך כמה דקות לאחר שהתעוררו הם אינם יכולים לזוז כלל, 

 היום אנחנו יודעים שלמוח יכול לקחת זמן להכין מחדש את החומר מפעיל השרירים 

שבלילה עצר מלהכינו, בכדי להגן עלינו. 

 כשחלומות מתרחשים, יש להן חשיבות מאוד גבוהה. 

במשך היום מרבית החוויות שלנו מסתמכות על המודעות.

 אנחנו בעיקר זוכרים וחווים את מה שאנחנו מודעים אליו.

 אם זווית העין ראתה זברה ברחוב, אבל התמונה הזו לא הגיעה אל המודעות שלי,

 לא אקדיש לה תהליכי עיבוד מורכבים, שאולי דווקא כן דרושים.

 אולי הזברה ברחוב מסמלת שקרה משהו בגן החיות הסמוך? 

אולי זה בכלל מרמז לי שיש בין השכנים שלי מישהו שמגדל חיה לא חוקית בחצר. 

בזמן השינה תהליכים שבמשך היום פעלו בתת מודע, 

מקבלים הזדמנות לעלות לרמת המודעות, ולעבור עיבוד שייתכן וחשוב לנו לעבור. 

דבר נוסף שהחלומות מאפשרים לנו הוא אימון על דברים שאנחנו צריכים לעשות.

 מורה שמלמד בכיתה, חוזר הביתה והולך לישון, ובלילה חולם שהוא מלמד בכיתה, 

לימד באותו היום פעמיים. 

הרי הפעילות המוחית בזמן שנת REM,  round eye movement 

שנת החלומות, זהה לפעילות המוחית שבערות. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך יוצא שמורה אשר חולם חלומות,

 צובר ניסיון פי שניים ממורה אשר איננו חולם חלומות. 

זה נכון כמובן לכל תהליך שאנחנו מבצעים בצורה רוטינית, שגרתית.

 או תהליך שדורש רגש מסוים.

 אם התרגשנו לקראת מבחן גדול המתקרב, וכל השבוע שלפניו חלמנו על ההתרגשות שבכניסה לכיתה ובהמתנה לחלוקה של המבחן, 

אזי יום המבחן הוא כבר היום השמיני בו אני מתרגש,

 זה כבר לא חדש,  ויש משהו מרגיע בזה.