"המוח" מזווית שעוד לא הכרתם: פרק 1 • צפו

בתוכנית הראשונה יעסוק רפאלי במהו המוח, האזורים השונים שלו והתפקידים שהם מבצעים, לדוגמה: האם ידעתם, כי אם כואב לכם באצבע, זה במוח; שיווי משקל קורה במוח; פרפרים בבטן זה לא בבטן, זה במוח; פחד, שמחה, שמיעה ראייה - הכל במוח.

הפרק המלא

מטרת המוח היא לקבל מידע, חיצוני או פנימי, לעבד אותו ולייצר תגובה מתאימה. המידע יכול להתקבל בעזרת החושים - ראייה, שמיעה וכדומה, ויכול להיות גם אינטרינזי - פנימי כמו זיכרונות, רגשות או שפה.

לדוגמא מפגש עם אריה. מידע ראייתי לגבי נוכחות האריה יעובד במוח, יחד עם מידע שמיעתי לגבי השאגה שלו. לשניהם ילווה גם זיכרון, על האריה שטרף את הכבש. שילוב המיידעים האלו מעובדים במוחנו ייצרו תחושת פחד, ובתגובה נבחר ככל הנראה לברוח מהמקום.

אבל המוח שלנו מורכב יותר מזה, ולא משמש אותנו רק עבור מבריחה מאריות. המוח אחראי כמעט לכל תהליך פנימי שאפשר לחשוב עליו. עיבוד חושים, הפעלת הרגליים, ייצור רגשות, הבנה והפקה של שפה, החלטות מוסריות או תפיסות אידיאולוגיות - הכל קורה במוחנו ע"י דפוסי הפעילות החשמלית והכימית שבו בנוסף לכל אלו המוח גם אחראי על הומאוסטזיס - השארת כל המערכות בגוף במצב של שיווי משקל. אם חם לנו מדי המוח הוא שיתן פקודה לבלוטות הזיעה להוציא נוזלים. אם חסר חמצן בדם המוח הוא שיגביר את קצב הלב או את נפח הנשימה.

לא סתם, או בשל כל זאת, המוח שלנו אשר שוקל כקילו וחצי באדם הבוגר, שזה פחות או יותר 2 אחוזים ממסת הגוף שלנו, דורש בכל רגע נתון לפחות 25 אחוז (רבע) מנפח הדם. החשיבות הזו באה לידי ביטוי גם בעובדה שלמרות כל נפח הדם הזה, המוח הוא האיבר היחידי בגופנו שלא מקבל חמצן ומזון ישירות מהדם, אלא בין המוח לדם יש מחסום (מחסום הדם-מוח) אשר מטרתו היא להגן על מוחנו. במידה ונכנס רעל אל גופנו, הוא יוכל לפגוע בריאות, בכבד, בלבלב ובכל רקמה אחרת בגוף דרך אספקת הדם הנדרשת אליה, אך אל המוח יהיה קשה עד בלתי אפשרי עבורו להגיע. כך במידה ונתקלנו ברעל אמנם הוא יפגע בגופנו, אבל האיבר החשוב ביותר - המוח - יהיה האחרון להיפגע. כמובן שיש מיעוט רעלים בטבע, כמו אלכוהול, שמסוגלים לחדור את המחסום הזה ללא בעיה.

את המוח אפשר לחלק לכמה תתי אזורים - גזע המוח, אשר נמצא בחלק התחתון ביותר של המוח וממנו יוצא חוט השדרה, אחראי על התפקודים הבסיסיים ביותר - קצב הלב, קצב הנשימה, מעבר משינה לעירות וכדומה. תפקודים שנמצאים תחת שליטתו לא דורשים מאיתנו מודעות לשם ביצועם.

אנחנו לא צריכים לחשוב על הנשימה בשביל לנשום. (: מאחורי גזע המוח (עורפי ביחס אליו) נמצא הצרבלום - המוחון הקטן, אשר אחראי לקואורדינציה ושיווי משקל. היכולת שלנו "ללמוד" מדרגות ולא ליפול בהן מסתמך מאוד על האזור הזה.. מעל גזע המוח נמצאים שלל אזורים שנקראים ביחד אזורים תת קורטיקלים - תלמוס, היפותלמוס, הגרעינים הבזאליים, האקומבנס, האמיגדלה או ההיפוקמפוס הם רק חלק ממה שבונה את המבנה התת קורטיקלי, והתפקודים שלהם חשובים מאין ספור כיוונים - ההיפוקמפוס מקודד זיכרון, האמיגדלה מדווחת על פחד, האקומבנס מייצר הנאה וסיפוק, ההיפותלמוס משדר מידע הורמונלי לגוף והתלמוס שמהווה תחת ממסר חושית. מעל כולם, ובנפח הגדול ביותר מכולם, נמצא המוח הגדול - הקורטקס. הקורטקס נמצא בשלב ההיררכי הגבוה ביותר של המוח. הוא מהווה 80 אחוז מנפח המוח הכולל של האדם ותפקידיו מגוונים ורבים. מאפיין חשוב של תפקיד הקורטקס - על מנת שנוכל לחוות משהו, לא רק לעבד אותו אלא ממש לחוות את החוויה עצמה, הקורטקס חייב לפעול. נשימה לא מחייבת מודעות אליה, אבל אם כרגע בגלל שדיברתי על נשימה אתם חושבים ושמים לב לקצב הנשימות שלכם, ((לעשות פרצוף של נשימה)) המודעות לנשימות מגיעה ישירות מהקורטקס.

המוח שלנו בנוי משתי המסיפרות. המי = חצי, ספירה = כדור כלומר שני חצאי כדורים בתוך הגולגולת. שני החצאים אומנם דומים אחד לשני, ומקושרים האחד לשני בצורה חזקה - אך עדיין חלק מהתכונות משוייכות לצד אחד מסוים של המוח. שפה לדוגמא, עבור 99 אחוז מהאנשים, מעובדת בהמיספירה שמאל. איתה גם מתמטיקה או היכולת לאבחן איפה נגמר הגוף שלי ואיפה מתחיל ה"חוץ". המיספירה ימין לעומתה פעילה מאוד בהקשר לרגשות, לאמוציות וליצירתיות.

כל המיספירה בנויה מ4 אונות. כל אונה בנויה בדיוק כמו כל שאר האונות ועדיין, מבחינה התנהגותית יש להן תפקידים שונים לחלוטין. האונה העורפית לדוגמא אחראית לחלוטין אך ורק על עיבוד ראייה. באונה הפריאטלית אנו מעבדים את חוש המישוש, ואת יכולת הגדרת העצמי שלנו. באונה הפרונטלית נמצא האזור ששולט על הזזת הגוף, וגם אזור שאחראי לאישיות שלנו ופעיל בזמן של החלטות מוסריות וערכיות. האונה הרקתית חשובה לקידוד ולשליפה של זכרונות.
מה קורה כשאזורים מסוימים במוח - קורטיקלים, תת קורטיקלים או בגזע המוח שלנו - נפגעים, בעקבות מכה או שבץ מוחי? על זה יהיה לנו פרק שלם לדבר.