אאא

פרק א': פרסום המחקר התורני המקיף בלעדי ב'כיכר השבת' במדור 'היסטוריה ואקטואליה' אודות לבוש האבות הקדושים והמקורות מחכמי ירושלים זי"ע שהאבות התהלכו עם 'בגדי זברה', הכו גלים בעולם התורני בארץ ובעולם כולו.

במאמר המקיף שהתפרס על פני 14 פרקים, הובאו כמעט כל המקורות התורנים שעוסקים בעניין, לרבות הטענה שהזברה הינו לבוש מוסלמי שלבשו מוסלמים וספרדים ברחבי האימפריה הטורקית. וכאשר ערביי ירושלים דרשו מהאשכנזים לשלם את החוב של החבורה השבתאית של ר' יהודה חסיד, והם לא שלמו - גרשו הערבים את האשכנזים מירושלים, ורק לספרדים ניתן האישור להתגורר בירושלים, כך נוצר מצב שהאשכנזים התלבשו בגדי ספרדים והתגוררו בירושלים מבלי שהערבים ידעו שהם אשכנזים.

למעשה, בגדי המוסלמים הם המקור ל'כתונת פסים' של קהילת "רֶבּ-אַהרַלַ'אך" המפורסמת מאז ועד היום, ונעשו בהם מספר שינוים כדי שלא ללכת בחוקות הגויים.

במאמר הובאו כמעט כל המקורות שעוסקים בנידון, למעט תשובה מפולפלת מאת אחד מגדולי הפוסקים ההונגרים בדור הקודם, הלו הוא כ"ק גאב"ד אונגוואר הגאון רבי מנשה קליין זצוק"ל מחבר שו"ת 'מִשְנֶה הלכות' בהם הודפסו אלפי מכתבים ותשובות שכתב.

לשו"ת לא פחות מ-21 חלקים. מהחלק העשירי דלינו את תשובתו המחכימה לדעתו על העדות המבהילה אודות לבוש הזברה של האבות הקדושים ברחובות ירושלים אותה נביאה בפרקים הבאים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בפרקים הבאים, נתפלפל בתשובתו הארוכה שמובאת בספר 'משנה הלכות' חלק י' סימן קט"ו, דף ק"נ – קנ"ו.

בשנת תשד"מ (1984) שלח שאלה נכדו של אדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן זי"ע שהיה מיועד להיות חתנו של גאב"ד אנגוואר בנוגע למסורת המבהילה מאת סבו הגה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב שהעיד על עצמו שראה עין בעין את האבות הקדושים לבושים בגדי זברה ברחובות ירושלים. נכדו כותב ע"כ: "אשר שיחת חולין של ת"ח שצריכין לימוד".

גאב"ד אונגוואר בעל 'המשנה הלכות' בתחילת תשובתו קובע ברורות שאין לפקפק במסורת שהרבי מלעלוב זי"ע אכן ראה את האבות עין בעין, ברם אסור לקבוע את הלכות הלבוש בימינו מחלומות. (וכנראה כוונתו לפסק 'לא בשמים היא', שאף אם תהיה 'בת קול' משמים, לא ישמעו לה בתי הדין כמובא בחז"ל, וכפי שאין לברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין' בקברים אשר מהרח"ו קבע אותם בשם רוח קודשו של האר"י). בהמשך מעלה הגאב"ד כמה אפשרויות לבגדי האבות על סמך מקורות חז"ל, אותם נביאם בפרקים הבאים.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]